 |
/images/archive/gallery/148/105.jpg תרופות אנטי דיכאוניות.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| באחרונה נשמעים קולות הטוענים כי השימוש בתרופות הפסיכיאטריות עלול לגרור תופעות לוואי מסוכנות. בעולם הרפואה הדעות חלוקות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
דן אבן
4/1/2005 10:19 |
|
|
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות הפך השימוש בתרופת פסיכיאטריות, דוגמת ה"פרוזאק", ללגיטימי ביותר. התרופות הללו נרשמות בקלות לכל דורש, אפילו על-ידי רופא המשפחה. מספר המטופלים ב"פרוזאק" בעולם כולו מוערך בכ-50 מיליון בניאדם. אך בחודשים האחרונים גוברות הידיעות על הסכנות בשימוש בתרופות הללו. על פי הערכות, שכיחות המצוקות הנפשיות בישראל נמצאת במגמת עלייה.
כ-15 אחוז סובלים מהפרעות חרדה, ועוד שמונה אחוזים סובלים מדיכאון, כך מעריכים בשירותי בריאות "כללית". על-פי הערכות נוספות, אחד מכל 15 ישראלים לוקח "פרוזאק" או תרופה שפועלת באופן דומה. "מעל מיליון איש בישראל נזקקים בזמן זה או אחר לתרופות ממשפחת ה'פרוזאק'", אומר פרופ'
צבי זמישלני, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים והמנהל החדש של בית-החולים הפסיכיאטרי "גהה".
" הדיכאון שכיח מאוד, והיום זו המחלה השנייה מבחינת עוצמת הנכות הרפואית, אחרי מחלות לב וכלי דם". " מהפכה", הגדירו הרופאים ברחבי העולם את השקת ה"פרוזאק" על-ידי חברת התרופות "אלי לילי" בארצות-הברית בשנת 1988. כתרופה פסיכיאטרית מהדור החדש, מעכב ה"פרוזאק" את ספיגתו מחדש של כימיקל הסרוטונין במוח, וגורם לעלייה בריכוזו וכך לשיפור במצב הרוח. באוגוסט 2001 פג הפטנט על ה"פרוזאק". בינתיים כבר שווקו תרופות דומות של חברות מתחרות, כגון "סרוקסאט", " פבוקסיל", " לוסטרל", " ציפרמיל", " ציפרלקס", " אפקסור" ו"זולופט".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מעגל סגור ומסוכן
|
|
|
 |
|
|
|
לפני שנתיים הגיעו לראשונה ידיעות שקושרות בין השימוש בתרופות לעלייה בנטייה לאובדנות. בסוף השבוע פורסם כי כתב העת הרפואי "בריטיש מדיקל ג'ורנל" קיבל ממקור אנונימי מסמכים פנימיים של "אלי לילי", שמעידים כי החברה יודעת כי ה"פרוזאק" עלול לגרום למטופלים להתנהג באלימות ואף להתאבד.
כתב העת העביר את המסמכים לרשויות בריאות בארה"ב, ובינתיים כולם ממתינים לקביעתן - האם גורמות התרופות הפסיכיאטריות הנפוצות בעולם להתפתחות הפרעות נפשיות? כך למשל, בחקירת מקרהו של אלי פימשטיין, שרצח את בתו בשנת 2002 וקבר את גופתה ביערות ירושלים, התברר כי פימשטיין היה מטופל בתרופות פסיכיאטריות חודשים ספורים לפני שביצע את הרצח. כך גם בסיפורה של אדריאנה ייטס מטקסס, שבארה"ב, שרצחה את חמשת ילדיה בעת שהיתה מטופלת בתרופה דומה.
