 |
/images/archive/gallery/110/833.jpg הרבה זבל גולש
צילום: פלאש 90  |
|
|
|
|
| זירת התגובות הופכת לעתים לשדה קרב מילולי, לעתים ללא גבולות. האם ערוץ יהדות צריך להתייחס לטוקבקים אחרת מערוצים אחרים? ואולי ממש לא? טקבקו דעתכם!
|
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
מערכת NRG יהדות
24/8/2004 11:53 |
|
|
|
|
|
|
|
ההגדרה הרשמית למושג "טוקבק" היא: "פורום תגובה חד פעמי לכתבות עיתונאיות במרחב הווירטואלי, המופיע, על פי רוב, בסופה של הכתבה ובסמוך עליה".
בפועל, הטוקבק הוא הדלק, המניע, ויש שיטענו - הדבר הכי מעניין שקיים בכמעט כל אתרי האינטרנט הגדולים בישראל. הטוקבק, בניגוד לאמונה הרווחת, אינו המצאה ישראלית, אבל רק בארץ המובטחת הפכה תרבות הטוקבקים למדד המוביל ואולי היחיד להצלחה או כישלון של כתב או כתבה. רבים מכותבי המאמרים המתפרסמים (גם) ברשת אולי לא יודו בכך, אבל בשביל זה אנחנו כאן, לספר לכם את האמת. כולם, כולל אריות תקשורת שנמצאים כבר עשרות שנים בשטח, עורכים בכירים ומנחי תכניות, פותחים וסוגרים את יומם (ולעתים כל כמה דקות) בלחיצת ריפרש על הדפדפן המציג את הכתבה שלהם, בכדי
לראות כמה תגובות נוספו מאז הפעם שעברה שעשו כן, ואח"כ גם לבדוק מה תוכנן. הם מתלהבים מתגובות חיוביות, מתעצבנים מתגובות שליליות, ויש לא מעט סיפורים שרצים במסדרונות מערכות העיתונים על כותבים בכירים שחלק גדול מכשרון הכתיבה שלהם מבוזבז על תגובות עצמיות לכתבות אותן כתבו הם עצמם.
רבות דובר על התרבות האלימה, השטחית והרדודה שעולם הטוקבקים מייצג לעתים קרובות, אולי קרובות מדי. חלק יגידו שהאנונימיות מוציאה מאנשים את הרע, הרע הכבוש בהם בחיי היום-יום, וחלק יגידו שהטוקבקים משקפים נאמנה את תרבות האי-דיון, הצעקות, חוסר ההקשבה והיעדר הנימוס בחברה הישראלית.
אם בשלב זה אתם מתחילים לתהות אם הגעתם בטעות למדור מחשבים או לערוץ הגות קיברנטית, אז לא. אתם בערוץ יהדות של NRG-מעריב, וברשותכם, רצינו להעלות לדיון את נושא הטוקבקים בערוץ.
אנחנו לא בדיוק סגורים למה. אולי בגלל שזו האמת, אולי בגלל שחוש הביקורת העצמית שלנו מפותח קצת יותר מדי, אבל ההרגשה שלנו היא שהטוקבקים על הכתבות והמאמרים המתפרסמים בערוץ יהדות הם פעמים רבות קיצוניים יותר, בוטים יותר, פוגעניים יותר ואלימים יותר מבערוצים אחרים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
413 תגובות. צילום מסך מתוך כתבה.
|
|
|
 |
|
 |
|
תגובה בכל מחיר
|
|
|
 |
|
|
|
הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות:
ככל שהביצה קטנה יותר הגלים מגיעים מהר יותר לכל מקום ובעוצמה;
שנים של הזנחת המגזר באתרי האינטרנט הביאו, ברגע שנפתח ערוץ שנתן לו ביטוי נאות, לפרץ של דעות, רגשות ורצון להבעת דעה, כמעט בכל מחיר וסגנון.
אותו טוקבק בדיוק נראה קיצוני ובוטה הרבה יותר כשהוא בא בתגובה למאמר של רב, לעומת כשהוא בא בתגובה למאמר של עיתונאי או כותב מהשורה.
וכאמור, יכול להיות שאנחנו פשוט טועים, מלקים את עצמנו ללא סיבה וסובלים מנחיתות מחשבתית כרונית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טוקבקים מעל 50 מילה
|
|
|
|
|
|
|
ומה אתם חושבים?
האם לדעתכם ראוי להפעיל פיקוח יותר הדוק על טוקבקים בערוץ יהדות טרם פרסומם?
אולי, לדוגמא, כדאי לאשר רק טוקבקים מעל 50 מילה, דבר שממילא יעלה את רמתם התכנית?
שמא צריך לאפשר שליחת טוקבקים רק לאנשים שנרשמו לפני כן באתר, פעולה שסביר להניח כי תוריד את רמת הפוגענות והאלימות המילולית?
ואולי, אולי לא צריך להצטדק ולהתחסד כל כך? זהו אופי המדיום, ככה הוא פועל, ומי שלא רוצה, מוזמן לכתוב מאמרים ב"הארץ". שם, גם בגרסת האון-ליין, אין טוקבקים.
מערכת NRG יהדות קוראת לכולם להביע את דעתם בפולמוס הטוקבקים הגדול. אנחנו מצפים לדיון מהותי ורציני, שכן רק אתם, כותבי הטוקבקים, תחליטו בסופו של דבר כיצד יטופלו הטוקבקים שלכם בערוץ של כולנו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
