 |
/images/archive/gallery/201/491.jpg קערות פורמייקה מ''חדרים''.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| הפורמייקה, עד לא מזמן שם נרדף לטעם רע, חוזרת לזירה העיצובית, והפעם היא כאן כדי להישאר |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אהוד רז
11/11/2004 10:03 |
|
|
|
|
|
|
|
הפורמייקה היא חומר מושמץ. יש לה אפיל של חיקוי. היא נתפשת כחומר תעשייתי, זול ומיושן, שנועד לעטוף לוחות עץ מכוערים, סוג של חומר ערמומי שמתחכם ומסתיר מאיתנו את האמת. ייתכן כי האשמה במעמדו הנחות של החומר הנפלא הזה טמונה במספר זיכרונות ילדות עשוקים, או אולי במטבח הפורמייקה הכתמתם והמזוויע שעיטר את דירת הרווקים הראשונה שלכם.
"איך יכולנו?", נזרקת תמיד השאלה לאוויר, וכולם מהנהנים
במרץ. אז זהו, שיכולנו. ולא רק אנחנו. החל מאמצע המאה שעברה ועד לאמצע שנות השמונים נשטף העולם בפורמייקה. יכולתם לראות אותה בכל מקום - מסות אדירות בצבעים שונים כיסו ארונות, מיטות, שולחנות, מטבחים, מדפים ואף קירות וחללים ציבוריים שלמים, כמו בנקים ובתי מלון. המגמה החלה בשוק האמריקני המתאושש, שחיפש אז חומרים מודרניים וזולים לבנייה ולעיצוב. נראה שזה לא היה נורא כל כך.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מוגבלת ופריכה
|
|
|
 |
|
|
|
למעשה, הפורמייקה היא חומר תעשייתי מורכב, שמיוצר על ידי למינציה של שבבי עץ ופלסטיק. היא מיוצרת בלוחות סטנדרטיים ומודבקת על גבי לוחות עץ באמצעות דבק מגע. פני השטח של הפורמייקה אטומים ומיוצרים במגוון טקסטורות, החל בפני שטח חלקים ומבריקים וכלה בדוגמאות תלת ממדיות מחוספסות. לוחות הפורמייקה מצטיינים בעמידות רבה לאחר הדבקתם על העץ, אולם כחומר עצמאי הם שבירים וחסרי גמישות.
יש לציין כי המונח "פורמייקה" התרחב בשנים האחרונות. הטכנולוגיות החדשות בראו כמה וכמה מוצרי ביניים. השכבה הפלסטית, הקרויה מלמין, משמשת, למשל, לציפוי לוחות ומשטחי עץ, גם ללא שכבת שבבי העץ המוכרת מהפורמייקה הישנה, אשר מעניקה לפורמייקה את "הפס השחור בצד", שמופיע כאשר חותכים אותה. הדור החדש משודך לטכנולוגיות ייצור מתוחכמות, שמאפשרות "לסגור" את העץ מכל כיוון ללא קו חיבור, ובעיקר ללוות את פני השטח שאותו הוא מצפה, כולל פני שטח עגולים.
אולם לציפויים החדשים, שמספקים מראה דמוי עץ אמין יותר, חסר הייחוד שהפך את הפורמייקה המוכרת לחומר בפני עצמו. המוגבלות היחסית של הפורמייקה ואופיה הפריך מצמצמים את מנעד אפשרויות השימוש בה, כך שהיא אינה נחשבת לנוחה במיוחד לעבודה. בעייתה המרכזית נעוצה בחוסר הגמישות שלה. דהיינו, הפורמייקה אינה מאפשרת ציפוי משטחים קמורים או קעורים מאוד, מפני שהיא נשברת כשמעקלים אותה יתר על המידה, וגם בשל שאיפתו הנצחית של לוח הפורמייקה לחזור לתנוחת הלוח הישר שבה יוצר. במילים פשוטות, הפורמייקה מיועדת לציפוי משטחים ישרים, או למשטחים בעלי קימוטים רחבים, ותו לא. אלא שהאפיון המיושר מתאים במיוחד לבנייה של רהיטים בסיסיים ובעלי משטחים ישרים, ומסכל בהצלחה ניסיונות לשבור את הדו ממדיות של משטחי העץ.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שולחן לילדים של אפרת גומא, יובל טל והדס תדמור
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זולה וחיננית
|
|
|
|
|
|
|
בתחילת המאה הקודמת, קצת אחרי שנולד, נכנס הפלסטיק לעולם העיצוב התעשייתי. חברות וממציאים שונים ניסו כל העת למצוא שימושים מקוריים לחומר החדש. אחד מהם היה המהנדס דן ג'י. אוקונור. הוא לקח בד, מרח עליו שרף פלסטי וגלגל אותו על צינור גדול. לאחר שיבש, הסיר אותו מהצינור וכבש אותו לכדי משטח ישר. החומר החדש היה זול, בעל פני שטח חלקים ואטומים ויכולת בידוד חשמלי, שלמענה, בעצם, יועד מלכתחילה.
עד אותו זמן השתמשו בחומר בידוד אחר בשם "מיקה" (mica), כך שהחומר החדש שפותח קיבל את השם for-mica. זה היה גם שמה של החברה, שהוקמה על מנת לייצר את הפטנט החדיש באופן סדיר. החלוציות בתחום והפיתוח המתמיד לאורך השנים, הפכו את חברת "פורמייקה" לשם גנרי, כמו חברת "פריג'ידר" או "ג'יפ".
הפורמייקה שודכה למסעדות הדרכים בארה"ב, ושם היא כיכבה, ועודה מככבת, על הדלפקים, השולחנות והקירות. הפורמייקה מהווה חלק גדול מעיצוב הפנים ששלט בעולם בשנות החמישים, והפכה סמל למודרניות תכליתית ופשוטה. הלוחות המוכנים לשימוש העניקו גימור פנטסטי, אחיד ותעשייתי למוצרים, והגדירו מחדש את הטעם העולמי. דרישת השוק לריהוט פרקטי וזול היתה אז, כמו היום, גדולה מאוד, כך גם הדרישה הבסיסית למעט חן ונוי באותם הפריטים. הפורמייקה התאימה בול לצרכנים וליצרנים. מחירה הזול לא השפיע כמעט על מחיר הרהיטים, האופן הפשוט והקל של העבודה איתה, יחד עם הגימור ההומוגני שיוצר במגוון אדיר של צבעים, יצרו תנאי פריחה וגידול אופטימליים לחומר התעשייתי הפשוט.
הפורמייקה התאימה לצורות רבועות ופשוטות של פריטי ריהוט עשויים עץ, כשברוב המקרים השתמשו בעץ לביד זול (עץ סנדוויץ', העשוי לוחות עץ דקים, אשר מודבקים בלחץ, שתי וערב זה על זה, ויוצרים משטחי עץ עמיד - א.ר.). את העץ ציפו במשטחי פורמייקה בעלי צבע אחיד או בהדפסים שונים, והרכיבו ארונות שצופו מבחוץ בפורמייקה מגניבה ומבפנים בפורמייקה פשוטה ודקה יותר. קשת הצבעים הרחבה אפשרה חופש פעולה רב למעצבים ולנגרים, ותאמה את רוח הזמנים ואת סקאלת הגוונים האופנתיים אז.
חביבות במיוחד על הקהל היו טקסטורות העץ למיניהן. כל נגר בעל תושייה הבין כי יוכל למכור ממש בזול מזנון עצום מידות, מעץ שאף אחד לא היה מכניס לסלון בגרסתו החשופה, כל עוד הוא מצופה בפורמייקה בהדפס של עץ וונגה או אלון משוח בלכה כהה. טריק מסריח לכל הדעות. טעויות אנוש מעין אלה והשימוש המוגזם בהדפסים "דמויי עץ" (שנראים כמו הרבה דברים אחרים ומזכירים את העץ רק במקצת) המאיסו את הפורמייקה על העם, ועם הזמן היא הפכה לשם נרדף לחיקוי ולנחיתות עיצובית.
השנים חלפו וחומרים חדשים פותחו ותפסו את מקומה של הפורמייקה. יורש העצר בתחום ציפויי העץ היה הפורניר, שבניגוד לפורמייקה המלאכותית והתעשייתית, הוא חומר טבעי למהדרין. פורניר הוא עץ שנפרס לדפים דקיקים, מודבק על משטחי עץ ומעניק להם מראה ומגע אמינים למדי. העניין נראה טבעי לחלוטין, במידה שהנגר לא מבצע הדבקות ארטיסטיות וחסרות מחשבה. הפורניר אפשר לעיצוב לנוע מתקופת הפלסטיק של השנים ההן אל עבר המראה ה"כפרי/טבעי". האילוזיה שיוצר הפורניר מספקת הרבה יותר מלוחות הפורמייקה המודפסים, כך שהמוצרים הסופיים דומים יותר לעץ מלא, ולכן הם נחשבים לאיכותיים יותר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בנק איגוד. אדריכל: רון גרינברג
|
|
|
|
|
|
|
מתחדשת ומתגמשת
|
|
|
|
|
|
|
המהלך העיצובי הלקוי של הפיכת פורמייקה בעלת גוון בסיסי ואחיד לחומר חקייני בלתי אמין, הוריד את ערך מניותיה. בעוד ערכה המסחרי נותר בעינו (מנקודת מבטם של היצרנים, היא תמיד היתה משתלמת), הלכה תדמיתה ופחתה, עד כי התמוססה כמעט לחלוטין ונעלמה מן העין. ליתר דיוק, הפורמייקה לא נעלמה, אלא הוגלתה לאלתר והבליחה רק על פניו של הריהוט המשרדי. אם בעבר כיכבה הפורמייקה בחזית העיצוב העולמי, מפגינה שלל טקסטורות וצבעים, בערוב ימיה עברו הנגרים להשתמש רק בפורמייקה הדקה והזולה יותר, המשמשת לציפוי המדפים הפנימיים. את פאות הארון החיצוניות ציפו בפורניר.
