 |
/images/archive/gallery/304/514.jpg גילי סער לטובהל'ס.
צילום: מתוך הקטלוג  |
|
|
|
|
| הדוגמנית גילי סער כבר הפסידה פעם אחת לאנג'לינה ג'ולי, אבל היא לא נותנת לזה לבאס אותה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גייל זאבי-ציבלין
16/5/2005 9:09 |
|
|
|
|
|
|
|
בגיל 23 הדוגמנית-שחקנית גילי סער יודעת בדיוק מה היא רוצה לעשות בחיים: "להיות שחקנית בסרטי פעולה ולדגמן רק בפרויקטים מיוחדים", היא אומרת, ואם היא אומרת - אז סביר להניח שזה יקרה. כיום סער היא ללא ספק אחד השמות החמים בתעשייה. היא צברה ניסיון עשיר גם בארץ וגם בחו"ל (הבחורה מיוצגת בלא פחות מעשר סוכנויות דוגמניות בעולם), ובמסגרת ההספקים שלה ניתן למנות גם חתונת בזק בגיל 19 עם הצלם אופיר קדמי, וגירושים.
בקרוב עומדת גילי להופיע בתפקיד ראשי בסרט "מלך של קבצנים" בבימויו של אורי פסטר, המגולל את עלילותיו של מעין רובין הוד יהודי שפעל ברוסיה במאה ה-16, על רקע הפוגרומים בקהילות היהודיות. גילי היא אהובתו של מנהיג כנופיית השודדים (עמוס לביא), אבל בהמשך העלילה היא מתאהבת דווקא במנהיג שנלחם בכוחות הרשע למען המדוכאים (שחר סורק). אגב , גילי אמורה להופיע בו בעירום, כדי שגם למציצנים
שביניכם תהיה תקווה. מי שאין לו סבלנות ורוצה לראות את גילי דווקא עכשיו, יכול להציץ בקטלוג של המעצבת טובהל'ס (נעמה חסין), הפרויקט היחיד בתחום הדוגמנות שהסכימה לקחת על עצמה השנה.
היא מחדרה. את הקריירה שלה התחילה כרקדנית, אבל חייה קיבלו תפנית מפתיעה כשהצלם בן לם גילה אותה. מתוך אלפי תלמידים שלמדו ברשת "עמל", הוא בחר בה לככב בקמפיין של הרשת. בטרם פשטה את התלבושת האחידה כבר נישאו פניה על-פני שלטי חוצות וקמפיינים שונים בטלוויזיה. בין השאר, היתה זו היא ששמרה בחורים במקפיא בפרסומת של "מי עדן", כלומר, עד ששלפה את הדוקרן.
היום גילי היא סטודנטית שנה א' למשחק ותיאטרון בסמינר הקיבוצים. "זה בעיקר הפול-טיים ג'וב שלי", היא אומרת, "ולמעשה, אסור לי בכלל ללכת לאודישנים, כדי שלא אחשף למשהו אחר חוץ מהלימודים. בגלל זה אני לוקחת על עצמי כרגע רק פרויקטים ששווים את זה".
כבר שיחקת בתפקידים ופיתחת לעצמך קריירה. בשביל מה הלימודים?
"ההחלטה היתה קשה. מצד אחד, אני חצי רגל בפנים עם סרט חדש שעומד לצאת ויכולתי לקחת רק כמה שיעורים פרטיים לחיזוק. מצד שני, מאוד רציתי ללמוד משהו כמו שצריך ולא לעשות את זה על רגל אחת. אני חושבת שכשלומדים משחק ברצינות, זה קובע את סוג השחקן שתהיה אחר כך. הלימודים נותנים בסיס טוב והרבה ביטחון. היום במאים בארץ לא מוכנים לראות באודישנים אנשים שלא גמרו בית-ספר למשחק".
לפני שחזרה לארץ, דגמנה סער לא מעט בנכר. היא הופיעה ב"אל", ב"מארי קלייר", ב"איי-די" וכאלה, אבל לא הצליחה להגיע עד לשער. למרות ההצלחה שלה בדוגמנות הדבר שהכי הרשים אותה היה מפגש אקראי עם הבמאי אוליבר סטון. "הוא חיפש שחקנים ל'אלכסנדר' ונשלחתי לאודישן. עברתי אותו ואחריו עוד אחד, אבל בסוף אנג'לינה ג'ולי קיבלה את התפקיד. נגנבתי מזה לגמרי, ואז החלטתי שאני רוצה להיות שחקנית. עד אז כל הדברים קרו לי בחיים בצורה פאסיבית. מאותו מפגש החלטתי להיות אקטיבית לגבי הקריירה שלי ולחזור לארץ ללמוד משחק ברצינות. בהתחלה לא קיבלו אותי ללימודים. התעקשתי ובסוף התקבלתי".
איזה עולם את מעדיפה - הדוגמנות או המשחק?
"בגיל 23 מאוחר להתחיל לדגמן. בגיל 23 לא מאוחר להתחיל לשחק. לזה יש זמן, בשלות, ביטחון וניסיון. אהבתי לדגמן, אבל היום אני מרגישה שאני לא שם. אני רוצה לשחק. גם בדוגמנות יש סוג של משחק ודינמיקה עם הצלם והמצלמה. את מתחפשת ונכנסת לדמות וזה כיף לא רגיל, אבל זה לא כמו הדבר האמיתי".
