 |
/images/archive/gallery/131/691.jpg לארה פלין בויל. מרוצה, דווקא.
צילום: רויטרס  |
|
|
|
|
| ניתוחים פלסטיים יכולים לתקן פגמים חיצוניים, אבל לא תמיד מבטיחים גם שיפור בדימוי העצמי |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גייל זאבי-ציבלין
10/8/2004 11:02 |
|
|
|
|
|
|
|
"אף אחד לא הבין אותי כשאמרתי שאני הולכת לעשות ניתוח להצמדת האוזניים", מספרת מיכל מרמת-השרון. "כל החיים זה הפריע לי, בעיקר כשהייתי ילדה קטנה והאוזניים היו סיבה טובה לצחוק עלי. עם השנים למדתי לסדר את השיער בצורה כזו שתסתיר אותם לגמרי, אבל העובדה שלא יכולתי לאסוף את השיער שיגעה אותי. היה בי מעין אות קין. מאז שהיתה לי היכולת להחליט לבד, רציתי לתקן את מה שהטבע נתן לי, אבל פחדתי מהניתוח. אחרי הצבא עברתי לגור עם בעלי בלונדון ושם החלטתי לבצע זאת סופית".
מיכל לא קיבלה את תמיכתו של בעלה, "שנשבע שהוא אוהב אותי ושהוא בכלל לא מבין את הצורך שלי בניתוח, בטח עכשיו שאני כבר נשואה ולא מחפשת בעל". למרות זאת החליטה מיכל לעבור את הניתוח. התוצאות שלו היו טובות, אבל מיכל לא חשה בשינוי שציפתה לו. "גם אחרי הניתוח לא השתחררתי מהאובססיה לאוזניים שלי", היא מתוודה. "גם היום, כשהאוזניים שלי כבר צמודות ויפות, אני לא אוספת שיער. בדיעבד אני חושבת שבעלי צדק, זה היה יותר בראש שלי מאשר באוזניים שלי. חוסר הביטחון שלי לגבי איך שאני נראית לא היה קשור כנראה רק לאוזניים בולטות, אלא לאיך שאני רואה את עצמי. היום אני מנסה לעבוד
על זה בדרכים אחרות".
ההשפעות הפסיכולוגיות של ניתוחים פלסטיים שונות מאדם אחד למשנהו. יש כאלה שחייהם לאחר הניתוח משתנים ללא הכר: הם מקבלים ביטחון עצמי, מתקדמים בקריירה ובחיים האישיים ופותחים, למעשה, דף חדש. אחרים, לרוב בגלל ציפיות מוגזמות, מגלים כי השינוי החיצוני לבדו לא יכול להביא לתוצאות האופטימליות להן קיוו. במקרים קיצוניים יש שנכנסים לדיכאון עמוק וממשיכים להשתפץ בתקווה שבניתוח הבא יקרה נס.
"רוב הטיפולים שאנחנו מבצעים הם ניתוחים פלסטיים, ואנחנו עובדים בצמוד לפסיכולוגים", אומרת רונית רפאל, מנהלת מרכזים רפואיים קוסמטיים-פלסטיים. "לפעמים פסיכולוג יכול להמליץ על טיפול פלסטי מתוך הבנה שזה יכול לשנות את החיים למטופל, ולעתים אנחנו עובדים הפוך: לאנשים שבאים אלינו ולא באמת זקוקים לשירותינו אנחנו ממליצים לגשת לייעוץ פסיכולוגי. כשאנחנו רואים שרמת הציפיות גדולה מדי, אנחנו עושים התאמת ציפיות. אשה בת 40 לא יכולה להיראות כמו בת 14, אבל אנחנו לא נגיד לה שהיא סובלת מבעיה נפשית, אלא ננסה להכניס אותה לפרופורציות הנכונות. למזלנו, 90 אחוז מהאנשים כן מבינים שניתוח פלסטי הוא לא בריאה מחדש".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יש מי שלעולם לא יהיו מרוצים
|
|
|
 |
|
|
|
ענת, בת 24 מפתח-תקווה, שיפצה את אפה, אבל לאחר הניתוח הבינה שזוהי רק ההתחלה לשיפוץ האמיתי של הדימוי העצמי. "תמיד הפריע לי האף", היא מספרת. "רציתי לשנות אותו והאמנתי שהשינוי של האף יהווה צינור לשינויים אחרים בחיים שלי. הייתי פקידה ורציתי להתקדם לתפקידים יותר בכירים, והאמנתי שהאף העקום שלי הוא מה שמעכב אותי בחיים וגורם לי לא להצליח בראיונות עבודה. הוא גם פגע במערכת היחסים שלי עם בן זוגי. להפתעתי, גם אחרי שתיקנתי אותו, והוא יצא נפלא, שום אספקט אחר בחיים שלי לא השתנה.
"בדיעבד", היא אומרת, "הבנתי שיש לי בעיה בהעברת מסרים והיא לא קשורה לאף שלי. אני לא אומרת שלא כדאי לנתח אף לא יפה, אבל זה בטח לא צריך להיות הדבר היחיד שמסתמכים עליו. לי היתה הרבה עבודה על עצמי אחרי הניתוח. שנים חיכיתי לו, ובגלל זה אולי הזנחתי דברים אחרים. בזבזתי הרבה זמן בציפייה לדבר הלא נכון, למרות שאני לפחות מרוצה מאיך שאני נראית".
"לפחות 20 אחוז מהאנשים שמגיעים אלי לא מתקבלים לניתוח", אומר ד"ר יהודה אולמן, מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. "אלו אותם אנשים שחושבים שאחרי ניתוח מסוים חייהם עומדים להשתנות מהקצה אל הקצה, והם יהפכו לפופולריים מאוד, למחוזרים, מה שבפועל לא יתקיים. האנשים האלה ימשיכו להיות מתוסכלים ויחשבו שניתוח נוסף ישפר את המצב, אך הדבר עלול להפוך את מצבם הנפשי ליותר קשה".
לדברי ד"ר אולמן, במחלקה שלו מתקבלות פניות רבות של רופאים פסיכיאטריים המפנים את מטופליהם לעבור ניתוחים אסתטיים. "אנו מקבלים חוות-דעת שלפיהן מצבם הנפשי והחברתי של המטופלים יכול להשתפר בתנאי שיבוצע ניתוח פלסטי. לדוגמה, נשים עם שדיים לא סימטריים שמתביישות מאוד בחזה שלהן, או נשים עם שדיים גדולים שסוחבות אחריהן מעמסה נפשית גדולה, או בנים עם אוזניים גדולות ובולטות, דבר שפוגע בהם חברתית. במקרים כאלה, כאשר מוכח כי יש קשר ישיר בין השינוי האסתטי לשינוי הפסיכולוגי, ישנה אף השתתפות של קופת-חולים בעלות הניתוח. "עם זאת, ישנם אנשים במצב נפשי קשה הלוקים ב'תסמונת דיסמורסיק', הסובלים מדימוי גוף נמוך במיוחד, להם אסור לעולם לעבור ניתוחים משום שהם לעולם לא יהיו מרוצים. במקרים הקשים הם יכולים להגיע למצבי התאבדות ואשפוזים פסיכיאטריים".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