אולם השנים הוכיחו כי חומר מוצלח שכזה מצטיין גם בעמידות קונספטואלית, ולא נשכח מהלב במהרה. בזכות מתקפת הרטרו, שבה גם הפורמייקה אל לבבותינו וביתנו. בתי הקפה המעודכנים אימצו בחדווה את המראה המינימליסטי אך יעיל, הכולל שולחנות וכיסאות פשוטים, עשויים קונסטרוקציות מתכת עם לוחות עץ מצופים פורמייקה. המראה שהתקבל התלבש יפה על מגמת העיצוב הפשוט, שחולשת על מקומות הבילוי. אולם נדמה כי המהלך המפותל של הפורמייקה, מימי ההצלחה הקולוסאלית של שנות השישים והשבעים ועד היום, לא הסתיים. אופנת הרטרו השיבה, אומנם, את הניצוץ אל מעמדו של חומר החיפוי האהוב, אבל הפיכתו מחדש לחומר אופנתי ולוהט עדיין לא הגיעה אל קיצה. מעמדה הנוכחי של הפורמייקה איתן ללא ספק, אך עדיין נחות. השימוש בה מתקיים לרוב כברירת מחדל, כשהתירוץ העיקרי הוא עלויות ולא אסתטיקה. ריהוט משרדי וחללים ציבוריים מאכלסים הרבה ממנה ומשמשים עדות חיה לפשרות כספיות, ולא בהכרח לטוב טעם. למרות האופציות הנפלאות הגלומות בעבודה עימה, חוטאים העוסקים בדבר ובוחרים בסוגי הפורמייקה המדמה עץ ובדוגמאות חדשות ובלתי אסתטיות בעליל, ללא כל התייחסות לתהליך ה"לימוד" שעברה התרבות המערבית.
במהלך השנים, לאחר ששני דורות לפחות הספיקו לגדול בסביבה עיצובית רוויית פורמייקה ואף הפנימו את ערכיה האסתטיים, הטובים והרעים, נראה כי לא תיתכן חזרה לשימוש בפורמייקה מתחזה. אין סיכוי כי זו תתקבל בברכה. העולם התרבותי למד דבר או שניים על עיצוב ועל חומרים נכונים מול חומרים פסולים. השימוש בפורמייקה מחייב שינוי עמוק בתפישתה, כיוון ששוק העיצוב לא יוכל לקבל אותה חזרה באותו הפורמט. התפישה החדשה של החומר הישן מצריכה התייחסות לעבר המפואר, ודאגה לפירוק המוקשים והמטענים הסטיגמטיים שדבוקים אליה. את מתקפת הפורמייקה הבאה עלינו לטובה מובילים היום המעצבים הצעירים שצמחו על ברכיה ולמדו להכיר לה טובה. הפנייה של אלה אל לוחות הפורמייקה נובעת מהזיכרונות הוויזואליים ומההיכרות האינטימית שלהם עם החומר, יחד עם הרצון לייצר דבר מה חדש לחלוטין, מחומר שהפך להיות כמעט שקוף, כתוצאה ישירה של שימוש היתר בו.
העיצוב החדש משתעשע על חשבון התדמית של הפורמייקה על כל רבדיה. המעצבים מפעילים מניפולציות שונות על החומר ועל הדימוי שמודפס עליו, וכך לוקחים אותו למחוזות חדשים. המעצבים מדפיסים עליה, חורטים בה ומתעללים בה. הרהיטים החדשים נראים כמו רהיטים של פעם, אך במבט מקרוב העניינים מתבהרים ואמת אחרת נחשפת. השפה העיצובית מוכרת ביותר, אולם היא ממוקמת בסיטואציה כה שונה, עד כי היא הופכת, בעצם, לאמירה על עיצוב ועל האדם הבורא אותו. דרכה המפותלת של הפורמייקה בעולם העיצוב טרם הסתיימה, נהפוך הוא, יישומים חדשים ומרעננים לחומר הישן עוד יגיעו. זה רק עניין של זמן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
