יהדות NRG - המורדים

ראשי > יהדות > בית מדרש > כתבה

המורדים

דוד אנסבכר על הקרע החברתי בפרשת השבוע - פרשת "קורח"

דפדף ביהדות

דוד אנסבכר
16/6/2004 12:48

ערעור על הנהגה נבחרת או שלטת היה, עודנו, וככל הנראה גם ימשיך ללוות את האנושות בעתיד. תופעה זו, של קריאת תיגר על הסמכות, קיימת גם במסגרת המשפחתית, החינוכית, הקהילתית והשלטונית. לצד עצם הערעור, המהווה מכנה משותף לתרבות האנושית על מסגרותיה השונות, ניתן לאפיין כל ארוע שכזה על פי שני משתנים.

משתנה ראשון הוא נימוקי הערעור - המוטיבציה או האמביציה של המערער. משתנה שני הוא דרך התגובה של בעל הסמכות כלפי המתקפה והתוקפים אותו. ביחס למניעי הערעור, ניתן להצביע על גורמים אידיאולגיים ("גבוהים"), כמו מחלוקת על היעדים, ביקורת על שיטות הפעולה של ההנהגה, שחיתות, ניתוק מהציבור. לחילופין, קיימים גם מניעים "נמוכים" כקנאה, מרמור, יצר כוחני, אי קבלת מרות וכיוצא באלו. חז"ל ניסחו שוני זה בלשונם: "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי.
וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ: "[משנה מסכת אבות פרק ה משנה ז].

ייתכן שההבדל בין המניעים הוא זה שמצדיק ומכשיר את התסיסה, או לחילופין שולל ואוסר אותה, בשל המחירים הכבדים הכרוכים בה. פרשנים והוגי דעות לדורותיהם עסקו

במניעיו של קורח בערעורו על הנהגת משה ואהרון. אנו נעסוק דווקא במשתנה השני – התגובה למרד.

מה הייתה התגובה למרד? באירועים בהם דרכם של המערערים לא צלחה, ניתן לצפות שתגובתו הטבעית של בעל הסמכות שעורערה תהיה דיכוי של המרד, פעולה ישירה כנגד היוצאים נגדו. דיכוי זה ייעשה בדרך של שכנוע, הפעלת כח או השתקה. במקרים מיוחדים, כאשר הביקורת תימצא צודקת בעיני בעל הסמכות, הוא אף יפנים את הביקורת ויעשה כדי לשפר את תפקודו. בפרשתנו, מערער קורח ועדתו על סמכותם ובחירתם של משה ואהרון: "וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" [במדבר טז/ג].

אם נתמקד בדרך התגובה של בעלי הסמכות על המרד נבחין בשתי דרכי תגובה: דווקא ההנהגה האנושית, זו שכנגדה הופנו הטענות, מנסה לפעול בדרכי שכנוע. כאשר מסלול זה נכשל, הם אינם אוחזים בחרב, אלא מוסרים את דינם לבורא עולם ומפקידים בידיו את ההחלטה האם וכיצד להעניש את המורדים. ריבונו של עולם אכן מעניש את המורדים ביד קשה. הארץ פותחת את פיה ובולעת אותם ואת כל אשר להם. חלקם נשרף באש ובהמשך מכלה מגפה את הגל השני של התלונה. בנוסף לדיכוי המרד - הפעולה המקובלת במקרים כאלה – ניתן למצוא אלמנט חשוב.


	להציג חלופות


	לא די בהשתקתם של הקולות הצורמים המערערים על ההנהגה. אין להסתפק רק בפעולות שליליות של סיכול, השתקה, פגיעה במורדים והעלמה שלהם. משה דואג לחיזוק והעצמה חיובית של אלה שבאמת נבחרו על ידי האל: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ: ...וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם: וַיַּנַּח משֶׁה אֶת הַמַּטֹּת לִפְנֵי ה' בְּאֹהֶל הָעֵדֻת: וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים: וַיֹּצֵא משֶׁה אֶת כָּל הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי ה' אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתו" [במדבר יז/טז-כה]. הנה כי כן, קולות המרד נדמו זה עתה, האופוזיציה החתרנית סולקה. כעת יש לעסוק בבנייה, עשייה והוכחה חיובית, כדי לעגן ולבסס את מעמדם של הנבחרים. בבואנו לטפל בתופעות לא רצויות כהורים, פעילים בקהילה, בעלי סמכות או תחושת אחריות, שומה עלינו לפעול לא רק למיגורן וסילוקן של תופעות אלו, אלא גם לדאוג לבנייה חיובית של תכנים רצויים, להציג חלופות, לעגנן במציאות ולהביא למימושן. זאת ועוד, הסמל המייצג את בחירתו של שבט לוי, ובתוכם משה ואהרון, הוא מטה המוציא פרח, מציץ ציץ וגומל שקדים. היה ניתן לסמן את הנבחר בהארכת המטה או קיצורו. לא לחינם נבחר סמל של תקווה, פריחה ולבלוב כמייצג את הנבחרים. לצד אדמה הפוערת את פיה ומכלה את המערערים על האלוקים ונבחריו, מצוייה גם חלקת אדמה המספקת את טוּבה, מצמיחה אילנות מלבלבים ונותנת את פירותיה בעין יפה. דוד אנסבכר הוא חבר הנהלת בית מדרש תאיר.