למה לי בגרות עכשיו? איגוד חדש לישיבות סרוגות נטולות בגרות
בלי ליב"ה, רק תורה והרבה גמרא. הציבור הדתי לאומי צועד בעקבות החרדים ומקים איגוד ישיבות קטנות לאומיות. מתמטיקה ומדעים – אאוט. כוזרי ותוספות אין
מטרת הישיבות הקטנות על פי מקימיהם היא לטפח "תלמידי חכמים גדולים" עוד מצעירותם. כלומר, אם עד עכשיו תלמיד ממוצע מישיבה תיכונית היה נפגש עם לימוד תורה אינטסיבי רק בישיבת ההסדר או הגבוהה עכשיו הוא יוכל להתחיל לעסוק ב"עיון" מעמיק עוד בכיתה ט'.
לומדים ממודל הישיבות החרדי. תלמידי ישיבת חברון (אילוסטרציה) צילום: פלאש 90
"מצב החינוך בארץ בדתי והחילוני מצוי בסיטואציה קשה במיוחד מול עולם הגירויים של הפלאפונים הסמארטפונים והאינטרנט", אומר הרב רונן אגל-טל רכז הפעילות של האיגוד, "קשה ללמוד היום מתוך מוטיבציה גבוהה וברמה גבוהה וכאשר בונים מסגרת איכותית שבונה מגיל צעיר את הזהות של התלמידים אז כשהם מגיעים לגיל 18 העולם הפנימי שלהם בנוי ואתה לא תמצא אותם בבילבולים שתלמידים בני 18 נמצאים כשהם מגיעים לישיבות ההסדר".
את לימודי הליב"ה והבגרויות יוכלו התלמידים להשלים בכיתה י"ב במסלול מיוחד או במכינות להשלמת בגרויות או בלימודים אקסטרניים. "אין לנו דבר נגד לימודי חול זו רק שאלה של תזמון", מסביר הרב אגל טל, "יש לנו תלמידים שמשלימים בגרויות תוך חצי שנה והיום הם מהנדסים ואנשים עובדים. בניגוד אולי לעולם החרדי אנחנו מעבירים את המסר שאין לפחד מהעולם ולא מלימודי חול".
איגוד של חמש ישיבות
נכון לעכשיו ישנם חמש ישיבות הממוקמות ברחבי הארץ, הראשונה שבהן במעלה חבר, שתיים בירושלים, וכן ביד בנימין ובשעלבים. ההתאגדות החדשה נועדה לשים את נושא לימוד התורה במרכז, אומרים אנשי האיגוד, להנגיש את הלימוד הרציני לא רק לתלמידים מחוננים ויחידי סגולה. מי שיזם את מהלך הקמת הישיבה הראשונה במעלה חבר הוא הרב משה בלייכר, ראש ישיבת שבי חברון. את הדחיפה להקמת איגוד הישיבות ולעידוד התלמידים מוביל הרב נחום נריה ראש ישיבת 'תורה בציון' (ובנו של אבי ישיבות בני עקיבא, הרב משה צבי נריה י.פ.). בכירי רבני הציונות הדתית ברכו על המהלך ביניהם הרב מרדכי אליהו ז"ל הרב אברום שפירא ז"ל, ראש ישיבת הר המור הרב טאו והרב יעקב אריאל שבמסגרת תמיכתו במיזם הוא משמש גם כנשיא הישיבה הקטנה בשעלבים.
הרב אגל טל מסביר שסדר היום בישיבה הקטנה יהיה בנוי משיעור אמונה בבוקר
מספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, ולאחר מכן סדר לימוד בעיון, עד הצהריים. בהמשך, יתקיים לימוד של ספר שמירת הלשון של החפץ חיים ולאחר מכן סדר בקיאות עד הלילה. "מדי פעם יגיעו מרצים שיעבירו שיעורים בתחומי עולם המדע" הוא מסביר.
הישיבות הקטנות פועלות מזה מספר שנים, אך רק כעת הוחלט לצאת בקמפיין נרחב בכדי לבשר את הבשורה לקהל הרחב ולא רק ליחידי סגולה. הרב אגל טל מתגאה במספר תלמידים שיצאו מהישיבות הקטנות שכבר בגיל 18 סיימו את סדר נזיקין ונשים. אחד התלמידים, יוצא הישיבה הקטנה, אף סיים לאחרונה לכתוב ספר על סוגיות מורכבות בגמרא והוא רק בשיעור ד'. מכאן אומרים בישיבות הקטנות של הציבור הדתי לאומי ייצאו גדולי התורה של הכיפות הסרוגות.
מה יעשו תלמידים אלה באם ירצו להתקבל יום אחד לעבודה שאינה קשורה ללימודי קודש? את זה נגלה בעוד מספר שנים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