בשנת 2001 התחייבה יצרנית התרופה "סרוקסאט" בבית-משפט בארה"ב לשלם פיצויים של כשמונה מיליון דולר למשפחתו של קשיש, שנחשב לאדם שקט ורגוע, שירה למוות באשתו, בתו ונכדתו התינוקת בעת שישנו, ולאחר מכן התאבד. גם במקרה זה נמצא כי לפני האירוע נטל הקשיש תרופה פסיכיאטרית. לפני כשנה הודיע משרד הבריאות הבריטי כי הוא ממליץ להפסיק לתת את התרופות הפסיכיאטריות מהדור החדש לילדים. זאת לאחר חקירה שבדקה כעשרה מקרי התאבדות של משתמשים בתרופות ו-16 נסיונות התאבדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרעת קפה
|
|
|
|
|
|
|
במרס 2004 פירסם מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אזהרה מפני השימוש בתרופות אצל מבוגרים וילדים. את נפגעי הנפש, שמטופלים בתרופות אלו מזה שנים, אין צורך לשכנע. "להערכתנו, התרופות עצמן גורמות בהדרגה לתופעות דומות לאלו שהן טוענות לרפא", טוענת אלה שנר, יו"ר עמותת "מגן" לזכויות אנוש, המאגדת נפגעי נפש בקהילה.
"בשלב הראשון נזרק המטופל לתוך מצב פסיכוטי כשהוא מפסיק לקחת את התרופה. אז הפסיכיאטרים מנצלים את מצבו ומגדירים זאת כהחמרה, כדי לשכנע אותו לחזור ולקחת את התרופה. המשך צריכת התרופה גורם לשינוי מבני במוח, ולאחר שיפסיק את התרופה פעם נוספת יכול המטופל למצוא את עצמו במצב של אי-שפיות כתוצאה מהשינוי. בשלב השלישי המטופל ייכנס למצב פסיכוטי גלוי גם בעת לקיחת התרופה, ואז כבר יהיה צורך בתרופה אחרת או בטיפולים אלימים לריסון, כמו קשירה ואשפוז כפוי. זהו מעגל סגור, שמוסתר על-ידי חברות התרופות", אומרת שנר.
החשש הגדול מהתרופות הפסיכיאטריות נובע משלל תופעות הלוואי שלהן. בפרסומי ה-FDA אוזכרו תופעות לוואי מגוונות של התרופות הפסיכיאטריות: חרדה, רגזנות יתר, עוינות, אימפולסיביות, חוסר מנוחה חמור ולעתים אף שגעון ומאניה אצל ילדים. "ההגדרה של הפרעות נפש היא בעייתית, כי היא לא נקבעת במחקר מסודר, אלא בהצבעה של ועידת הארגון הפסיכיאטרי האמריקני, ומונעת מאינטרסים של חברות התרופות", טוענת שנר. "אפילו ההומוסקסואליות היתה בשלב מסוים הפרעת נפש, ומטופלים שסבלו מהתופעה קיבלו תרופות פסיכיאטריות, עד שהיא הוסרה בהצבעה מהרשימה בשנת 1972".
" תרופות פסיכיאטריות חדשות נכנסות כל הזמן לשוק", מוסיפה שנר, "ובמקביל מוגדרות הפרעות חדשות, כמו למשל'הפרעה מתימטית'. לאחרונה , כשאדם לא יודע מתימטיקה זה נחשב להפרעה. תופעה נוספת שהוגדרה כהפרעה נפשית היא'הפרעת קפה', כשלאדם קשה להיגמל מקפה. לטענתנו, בהלה, אבל ודכדוך הן תגובות טבעיות של האדם, ולא מחלות".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ילדים, מה לקחתם?
|
|
|
|
|
|
|
מנסים גישות שונות
|
|
|
|
|
|
|
הודעות הגופים הרפואיים הרשמיים הטרידה את הרופאים, והובילה להערכות מצב בארגוני הפסיכיאטרים ברחבי העולם. גם בארץ התכנס האיגוד לפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר לדיונים, בעקבותיהם הפיץ המלצות חדשות לרופאים המטפלים בילדים באמצעות תרופות פסיכיאטריות. "בהעדר הוכחה חד-משמעית, בשלב הזה ההנחיות שלנו, במקרה של ילדים ומתבגרים עד גיל 18 הן להשתדל לנסות גישות טיפוליות קוגניטיביות, התנהגותיות ומשפחתיות לדיכאון לפני מתן תרופות", מסבירה ד"ר אסתי גלילי-ויסטוב, יו"ר האיגוד ומנהלת המחלקה לפסיכיאטרייה של הילד בבית-החולים הדסה עין-כרם.
