 |
/images/archive/gallery/105/389.jpg התקף לב. לא נעים.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| הצנתור הווירטואלי, טיפול חדיש ולא פולשני, מבטיח למנוע התקפי לב בשלב מוקדם |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
הילה אלרואי דה-בר
27/12/2004 11:23 |
|
|
|
|
|
|
|
עד שמגיע התקף הלב הראשון, הכל נראה אחרת. 30 אחוז מחולי הלב אינם מודעים לכך שהם סובלים ממחלת לב כלילית (של עורקי הלב) עד להתקף הראשון, כך לפי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל. עד לפני כשנה וחצי, האמצעים הלא פולשניים שעמדו לרשות הרופאים יכלו לגלות טרשת עורקים רק אצל כ-80 אחוז מחולי הלב. וגם זאת, רק בתנאי שהרופא היה שולח את המטופל למספר בדיקות הכוללות ארגומטריה (מבחן מאמץ), מיפוי לב ואקו לב במאמץ.
הבעיה היא שמרבית הרופאים נוטים לשלוח אנשים עם גורמי
סיכון למחלת לב כלילית לבדיקת הארגומטריה בלבד. במחקר שפורסם ב-Jama, כתב-העת היוקרתי של האיגוד הרפואי האמריקני נטען שמבחן מאמץ לבד יכול לגלות טרשת עורקים רק ב-50 אחוז מהמקרים. אבל בדיקה חדשה, לא פולשנית ולא מסוכנת, המכונה צנתור וירטואלי, יכולה לגלות טרשת עורקים בשלב ההתחלתי של המחלה. הבדיקה עשויה לגלות את המחלה עוד הרבה לפני שמתחילים לחוש בסימפטומים המקדימים. הדיאגנוזה מתבצעת תוך שניות והרופאים יכולים לראות את עורקי הלב כאילו הם מחזיקים את לבכם בכף ידם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
להקדים בדיקה למכה
|
|
|
 |
|
|
|
אז מה הבעיה? הצנתור הווירטואלי, שהוא בעצם מכשיר סי-טי מתקדם, הוא יקר יחסית, אינו כלול בסל הבריאות וכמו תמיד ברפואה, יש רופאים שבעדו ויש כאלה שמתנגדים לו. אלה טוענים כי השימוש בטכנולוגיה עשוי להיות בלתי מבוקר, ושהחשש הוא שבעיות קלות, שייראו במכשיר כמו התחלה של הסתיידות, יאובחנו כקריטיות למרות שהן אינן בהכרח עומדות להוביל למחלה כרונית. המצדדים, לעומתם, טוענים כי צריך להיות פתוחים לשינויים הדינמיים ברפואה.
לדבריהם, הטכנולוגיה יכולה לחסוך התקפי לב וסבל לאנשים רבים, וכמו כן כסף רב למערכת הבריאות. בעוד עשר שנים, לטענתם, זאת תהיה בדיקת חובה לגילוי מוקדם של טרשת עורקים. פרופ' רן קורונובסקי, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי רבין בפתח-תקווה, והאחראי על התחום הקרדיאלי של הצנתור הווירטואלי במכון מור, לא חושב שמדובר בטכנולוגיה שאמורה להתחרות בצנתור הקונבנציונלי: "בראייה שלי, הצנתור הווירטואלי ייכנס בשלב מוקדם כדי לזהות מחלה אצל אנשים שעדיין לא סובלים מתעוקת חזה, אנשים שעדיין לא יודעים שיש להם מחלה, כשההיצרות בעורקים לא הגיעה עדיין לכדי הבשלה קריטית. המטרה היא לזהות את המחלה הטרשתית בשלבים היותר מוקדמים שלה ולהתמקד באוכלוסיות שנמצאות בסיכון יתר, על סמך ההיסטוריה המשפחתית או על סמך פרופיל גורמי הסיכון".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
97 אחוזי בטחון
|
|
|
|
|
|
|
מה זה בדיוק צנתור ווירטואלי?
"מדובר בבדיקה שנערכת תחת שיקוף של סי-טי (סורק ממוחשב)", מסבירה ד"ר תמר גספר, מומחית לרדיולוגיה בבית-החולים כרמל, והאחראית על התחום הרדיולוגי יחד עם ד"ר אלי עטר במכון מור. "מדובר בסורק מהיר ביותר ובעל רזולוציה גבוהה, שמצויד בחבילת מחשוב מיוחדת המסוגלת לזהות את עורקי הלב בצורה תלת-מימדית ולזהות טרשת בדפנות העורקים. חשוב לזכור שבצנתור קונבנציונלי ניתן להבחין רק בטרשת עורקים שגורמת כבר לאיזושהי חסימה של העורק, בעוד שבצנתור הווירטואלי ניתן לראות את הטרשת בשלב ההתחלתי מאוד, כשהמחלה באה לידי ביטוי בדפנות העורק בלבד".
