 |
/images/archive/gallery/300/598.jpg הרב עמאר
 |
|
|
|
|
| העיתונים החרדיים התעלמו לחלוטין מפרשת הרב שלמה עמאר. גורם בתקשורת החרדית: "תפקיד העיתונות החרדית, אינו לדווח כי אם לחנך. אין גניבות, אין רציחות, אין אונס"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בביתו של הראשון לציון הימים כתיקונם, והכל זורם על מי מנוחות – לפחות על פי שני העיתונים החרדיים. אף מילה על פרשת בנו של הרב עמאר. הכותרות הראשיות בעיתונים "יתד נאמן" ו"המודיע" מספרות על פיטורי המורים ועל טיל נ"ט שנורה על כפר דרום (בהתאמה).
מי שמופתע מההתעלמות הגורפת, כנראה לא עקב מעולם אחרי נושאי הסיקור ברחוב החרדי. גם כשהתפוצצה פרשת הנשיא קלינטון ומוניקה לוינסקי, וגם כשפורסמה פרשת ההטרדות של איציק מרדכי, התעלמו מכך בתקשורת החרדית. רק כשקלינטון הודה בפרשה, וכשאיציק מרדכי נאלץ לפרוש מהחיים הפוליטיים,
העניין סוקר, וגם אז בקודים מיוחדים בסגנון "פרשה אישית". גם דבר חקירתו של הרב יונה מצגר לא פורסם בתקשורת החרדית היומית.
גורם בעיתונות החרדית ניסה הבוקר להסביר איך זה עובד: "בשונה מהתקשורת הכללית, תפקיד העיתונות החרדית, אינו לדווח כי אם לחנך. לכן לא תמצא ידיעות פלילים. אין גניבות, אין רציחות, אין אונס. דברים של כיעור – אין מקומם אצלנו. גם פרשת הרב עמאר לא שונה משאר אירועי הפלילים ולכן לא היה סיכוי ואין שום סיכוי שהדבר יפורסם. כמובן, אם הרב עמאר יתפטר לא נוכל להתעלם ונכתוב בצורה עדינה על ההתפטרות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תעברו לגלי צה"ל
|
|
|
 |
|
|
|
ברדיו קול חי, אמנם סיקרו בהרחבה ודיווחו על הפרשה בכל מהדורות החדשות, אך בתוכניתו של ידידיה מאיר, "התעוררות", הודה השדרן בחיוך כי הוא "מצנזר את העיתונים וקופץ לעמוד 7". מאיר אמר ל-NRG יהדות כי "פתאום מצאתי את עצמי מחמיר יותר ומזדהה עם הוועדה רוחנית של יתד נאמן. למרות שמערכת החדשות של הרדיו החליטה לדווח על הפרשה, ובצדק מבחינתה, אני, כבעל תוכנית אישית, הרגשתי שזה פשוט מגעיל אותי. זה לא איזה פרוטקציה לרבנית הראשית, פשוט שאלתי את עצמי מה היה קורה אילו פרשייה כזו היתה מתרחשת סביב אדם אחר, ועניתי שלא הייתי מטפל בה בהרחבה. מה שכן, אמרתי למאזיני שמי שממש 'חם על זה', יכול לפתוח רשת ב' או גלי צה"ל ואף פרסמתי את התדרים לנוחיות המאזינים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תקדים יעקב אבינו
|
|
|
|
|
|
|
זו ככל הנראה, אינה הפעם הראשונה בהיסטוריה היהודית של אלימות על רקע כבוד המשפחה אצל אישיות דתית מובילה. גם דינה, בתו של יעקב אבינו חוזרה במרץ על ידי שכם בן חמור (בראשית ל"ד). כשביקש חמור, האב, מבני יעקב את ידה של דינה ענו לו: "לא נוכל לעשות הדבר הזה, לתת את-אחותנו, לאיש אשר-לו ערלה: כי-חרפה הוא, לנו".
גם אז, בספר בראשית, הפרשה לא באה סיומה בסירוב מילולי: "ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ויבואו על העיר (שכם) ויהרגו, כל-זכר. ואת-חמור ואת-שכם בנו, הרגו לפי-חרב". למרות המישור הפלילי והאישי, לא צונזרה הפרשה מהתנ"ך. אולי פעם התקשורת היהודית היתה ליברלית יותר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
 |  | | /images/archive/gallery/264/228.jpg  | | | "מגעיל אותי". ידידיה מאיר | |  | ![]()
|
|
|
|
|