אז למה כן החלטת לעשות את הקטלוג של טובהל'ס?
"עם נעמה עשיתי את הקטלוג הראשון ואני מתה על הבגדים שלה. היות שקיבלתי גם בגדים וגם כסף השתלם לי לעשות את העבודה. נעמה היא בן-אדם שנעים לעבוד איתו - לא מלחיצה ופתוחה, ולכן הסכמתי. בגדול, אני מנסה לא להישרף בשוק ולא לעשות כל מה שמציעים לי. תצוגות, לדוגמה, אני לא אעשה כי זו לא נישה שאני בכלל רוצה להיות בה כיום".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
עוד מהקטלוג של טובהל'ס
|
|
|
 |
|
 |
|
זה לא חשוב איך את מוצצת
|
|
|
 |
|
|
|
לפני כשנתיים, עוד בלונדון, הכירה גילי את בן-זוגה לחיים, אריאל לוינסון, די-ג'יי בן 23, ישראלי למחצה שגר בעשור האחרון בלונדון. בקיץ הקרוב הוא מוציא אלבום ראשון בארץ. "אריאל הבין שאם הוא רוצה אותי, הוא חייב לחזור איתי לישראל, ובסך הכל המעבר לארץ היה אוורור טוב גם עבורו. הוא גר בנחמיה ולומד סאונד בצפון".
והוא ילך אחרייך גם כשתחליטי שהבשלת מספיק פה ואת רוצה לחזור לשם?
"מקווה שכן. אני לא מאמינה שאעבור ללוס-אנג'לס, כי כל מי שפגשתי משם עד היום עצבן אותי. תיאטרון זה עולם חדש עבורי שקוסם לי מאוד. אז אולי אחזור ללונדון או ניו-יורק".
אם לא משחק ודוגמנות, מה את מאמינה שהיית עושה?
"תרפיה באמנות. זה המקצוע של אמא שלי, וזה תמיד משך אותי. תמיד הייתי עצובה כשהייתי מנותקת מאמנות".
אפרופו אמא, מה ההורים חושבים על המקצוע?
"בהתחלה הם היו נגד, כי הם חשבו שדוגמנות דופקת את הראש וקשה לצאת מהמקצוע נקיים. לי יש כבר את השריטות שלי, ואני חיה איתן בשלום. עברתי תקופה של הפרעות אכילה, עם כל הבעיות של דימוי הגוף, ויצאתי מזה לגמרי - היום אני כבר לא אזיק לעצמי. ראיתי הרבה שלוקחים סמים ולא מעט מראות לא יפים. אבל לא נאלצתי לשכב עם אף אחד כדי לקדם את עצמי, והיום ההורים שלי יותר רגועים כי הם סומכים עלי שהתבגרתי. בגדול, לאנשים הרציניים בתעשייה חשוב מי את ולא איך את מוצצת".
כמה כוח יש ליופי?
"כשהייתי בפריז אהבתי לעשות ניסויים לעצמי. יצאתי החוצה עם חצאית קצרה ועקבים ולא האמנתי כמה ראשים סובבתי. גברים עצרו מולי בשוק. יש כוח אדיר למראה. אסור לקחת את זה יותר מדי ברצינות".
והחבר לא מקנא?
"החבר שלי הוא הכי קנאי שהיה לי אי-פעם. הכי אשכנזי, אבל בעל דם מרוקאי. אנחנו מתמודדים עם זה. אני עושה פשרות בשבילו והוא בולע את הרוק. בהתחלה הוא היה בא איתי לצילומים, אבל לא ממש אוהבים לראות את החבר על הסט. היום הוא אומר את דעתו הנחרצת, ואני עושה את דעתי הנחרצת אחרי ויכוחים. הוא קול המצפון שלפעמים אין לי".
את נהנית מהסלבריטאיות?
"זה מצחיק בעיניי. אני לא הולכת למסיבות, אלא אם יש טובת הנאה שווה. זו מדינה קטנה וכל אחת שהופיעה שתי דקות בטלוויזיה הופכת לאלילה. אני מתייחסת לזה די בקלילות".
אם להיות באמת כנה, התחתנת מאהבה או התחתנת כדי לא לעשות צבא?
"האהבה הכי אמיתית בעולם בכל עוצמתה. זו היתה אהבה ראשונה. הייתי צעירה ותמימה, אבל אני לא מצטערת על שום דבר. זה היה גם עצוב כי הקשר היה קשה למימוש. התראינו פעם בשלושה חודשים בגלל הקריירה שלי. חשבתי שאהבה אמיתית תחזיק לנצח ולמדתי בדרך הקשה. הקשר הלך ודעך, אבל למרות הכל אנחנו עדיין ידידים טובים, וזה נגמר יפה".
אז איפה גילי תהיה עוד כמה שנים?
"בשאיפה, אני אעשה סרט היסטרי עם דיוויד לינץ' או סקורסזה. לא אכפת לי להיות גם זבוב בהפקות האלו או להיות אפילו מאחורי המצלמה. העיקר להיות שם".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