לדברי פרופ' קורונובסקי, מספר מחקרים גדולים שפורסמו לאחרונה הראו קשר בין ממצאי הסי-טי הקרדיאלי (הצנתור הווירטואלי) לבין הסיכוי של הנבדק לפתח אירוע לב בטווח של חמש שנות מעקב קדימה. "בדיקות כמו ארגומטריה, מיפוי לב ואקו לב במאמץ מסוגלים לאבחן היצרות כשהיא מעל 70 אחוז, או כשהנבדק מתחיל לפתח סממנים מקדימים של מחלת לב, ואז מדובר בבעיה חמורה. הצנתור הווירטואלי יכול לאבחן מחלה כלילית כשהיא רק בראשיתה, ואז בהינתן טיפול תרופתי נכון אפשר לעכב, אם לא למנוע, התפתחות של מחלה טרשתית", הוא מסביר.
"אחד היתרונות הגדולים של הבדיקה, הוא שב-97 אחוז מהמקרים איכות הבדיקה היא טובה ואז תשובה תקינה לא מצריכה המשך בירור", אומרת ד"ר גספר. "לפני שאנחנו מתחילים בצנתור הווירטואלי, אנחנו רוצים לדעת מה רמות הסידן בעורקי הלב. אצל אנשים בלי מחלת לב כלילית, רמות הסידן אמורים להיות אפס. בשביל לחשב את כמות הסידן אנחנו מבצעים בדיקת סי-טי של כל בית החזה, ועל-ידי תוכנת מחשב אנחנו יכולים לחשב את רמות הסידן. באותה הזדמנות אנחנו רואים את הריאות, את הבטן העליונה, עמוד שדרה גבי, כבד וטחול, וכל אלה נכללים בדוח. אם אנחנו רואים משהו חשוד, אנחנו כוללים את זה בדוח ומכוונים לבדיקה נוספת". כך, במסגרת הצנתור הווירטואלי, יכולים הרופאים לראות איברים נוספים ולזהות גושים סרטניים בשלבים ההתחלתיים שלהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הליך קצר מאוד
|
|
|
|
|
|
|
דניאלה (שם בדוי), בשנות ה-60 לחייה, ביקשה לעשות את הבדיקה לאחר ששמעה עליה מחברים. "אמא שלי עברה ניתוח מעקפים לאחר שקיבלה התקף לב קשה בגיל 70", היא מספרת, "כך שיש במשפחתי היסטוריה משפחתית של טרשת עורקים. חוץ מזה, אני סקרנית בכל הנוגע למצב בריאותי".
דניאלה עברה את הבדיקה במכון מור ברמת-גן במסגרת השקת הבדיקה, כאשר יום לפני שנקבעה הבדיקה היא הגיעה לעשות בדיקת דם וא-ק-ג. "ההליך היה קצר מאוד. לאחר כחצי שעה עברתי את תהליך הבדיקות המוקדמות. למחרת אחר הצהריים הגעתי לבדיקה. לאחר ראיון רפואי קצר, הוכנסתי לחדר שבו ממוקם מכשיר הסי-טי. ביקשו ממני לשכב על המכשיר ואז הוזרק לי חומר ניגוד לווריד, שמאפשר לצוות הבודק לראות את מצב העורקים. הצוות המטפל, שהיה באמת אדיב באופן יוצא מן הכלל, הזהיר אותי שהחומר גורם לתחושה שדומה לגל חום חזק, אולם מדובר בשניות והבדיקה עצמה היא קצרה ביותר", מספרת דניאלה.
שבוע לאחר הבדיקה הוזמנה דניאלה לשיחה עם קרדיולוג בכיר, בעקבות פענוח הבדיקה: "דאגתי הוכיחה את עצמה. הצנתור הווירטואלי הראה שיש לי חסימה קלה עד בינונית באחד מעורקי הלב, והמלצת הקרדיולוג היתה להתחיל בטיפול תרופתי שימנע חסימה נוספת או את החמרת החסימה הקיימת. בתור מעשנת לשעבר, שמחתי גם לשמוע שהריאות שלי נקיות לחלוטין וכיום אני בתחושה שהטיפול המונע שהומלץ לי יחסוך ממני הפתעות לא נעימות בעתיד ובדיקות פולשניות אחרות".
למי מומלץ לעבור את הבדיקה?
לדברי פרופ' קורונובסקי, הבדיקה מומלצת לאנשים להם לפחות שניים מגורמי הסיכון, שכוללים כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון או מחלות עורקים באיברים אחרים (רגליים, צוואר וכו'), וכאלה שלהם היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית בגיל צעיר יחסית. "אני מציע לקחת עשר שנים אחורה מרגע ההתקף של קרוב המשפחה ולבוא להיבדק. אם מישהו אומר לי שאביו לקה בהתקף לב כשהיה בן 60, אני מציע לו להתחיל להיבדק מגיל 50".
מי לא יכול להיבדק?
אנשים שרמת הסידן בעורקי הלב שלהם עולה על 1,000, כי אז מהימנות הבדיקה לוקה בחסר. כמוהם גם אנשים עם קצב לב לא סדיר ואנשים שמנים במיוחד.
איפה ניתן לערוך את הבדיקות?
כיום ישנם ארבעה מקומות שבהם ניתן לערוך את הצנתור הווירטואלי: במכון מור ברמת-גן, בבית-החולים שיבא תל-השומר, בבית-החולים איכילוב בתל-אביב ובבית-החולים כרמל בחיפה.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
