 |
בפרשתנו קוראים אנו על התגלות ה' למשה אחרי חטא העגל בה מבקש משה: "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ". תשובתו של הקב"ה מתבטאת בגילוי שלוש עשרה המידות הא-להיות, שהן לפי חז"ל דגם המוסר היהודי. כך קוראים אנו במדרש קדום (ספרי עקב יג): "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו (דברים יא, כב), אלו דרכי הקב"ה שנאמר "ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה", ואומר (יואל ג, ה): "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט" וכי היאך אפשר לו לאדם לִקָרֵא בשמו של הקב"ה אלא מה המקום נקרא רחום וחנון אף אתה הוי רחום וחנון..."
המוסר, ברמתו הגבוהה - הוא לפי זה תולדה לא של לחץ חברתי ומערכת משפטית, אלא של המצווה להידמות לא-להים. תיאר דברים אלה באופן מופלא הפילוסוף היהודי הרמן כהן כאשר לימד, שאמנם כן, השכל שלנו אינו השכל הא-לוהי, אבל המוסר שלנו, הוא המוסר הא-להי. אין אנו יכולים לתפוס בשכלנו את הקב"ה, אלא את דרכיו, ודרכיו הם עקרונות המוסר, הוא רחום וחנון, אוהב צדק ואביהם של היתומים. לפנינו עיקרון שהורתו ולידתו במקרא, התפתח בהגותם של חז"ל, והגיע לשיאו ביצירתו של הרמב"ם, שידריך אותנו בהבנתו.
|
 |
 |
 |
 |
|
|