 |
/images/archive/gallery/184/352.jpg מפעל הזנה
צילום: רחמים ישראל  |
|
|
|
|
| המיזם שיחל השבוע מעורר חששות. אך ניסוי גילה כי מי שאכלו היו פחות אלימים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
מרב דוד ואורי בינדר
|
|
|
|
|
|
|
|
קלקולי קיבה לבית-ספר שלם כתוצאה מקופסאות חומוס שלא אוחסנו בקירור - זו רק אחת החרדות הגדולות של מפעיל מפעל ההזנה, שאמור להיפתח רשמית בשבוע הבא. פרויקט ההזנה הוא עניין מסובך למדי, בעיקר בגלל גודלו. החל מיום ראשון אמורים כ-30 אלף ילדים לקבל ארוחה, וכשהפרויקט יפעל במלואו בראשית נובמבר, הוא אמור לכלול 154 אלף ילדים. הארוחות יחולקו ארבע פעמים בשבוע, רק ב-100 רשויות שבהן מופעל יום חינוך ארוך.
מלבד הפתרון המבורך של האכלת אלפי ילדים שבמקרים רבים הוריהם לא יכולים לספק להם ארוחה חמה, הפרויקט עשוי גם לחולל שיפור בהישגיהם ובהתנהגותם. בחודשים מאי-יוני של שנת הלימודים הקודמת הפעילו המוסד לביטוח לאומי וקרן סקט"א-רש"י מפעל הזנה נסיוני עבור כ-25 אלף
תלמידים. הפרויקט לווה גם במחקר, הנחשף כאן לראשונה ומאשר את ההערכה שילדים רעבים הם ילדים שרמת הריכוז שלהם בשיעור נמוכה יותר, והם אלימים יותר כלפי חבריהם. 70 אחוז מהמורים העידו כי לארוחה החמה בביתהספר היתה השפעה חיובית על תפקודם של התלמידים. 72 אחוז אמרו כי רמת הריכוז בכיתה עלתה, 69 אחוז אמרו כי היתה השפעה חיובית על היחסים החברתיים ו-68 אחוז אמרו כי המוטיבציה ללמוד עלתה. חצי מהמורים סיפרו כי היקף ההיעדרויות מביתהספר פחת, ו-41 אחוז סברו שאפילו רמת האלימות ירדה.
"מפעל ההזנה הוא לא רק מפעל לשבירת הרעב", אומר שר הרווחה זבולון אורלב. "יש לו גם השפעות חינוכיות וחברתיות. ילד רעב הוא ילד מתוח יותר וילד שמפריע יותר. ילד שבע הוא ילד רגוע".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ההורים רצו את השאריות
|
|
|
 |
|
|
|
הלוגיסטיקה של מפעל ההזנה כוללת פיקוח על המטבחים, על איכות המזון, על התקציב ועל תשלומי ההורים. האיש שאמור להניע את גלגלי המפעל ולגרום לגופים השותפים לו לעבוד בשיתוף פעולה הוא מיכאל חן, מנהל עמותת "תפנית בחינוך". העמותה הזו הוקמה על-ידי קרן סקט"א-רש"י, שמממנת יחד עם הממשלה את מפעל ההזנה, שאמור להתנהל בשיתוף משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והרשויות המקומיות. התקציב של מפעל ההזנה עומד על 180 מיליון שקל לשנה. מתוכם 45 מיליון באים מתקציב המדינה, 45 מקרן סקט"א-רש"י ו-90 מיליון מכיסם של ההורים, עם השלמות של הרשויות המקומיות במקרה הצורך.
"אנחנו מודאגים מכך שהילדים שלהוריהם באמת אין איך לשלם לא יקבלו אוכל", אומר חן. "האחריות בעניין הזה היא על הרשויות המקומיות שגובות את תשלומי ההורים על ההזנה. רשויות שבהן הבעיה הזו לא תיפתר בצורה כזו או אחרת לא יקבלו הזנה. אני מניח שמרבית ההורים יהיו מוכנים לשלם ארבעה עד חמישה שקלים לארוחה כדי שילדם יאכל בצהריים ארוחה חמה, ולא ילמד על בטן ריקה".
גם בנושא זה מציג המחקר שיפור לעומת המצב הקיים. 20 עד 30 אחוז מהמשפחות אמרו שהארוחה החמה בבית-הספר היתה הדרך היחידה שבה קיבלו הילדים אוכל מזין. 18 אחוז מהתלמידים ו-33 אחוז מההורים ביקשו לקבל את המזון שנשאר הביתה, עבור שאר בני המשפחה. במשפחות שבהן שני ההורים אינם עובדים, שיעור ההורים שביקשו לקבל את המזון שנותר הביתה הגיע ל-56 אחוז . עבור 18 אחוז מהתלמידים, הארוחה החמה שקיבלו במסגרת מפעל ההזנה היתה הארוחה היחידה שהם קיבלו בוודאות במהלך היום. 81 אחוז מההורים אמרו כי הם מרוצים מהתוכנית בגלל בעיות כלכליות. גם הורים שמצבם הכלכלי סביר היו מרוצים מהתוכנית, מפני שהילד לא הגיע הביתה רעב. הפעלת התוכנית צמצמה גם את מספר הילדים שלוקחים אוכל לבית-הספר, מ-94 אחוז ל-70 אחוז .
