 |
/images/archive/gallery/163/115.jpg מיה מהמטבח של מיה.
צילום: אייל פישר  |
|
|
|
|
| רון לוין יצא לאזור חיוג 08 כדי למצוא אוכל טוב, וחזר עם לא מעט המלצות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
רון לוין
2/9/2004 14:06 |
|
|
|
|
|
|
|
מה קורה כשתושב גוש דן זוכה לחצי יום חופש מהעבודה וחושק בטיול קצר, ללא תכנון ארוך ובמרחק של שעת נסיעה מהבית? סביר להניח שהוא מתניע את המיצובישי ופונה צפונה. שם תמיד ירוק יותר, יש פינות חמד במושבים, מרכזי הקניות נחשבים יותר ויש כמה מקומות מצוינים לארוחת צהריים, או סתם מעדניות שוות שאפשר לקנות בהן אוכל מוכן וטעים ולעשות פיקניק באזור.
ואם תציעו לאותו תושב לצאת לטיול, אבל תשנו את זווית הנסיעה ותשלחו אותו דרומה? לרוב התשובה תהיה שלילית. איך נוצרה
סטיגמה כל-כך לא ראויה לפיה כל מה שנמצא דרומית לנתיבי איילון הוא עזוב, לא עדכני, יבש וצהוב, איך קרה שהדרום היחיד שאנחנו מוכנים לקבל נמצא בעיר אילת? ולמה כל מה שאנחנו רואים מול העיניים כשאנחנו אומרים "דרום" זה רק עיירות פיתוח מאובקות?
בניסיון לנפץ את הסטיגמה ולהראות שכל האזור שווה ביקור, במיוחד אם אתם רעבים, יצאנו מנתיבי איילון דרומה כדי לטייל באזור יישובי גדרות, כרמי-יוסף, ויישובי מודיעין, ולהכין מדגם מייצג של המקומות הקולינריים של האזור.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בין כתית לכרמים
|
|
|
 |
|
|
|
נתחיל במסעדה מוכרת ושווה, הלא היא מסעדת כתית בכפר-רות. מדובר במטבח שף צרפתי, מעוצב למשעי, שקיבל ציונים רבים לשבח ולרוב מלא עד אפס מקום (חשוב להזמין מקומות מראש). אבל מעבר לכל הסופרלטיבים הקולינריים המסעדה מדגישה את העובדה שאפשר לעשות אוכל ברמה גבוהה לא רק בלב תל-אביב.
אם מדרימים לכיוון באר-שבע, אפשר למצוא בכניסה למושב סגולה את מסעדת כרמים. המקום היה בעבר משתלה ענקית, שחלקה הפך לחצר אירועים גדולה וחלקה הוסב למסעדה מעוצבת, שפתוחה שבעה ימים בשבוע מבוקר עד לילה.
היזמים, המעצבים והבעלים שעומדים מאחורי כרמים הם דני פרץ ויפרח ארצי, שהמסעדה היא למעשה הגשמת חלום עבורם. "הסיבה שפתחתי את המסעדה כאן היא בגלל שאני גר באזור, ומדובר באזור מדהים", מסביר פרץ. "מגיעים לכאן אנשים מתל-אביב, מצפון לתל-אביב, וגם מהאזור שלנו. הסיבה העיקרית היא שהאוכל, השירות והאיכות הם טובים. אין הרבה מסעדות טובות באזור, ולכן כל מסעדה טובה הולך לה בכלל לא רע".
המסעדה מנוהלת על-ידי השף סהר רפאל, בן 27 מקריית-מלאכי, שלמד ועבד בניו-יורק ועשה את ההתמחות במטבח של "אידי" באשדוד. הרבה דברים טובים וטעימים יודע סהר להכין, אבל את עיני צד דווקא דבר פשוט לכאורה. כשמנת הלחם הוגשה לשולחן יחד עם שמן הזית והבלסמי, ראיתי מולי גם צלוחית קטנה ובתוכה מלח ירוק. "מה זה?", שאלתי בסקרנות, ופרץ הסביר: "אנחנו לוקחים מלח גס וטוחנים אותו עם תבלינים. זה יכול להיות פטרוזיליה או כוסברה או בזיליקום או כל דבר אחר, וזה יוצא טעים מאוד".
