 |
/images/archive/gallery/115/195.jpg חולצה של עדי והני יעקובסון
צילום: יחצנות  |
|
|
|
|
| המעצבות עדי והני יעקובסון לא מבינות מה טובה`לה ונעמה חסין רוצות מהן |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
31/5/2004 14:07 |
|
|
|
|
|
|
|
ההסבר להימצאותן של הני ועדי יעקובסון - אם ובת, מעצבות - בסצינת האופנה המקומית, קשה להגדרה במילה אחת. מצד אחד, משתדלות השתיים לקדם מעצבים צעירים, ולפתוח מדי מספר חודשים את חלל הגלריה שבבעלותן למעצב צעיר שיציג את מרכולתו וימכור בה; מצד שני, שמועות עקשניות בעיר טוענות שהן עדיין ממשיכות בהעתקת מעצבים צעירים.
אם נדפדף אל אפריל 2003, עת שלפו ציפורניים חיה ניר ל"כתומנטה" ואורלי גורי ל"גמלא", עד שהאחרונה שלפה תביעת דיבה על סך 112,600 ש"ח, נגלה שהיסטריית ההעתקות בשיאה. פרנקפורט ברגשי מאשכנזי, יוסף מכתומנטה, וטובהל'ה, כמו תמיד, מפרגנת לכולם, חוץ מלמשפחת יעקובסון. האישום: העתקה בוטה.
בתגובה לסכסוך המתמשך, שהחל עוד כששכנו אסמי הבגדים של שתיהן האחד מול השני, כפו על עצמן בנות יעקובסון
לפני מספר שנים גלות אל רחוב בן יהודה. "הן לא עברו מספיק רחוק", שחררה בארס נעמה חסין ל"סגנון" באוגוסט האחרון. "זה קרוב לכאן. אני הייתי בטיפול פסיכולוגי בגלל כל הסיפור הזה, ואני לא רוצה להיכנס לזה שוב". יעקובסון ג'וניור, מסרה אז בתגובה: "החלטנו לעזוב ולעבור לבן יהודה כדי ליצור בשקט. אני יכולה להבין את הכאב של טובהל'ה שהפריע לה שלקוחות ותיקות שלה התחילו להתלבש אצלנו".
גם היום, היחס בין הצ'ילבות עדיין לוהט. ניסיון פיוס שהשקתי ביוזמתי, נדחה בביטול על ידי חסין ג'וניור. היא, פרימדונה שכמותה, לא רוצה לפגוש באנשים שהעתיקו את הפרחים של אמה והביאו אותה עד ספת הטיפול, ובמלחמה - ונעמה תמיד במלחמה (ע"ע הכתבה לקראת ערב פסח במוסף של המדינה) – היא לא הראשונה שתניף את הדגל הלבן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מלחמה מתמדת. ז'אקט של הני ועדי יעקובסון
|
|
|
 |
|
 |
|
השפעות לגיטימיות
|
|
|
 |
|
|
|
ולמה אני מספר את כל זה? כי הטררם עדיין לא תם. גם היום, ממשיכים מעצבים צעירים לנעוץ סיכות חדות בבשרן של היעקובסוניות ולטעון להעתקה. בשל ההדים שעוררה הכתבה שפורסמה באוגוסט, בחרו מרבית השכנים לציר דיזנגוף לקפל זנב בין הרגליים ולשתוק.
"אני לא רוצה להיות מעורבת בביצה הזאת" - מספרת מעצבת אביזרים צעירה, שהבנות לבית יעקובסון העתיקו פריט שלה אחד לאחד - ומבקשת להימלט ממעורבות בהתכתשות. אבל הצצה באותו פריט, בהחלט מעידה על דמיון אבסולוטי. גם מעצבת צעירה מדיזנגוף, בעלת חנות מרשימה, לא מופתעת משיחת הטלפון שלי. "נו, אז מה הם העתיקו לי הפעם?", היא שואלת. "זה חוסר אופי בעיניי. מה, אין לכן חיים משלכן? זה משעמם בעיניי להעתיק מעצבים אחרים. היה סיפור, שמוכרת שלהן הגיעה אליי וקנתה חצאית. ויומיים אחרי זה, הם התקשרו לאחד מהעובדים שלי ושאלו מהיכן אני משיגה את הפרחים. אין להן גבולות. הן פשוט חוצפניות".
חוצפניות או לא, עדי יעקובסון לא מתרגשת מהדיבורים. “אני לא יוצאת מפתח הסטודיו שלי, כך שאני באמת לא יודעת על מה מדברים", טוענת עדי להגנתה. "זה שהם (מכוונת לנעמה ולטובהל'ה - א.י) ממשיכות להשמיץ אותנו, אין לי מה לעשות לגבי זה. אבל טבעי שיהיה לי, כמו לכל מעצב, השפעות ממקורות דומים. אני מאד מעריכה מעצבים כמו סיגל דקל ומיכל זיידן ועוד הרבה צעירים שעובדים כאן. המעצב שאני הכי אוהבת וחושבת שבין הטובים שיש בארץ, הוא ששון קדם".
|
|
|
|
|
|
|  | | שמלה של היעקובסוניות. צילום: יחצנות | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