"אני מודאג מעניין תשלומי ההורים", אומר השר אורלב, "כי בפרויקט הולכים לטפל באוכלוסיות שלומדות ביום חינוך ארוך, שהן בעיקר אוכלוסיות חלשות. אני מקווה שיהיה מעקב לוודא שלא יימנע אוכל מהילדים אם ההורים לא משלמים. הפרויקט הזה מחזק את הגישה שבתקופה שבה מקצצים קצבאות ילדים חייבים להגביר את השירותים שנותנים לאוכלוסייה". חששו של אורלב עשוי להתאמת מהר משציפה. יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, הנחה אתמול את ראשי הרשויות לממן רק רבע מהפרויקט, למרות שרוב הסכום אמור להגיע מהמשפחות. "מצבן הכספי של הרשויות בישראל גלוי וידוע לכל", הסביר אלדר. "אין כמעט רשות שתוכל לעמוד במימון יותר מ-25 אחוז , וגם השתתפות זו מהווה מאמץ כלכלי אדיר". בשלטון המקומי טוענים כי מאז הוחלט על מפעל ההזנה בממשלה הורע מצבן הכלכלי של הרשויות, לכן אין לעיריות יכולת להמשיך לסבסד את הממשלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הבנים אכלו יותר
|
|
|
|
|
|
|
את הארוחות יכינו חברות קייטרינג שזכו במכרז, על-פי תפריט מדויק ומגוון שנקבע במשרד הבריאות. בכל יום יקבלו הילדים ארוחה אחרת, שתחזור על עצמה רק כעבור כשבועיים. הארוחות אמורות לכלול מנה בשרית (שניצל, עוף, נקניקיות ועוד), תוספת של פחמימות (אורז, ספגטי או פירה וכו'), ירקות מבושלים, סלטים ולקינוח פרי או וופל. הבעיה העיקרית שעלתה מהניסוי של משרד הרווחה היתה שהילדים לא תמיד מרוצים מהאוכל שמגישים להם.
51 אחוז מהילדים דיווחו כי אכלו חצי מהמנה או פחות מכך. תשעה אחוזים מהילדים לא אכלו בכלל, 37 אחוז אכלו חצי מנה או יותר. לעומתם, רק שלושה אחוזים אכלו הכל ורצו תוספת. בנים היו פחות בררנים מבנות ואכלו יותר.
46 אחוז מהבנים אכלו חצי מהמנה או יותר, בהשוואה ל-27 אחוז מהבנות.
60 אחוז מהילדים אכלו את המנה העיקרית כולה, 57 אחוז אהבו את תוספת החומוס, 54 אחוז אכלו סלט, ורק 31 אחוז מהתלמידים אכלו את הירקות המבושלים. 76 אחוזים אכלו את הפרי.
שבעה אחוזים מהמורים דיווחו כי היו מקרים שילדים חשו שלא בטוב לאחר הארוחה, אך לדברי אורלב לא נרשם אפילו מקרה אחד של קלקול קיבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"היסטוריה במצפה-רמון"
|
|
|
|
|
|
|
למרות שפתיחתו הרשמית של מפעל ההזנה אמורה להיות ביום ראשון, במצפה-רמון קיבלו כבר אתמול חלק מתלמידים ארוחה חמה. את הארוחה זכו לטעום כ-700 ילדים בגני-הילדים ובגני טרום-חובה, ובקרוב ייכללו בפרויקט גם תלמידי כיתות ז' עד ח'. " זו היסטוריה במצפה-רמון", אמר מנהל מחלקת החינוך ושיקום שכונות ביישוב, אריה ברוידה, שמלווה את הפרויקט מטעם המועצה המקומית. "המקום הראשון שבו התחלנו הוא בית-הספר הממלכתי'רמון', שזכה בפרס החינוך הארצי על הישגים פדגוגיים. כל משפחה משלמת 325 שקל בשנה כדמי השתתפות במפעל.
במהלך הארוחות חשוב לנו גם להקנות תרבות אכילה, כדי שהילדים יאכלו בצורה מסודרת. הכשרנו בבית-הספר חדר אוכל, וילדים מגן-ילדים ועד כיתה ב' אוכלים ביחד עם המורות". מנהלת בית-הספר, איריס סנדלר, העידה שארוחת הצהריים השפיעה על התלמידים כבר ביום הראשון לקיומה. "מאז שהתחלנו את יום החינוך הארוך עמד בראש העניינים הבעייתיים נושא ההזנה", אמרה המנהלת.
"היום ראיתי רוגע בכיתות". בבאר-שבע השכנה מתכננים לפתוח במתן ארוחות חמות בימים הקרובים. לדברי יו"ר ועד ההורים העירוני בבאר-שבע, איציק מימון, בתי-הספר הראשונים בעיר שיזכו להשתתף במפעל הם "גבים" ו"רעות". " השאיפה היא להפעיל בצורה שווה את יום הלימודים הארוך ואת מפעל ההזנה", אומר מימון. "המודעות והחשיבות באו בעקבות מפעל ההזנה הקטן, שנעשה זו השנה השלישית בבאר-שבע". בקרוב יצטרפו יישובים נוספים ברחבי הנגב למפעל.
בירוחם תחל חלוקת האוכל ל-1,200 ילדים ביום שני. במפעל ישתתפו כל ילדי הגנים ובתיהספר היסודיים (עד כיתה ח'), והוריהם יעבירו תשלום שנתי של 520 שקל. באופקים תחל חלוקת האוכל ב-1 בנובמבר . תמורת 40 שקל בחודש יזכו 2,000 תלמידים מהגן עד כיתות ו' לארוחת צהריים חמה.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
