סטטוסים בארמית: דף הפייסבוק שנותן למציאות העכשווית שפה עתיקה
זה התחיל מהנאום של רות קלדרון בכנסת והפך לטרנד בפייסבוק. כותרות בעיתונים, שירים ומושגים אינטרנטיים מקבלים ניחוח תלמודי. הכירו את "סטטוסים בארמית"
מאחורי הקאמבק - או שמא, ה"תיובתא" הזו - עומד בחור אלמוני שפתח לפני כשבועיים עמוד בפייסבוק שבו הוא מעלה תרגומים של יצירות מוכרות לארמית. בתוך פחות משבועיים נקהלו שם יותר מ-1,800 אוהדים, שגם הם תורמים את הרעיונות שלהם לתרגומים אקטואליים.
"אזל האי בנט, זבן מאן מחוו ליה בנזיד עדשים, חבר קמיה דלפיד, ובטיל האי אורייתא מארעא דישראל", כתב אפרים גלעד, שדאג גם לסמן "חביבתיא" (לייק) לעמוד ונתן את הפרשנות שלו לשיתוף הפעולה בין ראשי מפלגות 'יש עתיד' ו'הבית היהודי'.
הברנש שעומד מאחורי הדף סירב בנחרצות לספק פרטים אודותיו, אבל נשמע כי לא גם הוא תיאר לעצמו שהרעיון היצירתי שלו יגרור אחריו קהל אוהדים כה גדול: "חשבתי שזה יהיה משעשע לכתוב סטטוסים ושירים בארמית. לשמחתי, גם גולשי העמוד חשבו כך", הוא כתב ל'מקור ראשון' בצ'ט. ככל הנראה מדובר בבחור צעיר שלמד בעבר בישיבה לפני שהתגייס לצה"ל, וכעת החליט שזה הזמן למכור מפירות הלימודים שלו. וההצלחה אכן גדולה: בכל רגע מועלים לאתר רעיונות מקוריים נוספים שגוררים אחריהם לא מעט אצבעות מונפות למעלה בסגנון "חביבתיא".
לא מעט עמודי פייסבוק ושיתופים חברתיים מעלים אנקדוטות משעשעות מחיי המגזרים השונים, ביניהם 'דוסים מצייצים', 'ישיבשערים מצייצים' ואפילו 'חב"דניקים מצייצים', אבל לדעתו של מייסד ועורך האתר 'שאריות ברשת', העיתונאי ישורון תורג'מן, ברעיון כמו שיגעון התרגום לארמית הוא עוד לא נתקל: "הדף הזה הוא אחד המוצלחים שיש כי הוא קודם כול מאוד מעניין. השפה הארמית מאוד מדברת למי שלמד גמרא. זה משהו שאני אישית מאוד אוהב".
לדבריו, לעמוד הפופולרי לא נכנסים רק גולשים דתיים: "זה נחמד ומרענן לקרוא את השירים האהובים בשפה הארמית, וגם חילונים הראו התלהבות מהתכנים. לא האמנתי שהארמית תגיע אי פעם לפייסבוק בצורה כזו. עורכי דין משתמשים בה לעתים רחוקות, ופתאום כשאנשים משתמשים בה כסוג של שפה זה משעשע".
ביום שלישי שעבר העבירה קלדרון שיעור בכנסת לעשרות עובדים ונבחרי ציבור שבאו לשמוע אותה מספרת על אגדת ברכת הדגים ממסכת תענית. כולם כבר הבינו שהשפה הארמית שגורה בפיה, וזו הייתה הזדמנות נוספת לחרדים להרים גבה מול הלמדנית החריגה הזו.
לעמוד הפייסבוק 'סטטוסים בארמית' התוודע השבוע שאדי חלול, מורה לארמית ומחיה השפה העתיקה בקרב העדה המרונית שמתגוררת בכפר גוש חלב שבגליל. כבר שנים שהוא עושה הכול כדי להחיות את השפה העתיקה, שהייתה ללשון האם שלו ושל בני עמו. "זה רעיון מצוין. גם לנו יש עמוד שמקדם את השפה ואנחנו מקיימים שיעורים בארמית בפייסבוק לחברים שלנו בכפר ובכל העולם המרוני, אבל כשבאים חבר'ה שמעלים את המודעוּת לשפה הזו בצורה הומוריסטית זה מאוד נחמד". חלול מוסיף כי "זה מדהים ויש להם אומץ. אני ממש מתרגש מהמיזם הזה, ואני יודע על חרדים שאני איתם בקשר שממש רוצים לשתף פעולה בהחייאת השפה הזו".
קשה להאמין, אבל גם ממש בתוכנו חיה קהילה דוברת ארמית כשפת אם – אם כי מדובר בניב מודרני. זוהי קהילת 'נאש דידן' (בתרגום מארמית: אנשים שלנו), שמקורה באזור העיר אורמיה, השוכנת בגבול שבין איראן, תורכיה ואזרבייג'ן, והיא משתייכת ליהדות כורדיסטן. רוב אנשיה עלו ארצה לאחר קום המדינה, ומרביתם מתגוררים בעיר חולון. זקני הקהילה עדיין מדברים ארמית קולחת, אבל סביר להניח שהם לא נגישים לתרום מאוצר המילים שלהם לעמוד הפייסבוק הצעיר.
שלמה וכמן, מורה במקצועו, רואה בסטטוסים הללו דווקא כלי חינוכי רציני שיכול להנחיל לתלמידי התיכון את האהבה לגמרא ולשפה הקשה: "בזכות הסטטוסים האלו", וכמן כותב בשפה הארמית בעמוד הראשי, "יוכלו הצעירים לרצות ללמוד ולהבין את הפירוש של הביטויים, וכך הם ילמדו בשמחה רבה יותר". לעומתו, הלל גרשוני, אשר לומד ומלמד תלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, דווקא ממהר לצנן את ההתלהבות מהמיזם האינטרנטי: "זה קטע של דוסים שלא יחזיק הרבה מעמד. זה התחיל ממש גרוע והיו לכותבים בעמוד הרבה טעויות, אבל הם משתפרים לאט. זה רק מוכיח שמעט מאוד אנשים יודעים לכתוב ארמית ברמה טובה, וזה כמעט לא אפשרי לתרגם טקסט מודרני לארמית עתיקה. גם ביינ"ישים (תלמידי ישיבה) רציניים יתקשו בתרגום", פוסק גרשוני.
ובכן, סביר להניח שאת שירו הארמי של קובי פרץ לא תשמעו בבית המדרש, אבל אין לדעת מה יהיה. אולי גם "בלבלי יתיה" עוד יגיע לפלייליסט בגל"צ, ובמילותיו של פרץ עצמו: "בלבלי יתיה, אל תעבדי ליה חושבן. בלבלי יתיה, עד דלא יכול למינח. בלבלי יתיה, כמה די בלבלית יתי, בלבלי יתיה, בלבלי!"
נא להמתין לטעינת התגובות
