 |
/images/archive/gallery/311/521.jpg ויקטוריה קצמן זוכה בדוגמניות.
צילום: יוסי אלוני  |
|
|
|
|
| איתי יעקב חוזה עתיד אפור לוויקטוריה קצמן. קחו את מקרה יערה איסטון, למשל |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
31/5/2005 12:46 |
|
|
|
|
|
|
|
הכתרתה של ויקטוריה קצמן כ"דוגמנית הבאה של ישראל" היא אולי אחד התארים העקרים ביותר בעולם הדוגמנות המקומי. שווה ערך אולי לנערת היופי של קלאב הוטל או מיס נתניה. למרות החוזה המובטח לשלוש השנים הבאות בסוכנות "לוק", רק עבודה קשה של קצמן בשילוב יחסי הציבור נכונים של הסוכנות, יוכלו למקם אותה בשורה הראשונה של עולם הדוגמנות. למרבה ההפתעה, דווקא המשפט "יש לי לוק, יש לי בוק ויש לי אטיטיוד", שהשתלב בשירן של הבנות לקראת סוף התכנית, כבר לא מספיק בימינו. המציאות כואבת הרבה יותר ונתוני פתיחה טובים הם רק ההתחלה. יש יפות מוויקטוריה קצמן, כריזמטיות ואמביציוזיות ממנה. ועל כך לימדה אותנו ההיסטוריה.
לפני שלוש שנים שודרה בערוץ האופנה תוכנית הריאליטי "דירת הדוגמניות", מבית היוצר של מישל אדם, נשיא הערוץ. שש בנות טובות מראה מרחבי הגלובוס הצטופפו בדירת דוגמניות מעוצבת לעילא במילאנו, ממנה שודרו לצופי הערוץ ציפורניים מושחזות, בגדי מעצבים, עירום חלקי וריבים מקפיאי דם.
נציגת ישראל בדירה הייתה
יערה איסטון, אז צעירה אלמונית בת 19 מתל אביב, שהיגרה בגיל 15 אל העיר הגדולה יחד עם אמה ניקול ואחיה הצעיר איל מקיבוץ כפר הנשיא. שלוש שנים אחרי, איסטון עדיין צפונה באלמוניותה, כרגע בפוזיציה של מדריכת כושר.
אבל השאלה המרתקת מכל היא לא לאן נעלמה איסטון, אלא למה. בגיל 16 היא עבדה עם רוברטו, ומכיוון שלא הסתדרו מקצועית (אך הם עדיין חברים טובים), אספה אותה סוכנת הדוגמניות בטי רוקאווי ל"אימאג'", שבנה גילה את עלמת החן במועדון הלמון ורץ לאימא כדי שתחתים אותה.
בשיחת טלפון רועשת אומרת הבוקר בטי באלגנטיות השמורה רק לה, שלאיסטון מעולם לא היה את זה. וכנראה שגם לא יהיה. "דוגמנית היא לא צריכה להיות. אין לה את זה. היא יכלה אולי להיות משהו בגלל הפרסום הטלוויזיוני, אבל הייתה לה בעיית משקל והרבה בעיות אחרות: אבא שלה נעלם לה מהחיים והיא לא הלכה לצבא. פסיכולוג היה מסדר אותה, כי כשאתה הולך לפסיכולוג יש פחות הרס עצמי. ושלא תבין לא נכון, היא בחורה מקסימה שאוהבת שאוהבים אותה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
יערה איסטון (סליחה על התמונה הגרועה, היא מלפני כמה שנים). צילום: יחסי ציבור
|
|
|
 |
|
 |
|
בסה"כ היה מצחיק לאללה
|
|
|
 |
|
|
|
"פסיכולוג היה מסדר גם את בטי ואת כולנו", אומרת הבוקר איסטון בשיחת טלפון. "היא צודקת לגבי המשקל, ויש תמיד לקוחות שיאהבו אותי יותר או פחות. ונכון, אין לי את זה כי אני לא רוצה את זה מספיק, אבל הייתי בחורה שעשתה הכל לבד. מלצרתי שבעה ימים בשבוע, הגעתי לאיטליה לבום תקשורתי, ועם כל הכבוד למיס רוקאווי, אני חושבת שהתמודדתי יפה מאוד".
לאן נעלמת לאחר התכנית?
"הרגשתי שמיציתי את עצמי. אחרי 200 שעות מסך ב-FTV, הפרסום התיש אותי. הוא היה מאוד אינטנסיבי, חזק ורגעי. אני כולה קיבוצניקית, אתה יודע, והעדפתי לחזור חזרה הביתה, להוריד ווליום".
היית חוזרת לזה שוב?
"היום אני חושב לחזור קצת חזרה לענף. אני מאוד אוהבת ללכת על מסלול ומדגדג לי לחזור לזה".
הוולגאריות שניבטה מכל דקה של "הדוגמניות", לא הייתה זרה לצופי "דירת הדוגמניות". גם שם, אחווה וחברות היו לא יותר מהמלצה פוטוגנית. "היו שם ריבים שטותיים כמו: 'מי לקח את הקולב שלי?' או משהו כזה בין האיטלקייה לבין האמריקאית", אמרה אז איסטון לגיא לרר מהמקומון "עיתון תל אביב", הרבה לפני שאינס או אוולין ידעו איך לאיית בלי שגיאות כתיב את המילה ביץ'.
"כשהגיעה שעת הצילומים כולן צחקו, חייכו למצלמות, ונישקו האחת את השנייה", אמרה אז. "היה מתח גדול ולחץ מובן. עצם העובדה שהמטרה היא למצוא חן בעיני הקהל, גורמת לכמה מהבנות להתנהג בצורה מוחצנת, פרובוקטיבית, ובעיקר צבועה. יש כאלה שרוקדות כל הזמן, צוחקות בכל רם, מתפשטות מתי שרק אפשר, ובכלל, עסוקות בלהשיג תשומת לב, לא משנה איך".
יצא לך לראות את הסדרה? מה את חושבת על ויקטוריה?
"אני חושבת שהיא יכולה להצליח בחו"ל. זה תלוי בה ובמזל, אבל יש לה קלאס. היא מחוברת לעצמה, ויש לה את הריקוד שממצב אותה. למרות שבחו"ל מחפשים קולב ופחות סקס אפיל, יש בה משהו טבעי. היא לא נראית כשחקנית פורנו, כמו הרבה בנות אחרות בתכנית. היא יכולה להשיג מהדוגמנות הרבה, אבל היא צרכיה תמיד לזכור שאלו לא החיים האמיתיים, זאת לא המציאות. ואין מה להשוות".
נהנית מהסדרה?
"אני חושבת שהיה קצת חוסר מקצועיות מצד הבנות, אבל בסה"כ היה מצחיק לאללה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
