 |
/images/archive/gallery/156/032.jpg למינה.
צילום: אהוד רז  |
|
|
|
|
| אהוד רז ביקר בלאונג' החדש "למינה" והתפעל מהעיצוב הכבד והמושקע שהרגיש לו אירופה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אהוד רז
22/8/2004 16:15 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני שאתם נכנסים ללאונג'-בר החדש "למינה", נסו לדמיין אולם נשפים ספון עץ ועתיר מראות מעוטרות, הממוקם על סיפונה של אוניית פאר משנות השישים. את פניכם יקבל קיר מרשים, הבנוי כולו חלקי זכוכית בצבעים וטקסטורות, ששלטו בעיצוב הפנים
הישראלי בימים בהם השקל היה לירה.
את הרצפה מכסים שטיחים כבדים, בדוגמאות גיאומטריות ואובאליות משתלבות, ספות עור בצבע שוקולד מריר (90% מוצקי קקאו), וכסאות מרופדים ומצופים בטוויד מחוספס, בשילובי צבעים מעושנים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
למינה. הויטראז' המקבל את פני הבאים. אותנטי
|
|
|
 |
|
מראות מקושטות וגופי תאורה מנצנצים
|
|
|
 |
|
פינת ישיבה בריפוד רב-גוני ופיסת שטיח
|
|
|
 |
|
 |
|
הומאז' לדורה גד
|
|
|
 |
|
|
|
העיצוב שהתקבל כבד אמנם, אך מצליח להעביר את הקונספט באופן ברור ונותן לשוהה בחלל המושקע את התחושה שכאן זה אירופה, ולא ישראל 2004.
בקפסולת הזמן הזו נעשתה עבודת עיצוב טובה. אתם לא חייבים לאהוב את הכיוון הבוהמי והעמוס שננקט כאן, אך חייבים להוריד את הכובע בפני המהלך העיצובי הנאמן ובפני הדבקות והירידה לפרטים של המעצב (אורי בן דרור) ובעלי המקום.
הסטייל, שנדמה כי קודד על ידי מעצבת הפנים הישראלית האלמותית דורה גד בכבודה ובעצמה, עבר שדרוג כדי להתאים לטעמם האנין והמודע של הבליינים של ימינו. החל בחלוקת החלל הנבונה, שיצרה מספר תתי חדרים אינטימיים ומקנה המקנה תחושת שהייה נעימה וסטייליסטית בלאונג', וכלה בבחירת הצבעים הרוויים והכבדים, שמתלכדים זה בזה בהרמוניה אירופית מהודקת.
השגת מכלול אמין שכזה דורשת מאמץ רב ואהבה לדבר, ומסתבר שמשני אלה לא חסר ל"למינה".
"למינה", יד חרוצים 7, תל אביב. טל' 03-6874696
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מעקה מואר בכניסה לחלל הראשי
|
|
|
 |
|
מראה כללי על הבר
|
| |  | | החצר. אווירת זן | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
