 |
/images/archive/gallery/310/791.jpg החבר מאיר ברקן בולס אבטיח.
צילום: יגאל לוי  |
|
|
|
|
| מחקר חדש: שיעור חברי הקיבוצים שסובלים מהפרעות אכילה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
דן אבן
29/5/2005 10:08 |
|
|
|
|
|
|
|
האם המשבר המתמשך בתנועה הקיבוצית נותן את אותותיו גם בהרגלי הזלילה והדיאטה של החברים? מחקר ישראלי חדש מגלה כי הקיבוצניקים סובלים מהפרעות אכילה הרבה יותר מתושבי הערים.
במחקר שנערך בשתי המרפאות הגדולות לטיפול כוללני בהפרעות אכילה, נמצא כי שיעור בני הקיבוצים בקרב הפונים לטיפול הוא גבוה במיוחד. 16 אחוז מהפונים למרפאה במרכז הרפואי רמב"ם היו קיבוצניקים, וכך גם תשעה אחוזים מבין אלה שהגיעו לטיפול במרפאת "דוידסון" של שירותי בריאות כללית ברעננה. נתונים אלה בולטים במיוחד על רקע העובדה שחברי הקיבוצים הם רק 1.8 אחוז מהאוכלוסייה בארץ.
"יכול להיות שרמת האבחון וההפניה לטיפול גבוהה יותר בקיבוצים", מסבירות עינת צוברי ממרפאת "דוידסון" וד"ר יעל לצר מרמב"ם, שביצעו את המחקר עם שלומית וונדר, סטודנטית לסוציולוגיה. עם זאת מדגישות החוקרות, לא מן הנמנע שהתופעה קשורה לחוסר הוודאות ולמצב הרוח השפוף ברבים מהמשקים: "ייתכן שיש השפעה לתמורות ולתהליכים החברתיים והכלכליים שהקיבוצים עוברים בעשור האחרון, הכרוכים בשינוי ולעתים במשבר".
המחקר, שכלל 1,500 פונים מגיל 13 ומעלה, מציג נתון מעניין נוסף: שיעור נמוך במיוחד של גברים ישראלים הסובלים מהפרעות אכילה. בעוד שבעולם כעשרה אחוזים מהמאובחנים באנורקסיה הם גברים, בארץ מדובר בשלושה אחוזים בלבד. מקרב הסובלים מבולמיה רק כשני אחוזים הם גברים (לעומת 20 אחוז בעולם), וגם באשר לאכילה כפייתית מצבנו טוב בהרבה- 13 אחוז מהמטופלים המקומיים הם גברים, לעומת 40 אחוז ברחבי תבל.
החוקרות לא פוסלות את האפשרות שזהות הגבר הישראלי היא גורם מגן מפני התפתחות הפרעות אכילה: "ייתכן שהגבריות הישראלית המוגדרת ומתגבשת בין היתר בתקופת הצבא, הופכת במידה מסוימת לגורם מגן מפני המחלה. כמו כן יכול להיות שגברים בארץ פונים פחות לטיפול בגלל בושה ואפיונים תרבותיים, ורופאים חושדים פחות בגברים עם ירידה במשקל או בגברים מקיאים".
רוב הפונים לטיפול בשל הפרעות אכילה היו יהודים חילונים ממוצא אשכנזי. שיעור העולים החדשים (חמישה אחוזים), הערבים (שלושה אחוזים) והדתיים (שישה אחוזים), היה נמוך משיעורם באוכלוסייה הכללית. "עולים חדשים משתמשים פחות בשירותים רפואיים, ובעיקר בשירותים פסיכיאטריים", הסבירה צוברי. "אצל ערבים ודתיים, ייתכן שהפניה לעזרה נמוכה בגלל הבושה או חוסר מודעות לשירותים הקיימים".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
