 |
/images/archive/gallery/173/920.jpg עוף עם תפוחי אדמה.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
| בצעירותי הייתי תרנגול כפרות |
|
| לכל עדה יש המאפיינים המסורתיים שלה לסעודה המפסקת והמתחלת, אבל כמעט כולן מאוחדות סביב מרכיב אחד - עוף |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
רון לוין
23/9/2004 9:02 |
|
|
|
|
|
|
|
צום יום-כיפור בפתח, והסופרמרקט השכונתי עולה על גדותיו. צום או לא צום, אל תבלבלו את עם ישראל עם עובדות. הוא יאכל היטב לפניו ואחריו. בזמן שמאבקו של החלק החילוני באוכלוסייה מתרחש לא רק בסופר, אלא גם בספריית הדי-וי-די כדי לכבוש עוד כמה סרטים לבליעה בזמן הצום, החלק המסורתי והדתי חושב פעמיים על הארוחות המפסקת והמתחלת.
המטרה העיקרית היא לעבור באמצעות הארוחות הללו את הצום בצורה הקלה ביותר, עם כמה שפחות כאבי ראש ותחושות של רעב וצמא. לכל עדה יש המאכלים שלה וכל בית בישראל ממשיך במסורת כפי שלמד
מהוריו או מהורי הוריו. למרות זאת, יש גם כמה מאכלים שמשותפים לכל העדות, כמו למשל העוף.
שאלתם את עצמכם פעם למה אנחנו אוהבים לאכול מאכלים משולבים בבשר עוף? שושנה אסייג מנתניה, סבתא ממוצא מרוקאי שמבינה היטב במאכלי החגים, מספקת שתי תשובות הגיוניות בהחלט: "נתחיל בכך שנהגנו לעשות לכל ילד 'כפרות' לפני הצום וככה הצטברו הרבה עופות, שאותם נהגנו לבשל בכל מיני אופנים. מעבר לזה, בשר העוף הוא פחות כבד ופחות קשה לעיכול, וכך אנחנו גם לא מאמצים את הקיבה לפני הצום וגם לא מעמיסים עליה לאחר הצום".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חרירה, מעודה וזום
|
|
|
 |
|
|
|
אחרי פתיחה שכזו אי-אפשר היה שלא לבקש משושנה לספר מה מכילות הארוחות שהיא מכינה לקראת הצום ואחריו. "את הארוחה המפסקת אנחנו מתחילים עם מרק עוף שטורפים בו ביצה. אנחנו אוכלים קוסקוס ירקות, פשטידה ותפוחי-אדמה וחלקים פנימיים של העוף, שאותם מבשלים בבישול אטי לפני החג. אחרי הצום למרוקאים יש מנהג לאכול מרק חרירה, שהוא מלא בקטניות מכל הסוגים, חומוס, עגבניות, לימון וכוסברה. את המרק אנחנו אוכלים כשעה אחרי שבירת הצום, אחרי שאנחנו שותים תה חם ואוכלים עוגות יבשות".
גם יהודי לבנון אוכלים עוף לפני תחילת הצום, לו הם קוראים "מעודה", עוף עם תפוחי-אדמה מטוגנים שמזכיר את ה"סופריטו" הספרדי. "יחד עם זה אנחנו מאוד אוהבים לאכול מאכלי אורז, שעועית ירוקה או'בזלה' שזו אפונה", מסביר אברהם מתל-אביב, שנולד בלבנון. "לאחר שבירת הצום אנחנו שותים לימונדה ואוכלים כעכים. אצלנו זה לוקח לאט יותר. אנחנו לא מתנפלים על האוכל. מאוחר יותר אנחנו אוכלים עוף קר חתוך לפרוסות עם מלח ופלפל, תפוחי אדמה קרים פרוסים עם שמן, מלח, פלפל ולימון".
ומה קורה במגזר התימני? לאה התימנייה פקחה את עיני למאכל הבא: "זום". מדובר למעשה במאכל חלבי שעשוי מגבינות, שמנת וחלב אותם מרתיחים על האש עם מעט קמח וחילבה. כשהתערובת מסמיכה מורידים מהאש, מוסיפים סחוג ולימון ואוכלים ממש כמו מרק. "אנחנו אוכלים את ה'זום' אחרי שבירת הצום ואחרי שתיית התה המסורתית עם עוגות יבשות. לפני החג אנחנו שותים מרק צח עם עוף בלי מלח, כדי לא להכביד על הבטן, וקצת פחמימות כדי שהבטן לא תקרקר בזמן הצום. בעיקרון אנחנו לא אוכלים הרבה כדי לא להעמיס על הבטן".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סופריטו, שרבה וקומפוט
|
|
|
|
|
|
|
הגענו לחלק הספרדי שהוא קרוב ללבי. בנימה אישית אספר על סבתא בכורה עליה השלום, שהיתה גרה עד יום מותה בשכונת נחלאות והיתה בשלנית מופלאה. לאחר שבירת הצום היא היתה נוהגת להכין פרוסות לחם פשוטות עם שמן זית סמיך ומפזרת עליהן זעתר והמאכל הזה היה טעים לנו מכל דבר אחר.
לפרוסות הלחם הטבולות בשמן, שתפקידו היה בין היתר לשמן את החלק הפנימי בגופנו ולרכך את הלחם שעמד יומיים לפני שנאכל, היה נהוג להוסיף סלט קטן ובסיסי עם חתיכות פלפל ירוק מטוגן שאינו חריף. לאחר מכן כבר לא היינו חושקים בדבר פרט למתוק. עוד לפני כניסת הצום היינו נוהגים לאכול, כאמור, "סופריטו" ומרק צח שאינו מתובל יתר על המידה, ולסיים תמיד בכוס מים קרים.
גם טריפוליטאים נוהגים לאכול לפני החג מרק ועוף, בנוסף למפרום שזו קציצת בשר בתוך תפוח-אדמה, ולקנח בקפה, בעוגות ובמים קרים. לאחר שבירת הצום מגיע החלק המעניין יותר. "אנחנו שותים תה ומשקה חריף", אומר לי יעקב הטריפוליטאי מתלאביב. "איזה סוג של ברנדי או ערק עם התה, אבל מעט מאוד. אחר-כך אנחנו אוכלים עוף עם'שרבה', שזה סוג של פנה עם פלפלים ועגבניות. בנוסף אנחנו אוכלים גם'מוקידוס', בצק ביצים ברוטב שמזכיר את הניוקי".
ומה הפולנים אוכלים לפני כניסת הצום? ענת וישנסקי, תושבת המרכז ממוצא פולני, טוענת בהומור שקודם כל צריך למצוא פולנים שצמים, ורק אז צריך לבדוק מה הם אוכלים. "אני לא חושבת שיש מאכל קבוע, אבל מה שבטוח זה שכולנו אוכלים אוכל יחסית קל. נשתה מרק עוף, עם או בלי אטריות, לפני החג ולמנה עיקרית נאכל שוק אווז או עוף עם תפוחיאדמה עם כמה שפחות מלח, ולמנה אחרונה אנחנו נוהגים לאכול קומפוט של חבושים כי זה לא מתוק מדי. אחרי שבירת הצום אנחנו שותים תה עם עוגת דבש ואחר כך נלגום מרק צח. אם מישהו עדיין רעב, תמיד נשאר משהו מהארוחה המפסקת".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