הטרנד הכי חם באזור אף הוא יציר ידיו של פרץ. זוג שחשקה נפשו בערב רומנטי מתמקם בכרם ענבים שיושב על תל המשקיף על האזור, והשף מגיע אליו ומבשל ארוחה מלאה מול נוף עוצר נשימה. המחיר, כמובן, בהתאם, אבל בנסיבות מסוימות, כמו יום-הולדת או יום נישואים, אפילו מנהל סניף הבנק שלכם בטח יסכים לומר שהארוחה שווה כל גרוש.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מסעדת כרמים. צילום: אדי ישראל
|
|
|
|
|
|
|
גבינות, ג'חנון ועוגיות
|
|
|
|
|
|
|
חזרנו לכיוון יישובי גדרות ונכנסנו למושב בניה. לאלה מכם שעדיין לא ביקרו באזור, מומלץ להעיף מבט, כי התושבים שם בהחלט נותנים דוגמה טובה לאיך לחיות כמו שצריך. "ניחוח כפרי" היא מסעדה חדשה שנפתחה רק לפני חודשיים בביתם הפרטי של פנינה ואהרון. צריך לבוא כדי להבין איך אהבה, רוחניות ואוכל טוב יכולים להיות שילוב מנצח.
החצר גדולה וזרועה בפינות ישיבה, שמוארות לעת ערב בנרות קטנטנים. פנים המסעדה, הסמוך לסלון, עשוי עץ ומעוצב בצבעי טורקיז עם איורים יפים. "אני גרה כבר 30 שנה בבניה, והרבה זמן רציתי לפתוח בפינה שלי מסעדה שהיא לא רק אוכל אלא שילוב של רוח ואוכל", אומרת פנינה. "הקהל שמגיע אלי בשלב הזה הוא רק מהאזור, מכיוון שעדיין לא פרסמתי את המקום, אבל ברגע שיידעו איזו פינת חמד זו, אנשים יגיעו ממקומות רחוקים".
על המזון ב"ניחוח כפרי" מופקד יונתן ברנר, שסיים את לימודיו בבית-הספר לבישול "בישולים", והמטבח נחשב לפיוז'ן ישראלי עם נגיעה תימנית. המקום פתוח כל השבוע פרט ליום ראשון.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אוכל מהמטבח של מיה. צילום: אייל פישר
|
|
|
|
|
|
|
יש גם ג'חנון
|
|
|
|
|
|
|
"המטבח של מיה" הוא היעד הבא. במרכז המסחרי נווה אילן ביבנה פועלת כבר שמונה שנים מיה בר-חיים, צעירונת שיודעת לבשל אוכל ביתי כמו שצריך, בלי הרבה שמן ועם טעם של עוד. לאחרונה הוסיפה מיה פינה נוספת לקפה או לארוחת צהריים.
קציצות הכרישה וקציצות האנטרקוט הן בהחלט שוס אמיתי, ואפשר לקחת משם אוכל, לשבת באחת מפינות החמד באזור ולהתרווח בהנאה גדולה. לאלה שנוסעים בכביש רמלה לכיוון כרמי-יוסף נזכיר את המאהל הבדואי הסמוך למצפה הראל.
גם הג'חנון של לוסטיג, שסמוך למסעדה שלו במושב סתריה, שווה ביקור. כל מי שחזר מהג'חנון יעיד על טעמו המופלא.
במרכז המסחרי של כרמי-יוסף עצרנו אצל שמחוני, שעושה פיצות ואופה לחמים שיכולים להתחרות באופי הלחם הטובים
בישראל. המקום נקרא "קפה לאופה" והוא פתוח שבעה ימים בשבוע, אבל כדאי לזכור שהעוגות והעוגיות נעלמות בסוף השבוע במהירות. ליד המאפייה יש מעדנייה שמוכרת מוצרי גבינות איכותיים, ובהחלט אפשר לארוז סל מטעמים, לתפוס פינה שקטה ולחשוב כמה טוב יכול להיות מדרום לאיילון.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
