 |
יותר משנה עברה מאז התפוצצה פרשת רמדיה, ובמשרד הבריאות מנסים עדיין למצוא דרכים שימנעו מטרגדיה כזאת לקרות שוב. בין הפתרונות המובילים להאכלת תינוקות שלא ניזונים מחלב אם: להחליף בין סוגים שונים של פורמולות (תחליפי חלב) לעתים קרובות, כדי שהתינוקות יקבלו מזון מגוון. אחת השיטות שמציעה להורים מנהלת שירות המזון והתזונה במשרד, ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, כדי למנוע פגיעה אפשרית בתינוקות בעתיד היא לא להתמיד בתרכובת מזון אחת, אלא להחליף ביניהן. הסיבה: תינוקות עד גיל חצי שנה שאינם יונקים, תלויים אך ורק בתחליף החלב, ולכן אם יש תקלה בייצור וחסר חומר חיוני, הדבר עלול לגרום פגיעה קשה - ואפילו מוות, כפי שקרה בפרשת רמדיה בישראל. גם בארצות-הברית התגלה מקרה דומה ב-1978: לתחליף חלב לא הוכנס כלור - והתינוקות שצרכו רק אותו חלו במחלה חריפה שפוגעת בכליות. באירופה היה מקרה שבו לא הכניסו לפורמולה ויטמין בי-6, ובסין זויפו תחליפים, כך שבמקום אבקת חלב הוכנס קמח, מה שגרם לתמותה בהיקף רחב, לפגיעות מוחיות ולתחלואה קשה. כדי למנוע מצבים כאלה אפשר להחליף מדי פעם את הפורמולה, וכך התחליפים האחרים ישלימו את החוסרים, ולא ייווצר מצב מסוכן. פתרון אחר שהועלה היה להתחיל לתת מזון מוצק לתינוקות כבר בגיל ארבעה חודשים, במקום חצי שנה, כדי לצמצם את תקופת הזמן בה הם ניזונים מתחליפים בלבד. ועדת התזונה של איגוד רופאי הילדים ומשרד הבריאות בראשות ד"ר רענן שמיר מבית החולים רמב"ם בחיפה, אמורה להתכנס בשבועות הקרובים ולדון בשתי האפשרויות. בכנס איגוד הרוקחים שהתקיים אתמול התייחסה ד"ר ניצן-קלוסקי להורדה מהמדפים של מזון התינוקות פרג'סטמיל, שבוצעה שלשום בעקבות תחלואה של ארבעה תינוקות שאושפזו אחרי שצרכו את התרכובת. לאחר שנשאה דברים בכנס, אמרה בפורום מצומצם יותר כי משרד הבריאות בוחן את האפשרויות לצאת בהוראות חדשות לאמהות שאינן מניקות.
|
 |
 |
 |
 |
|
|