
בבר זגורי וענת וקסמן - תלמדו מרות ודוד
בניגוד לעמדות המנוכרות של זגורי ווקסמן רות ודוד מביעים סולידריות על סמך ההיכרות עם הזולת. אפשר ללמוד מהדמויות התנ"כיות שאנחנו עם אחד, היונק ממקורות תרבותיים משותפים, ולמרות הקיטוב והניכור כדאי להסכים להכיר אלה את אלה
אתגרים ענקיים מעמידים בפנינו בבר זגורי וענת ווקסמן. אבי משפחת זגורי (השחקן משה איבגי) מסרב לעמוד בביתו בצפירת יום השואה, כי זו לא שואה שלו ולא מתחשבים בהיסטוריה של המרוקאים. ענת ווקסמן רואה את ההצבעה עבור ביבי כאי רציונליות ומרגישה שמדובר בעם אחר.עוד כותרות ב-nrg:
- שו"ת או שטות: האם תם עידן השו"ת בסמס?
- צורה להם: איך באמת נראו לוחות הברית?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשני המקרים ניכר הקושי לחוש הזדהות, חמלה והבנה כלפי זולת כנובע מתוך הלכי רוח שונים, ובכל זאת קרובים: קיפוח ותחושה כי אינך מובן ואינך נראה; והתנשאות שיש בה גם ביטוי לכאב גדול של תבוסה ואכזבה נוכח תוצאות הבחירות האחרונות.

''קושי לחוש הזדהות, חמלה והבנה כלפי זולת כנובע מתוך הלכי רוח שונים''. זגורי אימפריה
אוהד רומנו
שתי דוגמאות לסולידריות, המתעלה על נסיבות קשות ומאיימות, מעניקים דוד ומשפחתו במגילת רות ובספר שמואל. בשתי התרחשויות אישה ואיש מסוגלים להבין ולהזדהות עם זולת, אף שסולידריות כזו היא בניגוד לאינטרסים שלהם עצמם.
בבריחתו של דוד מאבשלום, מצטרפים אליו שורה של אנשים; הראשון הוא איתי הגיתי. בראות דוד את איתי ושש מאות אנשי הצבא אשר עימו – הכרתי והפלתי, הוא מבקש ממנו לשוב לירושלים ולא להצטרף אליו. דוד הזקוק מאד לכוח לוחם ומיומן שגדודו של איתי עשוי לתת לו, בכל זאת פונה אליו ומשחררו: לָמָּה תֵלֵךְ גַּם-אַתָּה אִתָּנוּ?! שׁוּב וְשֵׁב עִם-הַמֶּלֶךְ, כִּי-נָכְרִי אַתָּה וְגַם-גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ. תְּמוֹל בּוֹאֶךָ וְהַיּוֹם אֲנִיעֲךָ עִמָּנוּ לָלֶכֶת?! וַאֲנִי הוֹלֵךְ עַל אֲשֶׁר-אֲנִי הוֹלֵךְ. שׁוּב וְהָשֵׁב אֶת-אַחֶיךָ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת. (שמ"ב ט"ו 19 – 20).
דוד חומל על איתי הגולה מעירו גת, ומבקש לחסוך ממנו גלות נוספת, הכרוכה בהצטרפות אל דוד העוזב את ירושלים ויוצא לחיי נדודים. מגדיל דוד לעשות ומורה לאיתי: חזור לירושלים וְשֵׁב עִם-הַמֶּלֶךְ. הוא מכנה את בנו המבקש לגזול את כסאו והקם עליו להרגו - 'המלך'. מנקודת מבטם של איתי וצבא השכירים שלו הם יכולים למלא את תפקידם ולקבל את פרנסתם גם תחת אבשלום. בתמורה זוכה דוד למענה שהוא אחד המשפטים היפים בתנ"ך והמביע את נאמנותו המוחלטת של איתי: חַי-ה' וְחֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי אם בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָּׁם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם-לְמָוֶת אִם-לְחַיִּים, כִּי-שָׁם יִהְיֶה עַבְדֶּךָ (שם פס' 21).
זהו משפט המזכיר את מילותיה של אם סבו של דוד, רות המואבייה, הנשבעת אף היא לנאמנות עד מוות. וכך היא אומרת לנעמי חמותה: אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ ... כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יוֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ (רות א' 16 – 17). גם דבריה של רות באים בעקבות אמירה של נעמי, שהיא חפה מאנוכיות ומלאת הבנה לחוסר הסיכוי שבהתלוות אליה: שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ; כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ-לִי תִקְוָה??! גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים??! הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ?! הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ?! אַל בְּנֹתַי (שם פס' 12 – 13).
גדלות נפש היא המפיקה מדוד ומנעמי סולידריות וראיית זולת מורכבת ואמפטית, גם בתנאי הבדידות והקושי שבהם הם נתונים; תורמת לכך העובדה ששניהם הכירו וכנראה אהבו והעריכו את בני שיחם מזה זמן רב. דוד הכיר את איתי ששירת בצבאו, ורות הכירה את חמותה נעמי.
שתי העמדות המנוכרות של בבר זגורי ושל ענת ווקסמן הן הזדמנות טובה להיזכר – גם אנחנו מכירים מזה זמן רב; אנחנו עם אחד, היונק ממקורות תרבותיים משותפים והחי בפיסת הארץ האחת, שבה אנו חולקים את גורלנו. האתגר אל מול הקיטוב והניכור - להכיר בשותפות, ולהסכים להכיר אלה את אלה.
ד"ר רוני מגידוב היא חברת סגל במכון הרטמן וחברת מערכת 929.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg