 |
/images/archive/gallery/214/081.jpg זכרונות מהביאנלה לקרמיקה.
צילום: ליאוניד פדלון  |
|
|
|
|
| הביאנלה הישראלית לקרמיקה שנפתחת בסוף השבוע, תנפץ מוסכמות על החומר ממנו עשויות ואזות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
רותי רוסו
2/12/2004 12:57 |
|
|
|
|
|
|
|
עד לפני כחצי שנה היתה הקרמיקה, בעיני המתבונן הלא מקצועי, עוד תחום אפור של יצירה שימושית מכדי להיות אמנותית באמת – מדפי צלחות וספלים המוניים באיקאה או מקסימום כדים ישנים ומאובקים על המדף של סבתא. אבל כמו בכל תחום אמנותי נידח, גם בקרמיקה מספיק יוצר אחד טרנסווסטיט, לבוש בבגדים של ילדה קטנה, שמצייר על כדים סצינות פדופיליה והתעללות בילדים, כדי שהציבור יפקח את עיניו וייחשף בן-רגע לעולם הקסום והאפל של הקרמיקה.
גרייסון פרי, הקדר האנגלי האקסצנטרי וזוכה פרס טרנר הבריטי היוקרתי, הודה אף הוא ל"ניויורק טיימס" כי מה שמשך אותו לתחום היה דווקא היורמיות העוטפת את יצירות הקרמיקה. "יכולתי להיות רועש ונועז בלי לעורר מהומה," הוא אמר לאחר הזכייה במאי אשתקד. "אף פעם
לא יעצרו אותך על תערוכת קדרות."
אבל גם פרי עצמו מעיד כי על אף שעולם האמנות קיבל אותו, הוא לא בהכרח קיבל לשורותיו את הקרמיקה. בדיוק על אמירה מסוג זה מבקש למחות מארק צצולה, אוצר הביאנלה השלישית לקרמיקה ישראלית שתיפתח מחר במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב. צצולה, יליד פולין, למד בישראל, אך מתגורר ב27- השנים האחרונות בניו-יורק, שם הוא משמש כראש המחלקה לקרמיקה בבית-הספר הגבוה פארסונס. בתערוכה אצר כ93- אומנים מתחומים שונים של עיצוב ואומנות מהארץ. "חיפשתי רובד של פרשנות חדשה ביצירות האומנות ובמוצרים המעוצבים," הוא מסביר, "וניסיתי למצוא את המקום המשותף של העיצוב ושל האמנות. מצאתי דברים פנטסטיים."
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
שימושיות אחרת
|
|
|
 |
|
|
|
ובאמת, בתערוכה משתתפים לא רק קרמיקאים מקצועיים אלא גם אדריכלים, אמנים ומעצבים. פרי מבקש להראות כי אותו חומר עתיק "אינו רק נחלתם של אומנים מיומנים," והם אינם אוחזים במונופול על השימוש בו. לכן, בין העבודות אפשר למצוא גם כאלו המשחקות על הגבול שבין השימושי ליעיל ובין המוכר לחדשני. חדשנות היא מילת המפתח פה, ולצורך העניין גויסו גם מספר בוגרים טריים מחוגי האמנות והעיצוב בבתי-הספר לאמנות בארץ. גם פרי עצמו לא יודע אם הציבור בארץ בשל לתערוכת קרמיקה, ומבחינתו הביאנלה לא מציינת את התקבלותה הסופית, אלא דווקא את תחילתו של תהליך הקבלה. "אנשים יראו שיש חומר לוקאלי להתבונן בו ולא צריך לנסוע לחו"ל בשביל זה," הוא אומר. "התערוכה הזו היא ברמה בינלאומית."
בין העבודות המוצגות אפשר לראות נסיונות ליצור רהיטים מקרמיקה בעבודות של נורית דריזין ונחמה פרימן, אובייקטים אמנותיים מקטגוריה שימושית אחת שעוברים לקטיגוריה שימושית אחרת, כמו זר הספלים והתחתיות של יערה ניר כחלון שמשמש למעשה כגוף תאורה, ועבודות הבוחנות את גבולות החומר כמו ביצי הפורצלן של תומר ספיר ומערכות הקערות והספוגים של יואב רכס.
הביאנלה נפתחת, כאמור, מחר ותוצג עד ה30- במרס .2005 ילוו אותה עוד שתי תערוכות משנה, האחת, "אגרטלים ,"1996-1933 Made in Israel סוקרת את שיתוף הפעולה בין תעשיית הקרמיקה המקומית לבין אמנים ומעצבים באמצע, והשנייה, "בסיס בריא ליצירת הדור הצעיר," עבודות קרמיקה שימושיות מסדנאות קדרות בשנים הראשונות לקום המדינה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
