 |
/images/archive/gallery/134/898.jpg ירושלים
צילום: דובי זכאי  |
|
|
|
|
| האם מותר לשמוע מוזיקה בשלושת השבועות? שלמה לוין ויוני שמואלי, בוגרי אותה ישיבת הסדר, מתקוטטים בסוגייה |
|
|
|
 | דפדף ביהדות |  | |
שלמה לוין ויוני שמואלי
8/7/2004 7:46 |
|
|
|
|
|
|
|
שלמה לוין:
בואו נודה על האמת. לא קל להיות דתי, בטח שלא דתי-לאומי, ובטח ובטח שלא קל להיות דתי-לאומי בימי בין המצרים. החילוני והחרדי די פטורים מכאב הראש הזה שנקרא גם "האם מותר לשמוע מוזיקה בשלושת השבועות או לא", האחד מצד שזה לא מעניין אותו, והשני מצד שהרבה יותר קל לקיים את ההלכה הזו כשאתה נמצא בחברה תומכת. ואני, המחזיק מעצמי דתי-לאומי (למרות שבזמן האחרון מכנים אותי במה שנראה יותר ויותר ככינוי גנאי: חרד"לניק) פשוט, מרגיש צורך להתנצל על כך שאני מקיים הלכה פשוטה שמקוימת על ידי עם ישראל מאז חורבן הבית.
אני מכיר את כל התירוצים. שמעתי את כל ההתחכמויות והבנתי שאין מה לעשות, חלק מהציבור הדתי לאומי פשוט לקה ב"חלושעס". אין כוח לקיים את כל המצוות המעיקות האלה, אבל בכל זאת לא נעים כי אנחנו דתיים הלא, אז מוצאים תירוצים. והאמינו לי, אפשר למצוא תירוצים גם למה צריך לבטל את צום י"ז בתמוז. לא מאמינים? קראו בדף פרשת השבוע לפרשת בלק השתא שיצא לאור
על ידי לשכת רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן. רבותי וגבירותי, מדובר בהלכה. רוצים מקור? בבקשה: המגן אברהם (סימן תקנ"א סק"י) כתב: "נראה לי דאסור לעשות ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ואילך". להגיד שהמגן אברהם לא דיבר על מוזיקה מדיסקים זה בערך כמו להגיד שבתורת משה לא כתוב כלום על איסור להדליק את המחשב.
רוצים רב מודרני? בבקשה: הרב י"צ רימון, מישיבת ההסדר באלון שבות שרבניה לא נחשבים מהמחמירים במיוחד, קובע כי "אמנם, אם שומעים מנגינה אגבית (כמו בתוך פרסומת ברדיו וכד' או מוסיקת רקע שקטה), יש מקום להקל. שמעתם, חברים? יש מקום להקל, ורק אם מדובר במוסיקה אגבית. אני שואל את עצמי מאיפה העוז שאחז בחלקים נרחבים מהציבור הדתי לאומי לנפץ כל הלכה שקצת קשה לקיים? ובבקשה, אל תגיבו לי עם ציטוטים של רבנים שמוכיחים באותות ומופתים שאין דין שמיעה מטייפ או רדיו כשמיעת הזמר עצמו. אני מכיר את הציטוטים האלה בעל-פה. ועל דא עקא בכינן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יוני שמואלי
|
|
|
 |
|
|
|
בדיחה יהודית נושנה מספרת למה כתוב בתורה "לא תבשל גדי בחלב אמו" לא פחות משלוש פעמים. וכי לא מספיק פעם אחת? ובכן: בפעם הראשונה אמר הקב"ה למשה: "לא תאכל גדי בחלב אמו". משה הרים את עיניו ואמר בסיפוק: "אה, אני מבין למה אתה מתכוון. אתה מתכוון לזה שאחרי בשר בקר צריך לשמור שש שעות, אבל אחרי עוף רק ארבע". הקב"ה לא כל כך הבין מה משה רוצה ממנו, וחזר ואמר: "לא תבשל גדי בחלב אמו". משה חשב קצת, ואז אמר: "אה, אתה רומז שאשכנזים צריכים לחכות שש שעות אחרי בשר, ספרדים שלוש והולנדים רק שעה, נכון?" הקב"ה כבר התחיל להתרגז, והרעים בקולו בפעם השלישית: "משה, זה לא כזה מסובך. לא תבשל גדי בחלב אמו!" משה אמר ובקולו נשמע הניצחון: "עכשיו הבנתי! אתה רוצה בעצם להגיד לנו שיש גם סוגי גבינות קשות שצריכים לחכות אחרי אכילתם שש שעות, בדיוק כמו בשר". הקב"ה קצת התייאש, ואמר למשה: "אתה יודע מה? תעשה מה שבא לך".
אז כמובן שמדובר בבדיחה, אבל אני תמיד נזכר בה בקצת מרירות כשאני שומע על עוד סייג ועוד החמרה מבית מדרשה של הציונות הדתית. איפה הימים שבני ובנות עקיבא רקדו יד ביד לכתחילה? איפה הימים שצמד המילים "סניף נפרד" לא היה בכלל בלקסיקון? ואלה רק דוגמאות מהעשורים האחרונים. אפשר ללכת אחורה לסוגיית איסור הקטניות המופרך לחלוטין מבחינה מדעית-טכנית, כדי להבין שצריך לעצור את ההחמרות האלה בזמן. והוא הדין לעניין מוזיקה בשלושת השבועות. אין אף מקור מוקדם שמדבר על מנהגי אבלות מחייבים בימים אלה, והראשונים לתת סייגים לעניין הם דווקא האחרונים.
אז כן, גם אני משתדל לשמוע בווליום קצת יותר נמוך בימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, ומשתדל לתת אופי קצת אחר לימי בין המצרים. אבל מכאן ועד לאיסור גורף על שמיעת מוזיקה המרחק עצום, ואסור שייעשה. דווקא מי שרוצה להמשיך ולשמור על ציונות-דתית שפויה והגיונית, צריך לשמור שההלכה לא תגלוש למחוזות בהן אין לה מה להגיד.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
