 |
 |
|
|
|
|
|
|
| הרב ד"ר בני לאו קורא לכל מי שמדינת ישראל יקרה לו, לפעול בהתאם ל"תעודת הכשרות החברתית" שיזמה עמותת "במעגלי צדק" ולהיכנס רק לעסקים שמגינים על זכויות אדם ומוסר חברתי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אזרחי ישראל הורגלו לראות על חלונות הראווה "תעודת כשרות". מציאותה או העדרה של התעודה מבטא את ההקפדה (או אי ההקפדה) של האולם או המסעדה על מערכת הכשרות, הכוללת את השמירה על המוצרים ועל דרכי הכנתם. באופן עקרוני היה ניתן להנפיק תעודת כשרות לכל מסעדה העומדת בכללי הכשרות האלמנטריים. אולם פוסקי ההלכה בעת החדשה התלבטו רבות אם אין צורך להעמיס על תעודת הכשרות גם מרכיבים נוספים, הנמצאים ב"סביבת הפעולה" של כשרות המזון.
שאלות בדבר אופיו של המקום המבקש תעודה התעוררו פעמים רבות: מקומות הפתוחים בשבת, מקומות הנמצאים בסביבה לא צנועה, מקומות בילוי מפוקפקים וכן הלאה. באופן עקרוני נטו פוסקי זמננו להרחיב את מוטת הכנפיים של התעודה ולכלול בתוכה לא רק את שאלת כשרות המאכלים אלא גם שאלות נוספות. אולם, עד היום הקפידו הרבנויות השונות על מרכיבים נוספים לכשרות המזון בעיקר בנושאים המוגדרים כ"דתיים" מובהקים (שבת וצניעות).
בהתאם לכך נתפסת כל היהדות, בעיני האזרח הישראלי הממוצע, כ"יהדות מטבחית" – יהדות שתחומי עניינה הם כשרות המזון. תפיסה זו של היהדות, מגשימה באופן עצוב בעיני, את חזונו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, שביקש למקם את הדת בבתי הכנסיות כדי שלא תפריע לו חלילה בייסוד המדינה המתוקנת, המשוחררת מסממנים דתיים. שיתוף פעולה זה בין הציבור הדתי והחזון החילוני גימד את פניה של היהדות הדתית וקיצץ את כנפיה. את הדתיים יפגוש החילוני ברישום נישואין (אם יבוא להירשם) בלוויית המת ובבקשתו לקבל תעודת כשרות לעסק אותו פתח. כשמשרד הרווחה יעסוק במדיניות המשרד לשאלת קדימויות לחלוקת משאבים לא תישמע קולה של התורה.
כשמשרד איכות הסביבה יעסוק בשאלת השמדת בעלי חיים או מפעלים עתירי נזק סביבתי – לא יעלה על דעתו איש לשאול את פי הרב מה דעת התורה בזה - היהדות נכנסה ליעד מבוצר: חיים בעולם
התורה ובודקים תולעים בחסה. אורח חיים זה, הממדר את התורה מכל תחומי החיים והבעיות הנלוות אליהם, הפך לנורמה מקובלת בארצנו. עד שבאה קבוצת צעירים שביקשו לערער על דיכוטומיה זו.
צעירים אלו ערערו על שתיקתה של היהדות הדתית בכל בעיות החברה של מדינת ישראל: איך ייתכן שאין ליהדות הדתית מה לומר בשאלות של הלנת שכר, יחסי עובד – מעביד, העסקת קטינים וזרים, נגישות למוגבלים ועוד ועוד? צעירים אלו באו בתביעה אל החברה הדתית, בהדרכת רבניה, שחייבת להשמיע את קולה בסוגיות אלו לא פחות משאלות המטבח וכשרותו. אם המדינה נקרעת בסוגיית הפער המעמדי – אנו מבקשים לשמוע את היהדות יוצאת מן המטבח ואומרת את דברה.
נקודת המוצא לתביעה זו היא האמונה האקסיומטית שהתורה מכילה בתוכה את הבסיס ליצירת חברה מתוקנת ועירנית לסוגיות של יחסי עובד – מעביד, יחס לגר ולחלש והדרכה למדיניות כלכלית חברתית. במסגרת התעוררות זו נולדה היוזמה הברוכה להרחיב את מוטת הכנפיים של תעודת הכשרות לא רק לתחומי שבת וצניעות אלא גם לתחומים של יחסי אדם וזולתו.
האם מסעדה שמקפידה על כללי הכשרות של המזון אך מתעמרת לעובדיה ראויה לקבל תעודת כשרות? האם אולם שמחזיק "משגיח כשרות" אך אינו דואג לנגישות לנכים יזכה לתעודת "כשרות למהדרין"?
צעירי "במעגלי צדק" עוררו את עולם הרבנות והללו מצידם הגיבו בשיתוף פעולה מלא ובנפש חפצה לעיצוב וגיבוש "תו תקן" שינחה את בעלי האולמות והמסעדות להתנהלות ראויה על פי דרכי התורה ביחסי אדם וחברו.
תעודה זו אמורה להיות תנאי כניסה לציבור המבקש לתקן את פניה החברתיות של המדינה. יש בתעודה זו אמירה יהודית מאד המבקשת לחשוף לחברה הישראלית את פניה המלאות והרחבות של התורה. על תעודה זו אמר דוד המלך במזמור תהילים: "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" – התורה חוזרת לרשות הרבים.
הרב ד"ר בני לאו הוא הרב של בית מדרש מורשה בירושלים, ורב קהילת רמב"ן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בקרוב הרשימה
|
|
|
 |
|
|
|
NRG יהדות מתגייס ליוזמה החברתית: מדי שבוע נפרסם את רשימת בתי העסק שעומדים בתנאי תו התקן החברתי של עמותת "במעגלי צדק". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