לדברי גלילי-ויסטוב, במקרה שההמלצה היא לרשום תרופות פסיכיאטריות לילדים, ה"פרוזאק" הוא עדיין הגלולה העיקרית שנרשמת בארץ. תופעות הלוואי של התרופה מוכרות לרופאים. מעבר לתופעות הכלליות - בחילות והפרעות שינה, מטרידים יותר הדיווחים על רוגז ונטייה לפגיעה עצמית. "כל הרופאים היום מודעים לצורך לבצע מעקב צמוד אחר הטיפול התרופתי. יש להתחיל במינון נמוך, ולהעלותו בהדרגה במקביל לבדיקת תופעות רוגז או עצבנות". לגבי ילדים ומתבגרים שנטלו את הגלולות הפסיכיאטריות עוד טרם פרסום האזהרות, הוחלט להנחות את הרופאים לבחון מחדש את המשך הטיפול או הפסקתו בשיתוף עם הילד והוריו.
"ברוב המקרים ההנחייה היא להמשיך את הטיפול, במידה שאין תופעות לוואי משמעותיות וכשהתרופה עוזרת", אומרת גלילי-ויסטוב. באגף הרוקחות במשרד הבריאות הישראלי נדרשו גם הם לנושא התרופות הפסיכיאטריות, עקב ריבוי הדיווחים מחו"ל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא בעייה לקבל פרוזאק
|
|
|
|
|
|
|
בניגוד למשרד הבריאות הבריטי, בישראל הוחלט לאמץ את הנחיות ה-FDA ולהסתפק בהוספת סעיף אזהרה בעלון לצרכן. "הכיתוב ממליץ כי מטופלים ובני משפחותיהם יעקבו אחר שינויים התנהגותיים כגון הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה, ובמידה שחלו שינויים כאלה, יש לפנות מיד לרופא".
לגבי מבוגרים, ההכרעה בדבר השפעותיהן של התרופות הפסיכיאטריות נותרה פתוחה. בינתיים נרשמות תרופות אלו לכל דורש. "היום זו לא בעיה לקבל'פרוזאק' או תרופה דומה אחרת מרופאי משפחה, גניקולוגים ופנימאים. לפי החוק, כל רופא יכול בארץ לרשום תרופה לכל מחלה, וההגבלות על רישום תרופות הן רק מנהליות, כדי לחסוך בעלויות", טוען ד"ר שאול שרייבר, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל-אביב. "בארה"ב קיימת מגמה לאפשר לפסיכולוגים לרשום במקרים מסוימים'פרוזאק' ותרופות דומות, וזוהי חצי הדרך להפיכת תרופות אלה לתרופות ללא מרשם, שיימכרו בחופשיות". הטיפול הנרחב ב"פרוזאק" גורר לעתים תופעות שיגררו צורך באשפוז. המעקבים של רופאי משפחה אחר מטופלים נעשים לרוב רק לאחר חודש ומעלה, כשבזמן זה עלול המטופל לפתח תופעת לוואי. "יש רופאים שרושמים את התרופות מבלי שהם מכירים את תופעות הלוואי. אני משתדל להימנע מתרופות, אבל לעתים אין ברירה", אומר שרייבר.
אחת מתופעות הלוואי המוכרות בטיפול בתרופות הפסיכיאטריות מופיעה אצל קשישים מעל גיל 65 - חוסר איזון ברמות המלח בגוף. "פעמים רבות אנו רואים קשישים שחלה ירידה בריכוז הנתרן בגופם. הם מגיעים לחדרי מיון עם הפרעה שמתבטאת בבלבול ועלולה להיות מסכנת חיים. רופא שרושם תרופה פסיכיאטרית לאדם מבוגר חייב להכיר את תופעת הלוואי הזו, ולבצע מעקב כדי לאתר מבעוד מועד הידרדרות במצבו", אומר שרייבר. מחברת "אלי לילי" נמסר בתגובה לפרסומים בשבוע שעבר כי "תרופת ה' פרוזאק' עזרה ושיפרה את חייהם של מיליונים. זו אחת התרופות הנחקרות ביותר בהיסטוריה של הרפואה, והצטבר לגביה מידע עשיר. יעילותה ובטיחותה הוכחו, והן מתועדות היטב במסמכים המפורטים ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
