 |
/images/archive/gallery/262/296.jpg דוכן דליקטסן בשוק המעצבים. אין קשר בין המצולמים לתוכן הכתבה.
צילום: איתי יעקב  |
|
|
|
|
| שוק המעצבים שב וחשף את הפער המפלצתי בין רמת הביצוע לרמת המחיר שדורשים היוצרים המקומיים. 3 הערות על המצב |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
20/2/2005 11:31 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
1.
|
|
|
 |
|
|
|
שוק מעצבי העיר שנפתח ביום חמישי האחרון וננעל אמש, הותיר בי תחושה קשה של החמצה ואי נחת. בביקורי בשוק ביום חמישי אחר הצהריים, הבנתי סופית כי אם בביתן זה חברו למעלה מ-100 מעצבים צעירים ומובילים בישראל, אזי משהו בהגדרה המקומית של המונחים עיצוב ואופנה השתבש.
באחד מהראיונות שקיימתי בעבר עם אחד מהמעצבים המשתתפים בשוק, הוא התלונן כי תקשורת האופנה המקומית ובכללה אני, עסוקה רוב היום בהשוואת העיצוב הישראלי לזה הבינלאומי, ואילו כאן, בישראל, הפרופורציות אחרות, כמו גם התפתחותו האישית של כל מעצב. כשטענתי בפניו שההשוואה מגיעה כי הפער בין רמת הביצוע לרמת המחיר הוא מפלצתי, נבלעה לשונו.
בנסיבות אלו, הגיע הזמן לומר את האמת הכואבת: המעצבים הצעירים בישראל סובלים מיומרנות חסרת תקנה. כשבדוכן של המעצב "יוסף" נמכרו חצאיות סמרטוטיות שנתפרו במיוחד לאירוע - בחנות המעצב הן לא היו קיימות משך כל העונה - ב-350 שקל ("זה אחרי הנחה?", שאלה לקוחה בזמן שביקרתי בדוכן, "בטח אחרי הנחה, חמודה!", ענה), מתגלה חוסר מקצועיותם ועודף חובבנותם של המעצבים המקומיים. גם בדוכן של "גרדרובה", חולצות בשישה צבעים עם כיווצים בשרוול והדפס פרחים במחיר של 160 שקל, הבהירו שמצב האופנה המקומי סובל מפיסורה חמורה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
בכל זאת, הדוכנים מלאים. צילום: איתי יעקב
|
|
|
|
|
|
|
זיכרון קצר
|
|
|
|
|
|
|
מנגד, אני מבין וכואב את סבלם המסחרי של המעצבים. הרי בחנויות המעצבים מרוויחים הבעלים הון על גבם, המיתון עדיין דופק מונה, ואפילו "בוטיק המעצבים" השבועי בדיזנגוף סנטר שמציע במה מכובדת ועצמאית למשתתפים בו, לא מצליח לסחוב קהל רב.
אבל בדרך אל אותו "קהל רחב", שכחו רבים מהם שעין גדולה ובוחנת עדיין צופה בהם. בדרכם אל השוק הם מנטרלים כל מחשבה על התווית שעליה מתנוסס שמם ומוכרים את נשמתם לשטן בעיצוב זול שלא באמת מפגין את כישוריהם. למזלם, ספק רב אם הבגדים האלו יחזיקו למעלה מ-5 כביסות. אם לא, אין צורך לדאגה, ישראלים ניחנו בזיכרון לטווח קצר. קצר מאד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סקיצה של אלומה קליין
|
|
|
|
|
|
|
2.
|
|
|
|
|
|
|
בזמן שפה נפתח שוק המעצבים, ננעל בבטרסי פארק, לונדון, שבוע האופנה שהתקיים בעיר במהלך השבוע. לצד חמשת ימי התצוגות, שאירחו, בין היתר, את המעצבים ג'וליין מקדונלד, אמה קוק, פול סמית' ועוד, התקיים גם יריד אופנה גדול, שמציגים בו למעלה מ-100 מותגים ומעצבי אופנה צעירים, וביניהם גם מעצבת האופנה הישראלית אלומה קליין, שהפכה בשנים האחרונות את לונדון לבסיס האם שלה.
אל קליין התוודעתי לפני 4 שנים, כשבגיליון מס' 10 של המגזין "42 מעלות", התפרסמה כתבה מאת ענת אור על המעצבות אלומה קליין ונאית רוזנפלדר, שהיו ממבשרות אופנת הקסטומייזינג בישראל. בהמשך נתקלתי בפריטים פרי עיצובה שנמכרים בארץ, ועדיין מטפטפים מדי פעם ל"שיין" שבכיכר מסריק בתל אביב.
לפני שנתיים, לאחר לימודי אמנות ועיצוב גרפי בישראל ולימודי אופנה בלונדון, הקימה קליין את המותג "Aluma". קודם לכן הייתה אסיסטנטית של המעצב הבריטי ג'וליאן רוברטס, שאוחז בצמד הלייבלים הקוליים "Nothing Nothing" ו"Julian and Sophie", יחד עם סופי צ'ונג.
באתר שלה ניתן לצפות בקולקציית החורף ובקולקציות קודמות, שחושפות מראה וינטאג' על גבול הגותי, עם פריטים שהדימוי הטוב ביותר עבורם הוא קירות מתקלפים שמגלים שכבות של זיכרון ושואבים אסוציאציות מהמתבונן. העונה היא גם השיקה קולקציית חולצות גברים מקסימה תחת הלייבל "Aluma and the Tailor", עם המעצב ג'ונתן קווירני. יחד הם מציעים אוסף סריגים מעט אלטרנטיבי המורכב ברובו מטלאי פיסות בד, או כותנות גבריות המורכבות ממספר צבעים.
ומה בין קליין לשוק המעצבים? כלום, למעט ההוכחה כי אפשר להיות מעצב כישרוני ולא מגלומן ועדיין להשחיל סלים על הפרקט הבינלאומי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
טי-שירט של מרג'יאלה למאבק באיידס
|
|
|
|
|
|
|
3.
|
|
|
|
|
|
|
ומעשה אחד טוב קטן לסיום. בחנויותיו של המעצב הבלגי מרטין מרג'יאלה, נמכרות בשנים האחרונות חולצות טי שעיצב למאבק באיידס. זאת בעצם חולצת טי פשוטה בעלת צווארון וי, עשויה 100% כותנה, שמגיעה במבחר רב של צבעים ונמכרת תמורת 45 יורו בלבד. 20 אחוז מההכנסות נתרמות למאבק באיידס, ורק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2004 לבדה נמכרו בסביבות 18,000 חתיכות. בחישוב מהיר, 20 אחוז מסך המכירות זה 162,000 יורו, שזה כמעט מיליון שקל.
על כל חולצה מגיע הדפס זהה, שנראה כאילו נכתב בכתב יד: "There is more Action to be done to fight aids than to wear this t-shirt, but it's a good start" (ובתרגום חופשי: "יש דרכים אקטיביות יותר להילחם באיידס מללבוש את חולצת הטי הזו, אבל זו התחלה טובה").
בימים אלו, בהם מגלה האיידס עמידות ומתפשט בקצב מהיר, שימו קונדום או לפחות רכשו את חולצת הטי הזו. אפשר למצוא אותה ב-eBay במחיר של עד 70 דולר. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
