 |
/images/archive/gallery/111/397.jpg קובי סלע
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| קובי סלע מקונן על דלות ההשקעה של חברות מסחריות בזמן הפנוי של החרדים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אם יש משהו שיותר קשה להיות מאשר חרדי בישראל, הרי זה להיות חרדי בישראל בתקופת הקיץ. בזמן שאחינו ובשרנו שאינם חובשים כיפה מתוך בחירה נהנים ומפזזים בכפר המוסיקה של קוקה קולה, אנחנו מסתפקים במיני-ואן של חברה קוריאנית וזוג אופניים. בזמן שאחינו ואחיותינו מקפצים בתוך כדור שקוף, ה"וואזו" של אורנג', לנו לא שמרו אפילו כדור פינג פונג. בא לכם לקפוץ בנג'י לתוך מימי הים התיכון? בעיה. סלקום, מן הסתם בעצת יועציה הדתיים, לא תציב מנוף דומה גם בחופים הנפרדים.
אז מה כן? אוסם נסטלה ופלאפון, הקימו כפר מיוחד ביער בן-שמן עבור ציבור שומרי המצוות שגם הוא, כמה מפתיע, רוצה קצת ליהנות בחופש. לא הייתי ביער בן-שמן, אך מותר להניח על סמך ניסיון משנים קודמות שהאירוע נוחל הצלחה עצומה. אני רק מקווה שהמארגנים נערכים ברצינות לרבבות שמגיעים לשם. וכל כך למה? מכיוון שבאין אטרקציות "כשרות למהדרין" או אפילו "כשרות", הרי שכל מתקן מגודר (משחק מילים: כן, גם "מגודר" ע"פ גדרי הצניעות), לדיסנילנד ייחשב. יותר מזה, בשנה שעברה הכשירה (שוב משחק מילים, מצטער) קוקה קולה חוף נפרד באשדוד. הוא קושט, שופץ ולאן שלא הלכתם הציץ עליכם הלוגו החייכן של החברה. ומה היה שם באמת? "שש שמשיות וארבעה כסאות-נוח, של קוקה קולה כמובן" דווח חבר העוסק בתחום. אל תתפסו אותו במספר, זה כמובן סוג של גוזמא, אבל את רוח הדברים הבנתם.
החברות הגדולות משקיעות מיליוני שקלים, אולי אפילו דולרים במגזר הכללי. לדתיים משאירים מעט פירורים, ואפילו הכי, כמו שנהוג להתבכיין, הם צפופים, כמעט נטולי "פאן" וצפויים צפויים צפויים. בזמן שמבצע עתיר ממון והשראה רץ בקרב אחינו גלויי הראש והכתפיים, לחרדים מחלקים דיסקים וכובעי בד.
ונשאלת השאלה למה. מה יש בנו שחוסם את בעלי הממון מלהשקיע בנו סכומים שיהיו בלתי מעליבים?
ובכן, אם כבר נוצר מצב מבורך ונדיר שמנהל השיווק בחברה גדולה אומר למשרד המטפל במגזר להכין פרזנטציה לפרסים מרשימים, החשיבה של המשרד (אין צורך להזכיר שמות, המחלה פגעה בכולם) היא שבלונית, יכנעית וללא מעוף. בעצם שכחתי משהו: אם מונה הצליח בדיסק עם אסם, למה שאת הדיסק הבא לא יפיק נניח עם... עלית?
אז מכנסים את הצוות הקריאטיבי, ומשרבטים על לוח הפורמייקה: מה הכי רוצה הדוס? חנוכיית כסף (לחנוכה), מגילה מהודרת (לפורים) מערכת כלי כסף (נכון, לפסח), מכונית שכורה לטיולי הקיץ (הרבנים יודעים?), אה, ודיסקים. כל האוספים האפשריים. יש עוד נספחים תחת ה"עילה" לפרס. אם אתם קונים כרטיסי הגרלה, זה כנראה בגלל שאתם צריכים כסף. וואלה. הפרסומאי החרדי יסביר מה תעשו בכסף: תחתנו את 16 הילדים שלכם, או שתקנו להם דירה. כאמור שבלוני, יכנעי, וצפוי.
אבל זה יהיה קל מדי ולא הוגן להאשים רק את הפרסומאים החרדים. מאז ומעולם, חבורה של עסקנים תחת שלל שמות של "וועדות" כאלה ואחרות, מגבילים את המפרסמים. מנהלי המשרדים משקשקים מהם, והתוצאה? נכון. עוד דיסק אוסף להיטים.
לכן אל תתפלאו אם גם הקיץ נראו לא מעט חרדים בכפר המוסיקה (אומרים ש"משינה" היו טובים), עוד כמה במתקנים של סלקום בחוף ההוא בצפון ת"א, ואלפים נוספים בלונה פארק (משמרת החינוך והקודש טרם הגיעה עם הנהלת הפארק לסיכום).
נורא חבל.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | בן 35, חובש כיפה שחורה ועניבות צבעוניות, מגיש בערוץ 7, מפיק את "אקטואליש" למגזר החרדי וכותב בעיתונות החרדית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
