הרב טאו: רוצים לדעת מה אני חושב? למדו את תורתי
בתום שיעור שמסר השבוע לתלמידיו, ותוכנו הגיע ל-nrg, הגיב הרב לראשונה לכתבה שפורסמה במקור ראשון: "החרדים טוענים שאני ציוני, הציונים טוענים שאני חרדי. כנראה שאני בסדר"
עוד כותרות ב-nrg:
- התחקיר המלא על הרב צבי טאו - האם התחרדותו תפלג את הציונות הדתית?
- שהרב טאו יתראיין? לא ראוי לאדם ברמתו
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לידי nrg יהדות הגיע תוכן שיחה שהתקיימה השבוע בתוך כותלי הישיבה במהלכה הרב דווקא הגיב למיוחס לו ואמר כי מי שרוצה לדעת מה הוא חושב, עליו ללמוד את תורתו. הדברים נאמרו בתום שיעור שלאחריו נשאל על ידי אחד התלמידים מה תגובתו לדברים שפורסמו. "הם רוצים לדעת מה אני חושב?" ענה הרב, "שילמדו את תורתי".
הרב טאו התייחס לנושא העיקרי בכתבה על פיו הרב נטש את הציונות הדתית והתקרב לכיוון החרדי. "החרדים טוענים שאני ציוני. הציונים טוענים שאני חרדי. כנראה שאני בסדר".
הרב טען כי למרות ההד הגדול שנוצר סביב התחקיר שפורסם הוא לא התעמק בהם "לא קראתי אותם, אני לא עוסק בזה". תלמיד נוסף שאל את הרב האם יסכים להגיב ולהתראיין, הרב חייך וענה: "דעותיי גלויות, י"א כרכים של "לאמונת עתנו" אלו שיעורים שנתתי על ענייני הציבור וסוגיות המהות. הם הריאיון הכי טוב". בהמשך פנה הרב אל תלמידיו ושאל: "אתם כתלמידיי רוצים להגיב? תלמדו בחבורות את הספרים, תלמדו את השיעורים שלי, זו התגובה האמיתית".
אם לחזור כמה עשרות שנים אחורה, המהפכה התורנית שחוללו בני שבט "איתנים" הכניסה אל המיינסטרים הציוני־דתי את הלימוד בישיבה, והוציאה משם את הריקודים המעורבים. במידה רבה הם הסתפקו בכך: את הרוח הישראלית של בני עקיבא הם לא רצו לשבור, או שלא היו מסוגלים. אבל תלמידיו האדוקים של הרב צבי יהודה, שלימים הפכו להיות "הקו", אימצו גישה מחמירה הרבה יותר, בעיקר בכל הקשור ביחסים בין המינים.
הנורמה של הפרדה מגיל צעיר, צניעות מחמירה בלבוש והתנזרות שיטתית מתרבות ההמונים המערבית - ממוזיקה לועזית ועד סרטי קולנוע - הייתה בהדרגה לנחלת החוג כולו. גם היחס ללימודי החול נעשה
מי שעקב אחרי התהליך היה יכול לזהות תנועה עקבית וברורה בכיוון אחד: התרחקות מן הדתיות השגורה של ה"בעלי בתים", כלומר החברה הדתית הלא־ישיבתית, ואימוץ סטנדרטים חרדיים. עם הזמן התגבש הכינוי חרד"ל - חרדי־לאומי – המשותף לבני הקו ולאחרים בפריפריה הציונית־דתית, הנוטים אל אורחות החיים של החרדים. ההבדל בין החרד"ל ובין החרדים היה קטן בפרקטיקה וגדול באידיאולוגיה, והתבטא בסוגיות הקשורות לשיבת ציון: היחס ליום העצמאות, למנהיגי המדינה, לארץ ישראל, לשמיטה ולצבא.
החינוך האידיאליסטי והרתיעה מהאקדמיה הביאו ומביאים בוגרים רבים של מוסדות הקו לפנות להוראה ולהפוך למחנכים בישיבות ובאולפנות. התוצאה היא שמשנת הקו חורגת בהשפעתה הרבה מעבר למוסדות הזרם הזה, ומגיעה אל רבבות משפחות שרחוקות מאוד מעולמו הרוחני של הרב טאו.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
