 |
|
|
|
|
מי רצח את רבי עקיבא? |
|
|
 |
|
ספיישל קרתוצ'קס ומרשמלו באדיבות יוליוס קיסר |
|
|
|
|
|
|
|
 |
ל"ג בעומר הוא חג לזכר מאבקם של היהודים על עצמאותם
כפי שחינך רבי עקיבא את תלמידיו: "חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם"
יום זה, ( י"ח ) בחודש אייר, שהוא בגימטריה היום השלושים ושלושה לעומר, קוטע את אווירת הרצינות של ספירת העומר. העומר היא מידה ששימשה את חקלאי ארץ ישראל למדידת התבואה והם 49 הימים שבין פסח לחג השבועות, כך של"ג בעומר נחשב "מועד קטן" כלומר יום חג בו מפסיקים את מנהגי האבלות כשאר ימי ספירת העומר.
מקור החג אינו ברור דיו וישנם מספר אירועים המסבירים את הפסקת ימי האבלות ליום חג. לפי אחת המסורות ביום זה התחיל לרדת המן במדבר ולבני ישראל היה מה לאכול. לפי מסורת נוספת, בל"ג בעומר חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים והושאו משואות לבשר את הניצחון. ע"פ התלמוד ביום זה נפסקה מגיפה שהמיתה רבים מתלמידי רבי עקיבא.
אך על כולם מקובל שביום הזה בר כוכבא נחל את אחד מניצחונותיו הגדולים נגד הגנרל הרומאי טיטוס שמונה על ידי הקיסר הרומי והטיל משטר של אימים על היהודים, דיכא את הנטייה לעצמאות, הטיל מסים כבדים על היהודים ואסר עליהם ללמוד תורה. רבי עקיבא, עודד את תלמידיו להתגייס לשורותיו של צבא בר כוכבא. מכיוון שעל פי השקפותיו חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם. צבאו של בר כוכבא הצליח להדוף את הרומאים במשך שלוש שנים, עד שהחליט הקיסר אדריאנוס לשלוח לארץ ישראל את אחד הגנרלים החזק והאכזרי ביותר, יוליוס סברוס. סברוס הגיע לארץ ישראל עם כוחות גדולים והרס עד יסוד את כל מעוזיו של בר כוכבא. בר כוכבא נאלץ לסגת לביתר, עיר מבוצרת ליד ירושלים. במשך שנה צרו הרומאים על העיר. לבסוף, בשנת 135 לספירה, פרצו הרומאים את שערי העיר ובר כוכבא נפל בקרב. רבי עקיבא נתפס והוצא להורג בעינויים קשים, במסרקות של ברזל, אך ורק כי לימד תורה. מספרים שברגעיו האחרונים אמר "שמע ישראל, ה' אלוהינו ה' אחד". בכך היה רבי עקיבא לאחד מ"עשרת הרוגי מלכות" ומאז את ל"ג בעומר חוגגים היהודים כזכר למאבק על עצמאותם בארץ הקודש.
ל"ג בעומר הינו גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי ומאז הפך ליום הילולה לזכר הרב. הסיבה שלא ניתן ליום זה שם הקשור בתוכנו. ועל תכניו נבע מפני שלא יכלו להכריז עליו בפומבי מטעמי זהירות מן השלטונות העוינים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
http://www.maariv.co.il/images/archive/gallery/107/880.jpg
|
|
אוספים עצים. לא בשבת.
|
|
|
 |
|
 |
חץ וקשת וביצים צבועות
|
|
 |
|
|
הדלקת מדורות ולהרבות באור: ל"ג בעומר הוא יום של שמחה, חתונות ושאר שמחות, יום של מדורות וקומזיצים. מנהג שמקורו בהילולה לזכר רבי שמעון בר יוחאי במירון . ההסבר למנהג שביום פטירתו של הרשב"י היה יום מרובה אור. האש והעשן הנראים למרחקים עזרו בעבר לצורך תקשורת בין ישובים המרוחקים זה מזה . באמצעות אש היו מודיעים על ניצחונות או אסונות . לזכר המדורות שהודלקו בפרוץ מרד בר-כוכבא וביום הניצחון נהוג להדליק בל"ג בעומר מדורות. המנהג רווח מראשית הציונות בכל רחבי הארץ כאשר נוסף מנהג טעים "צליית תפוחי אדמה" .
הדלקת נרות: נהוג להדליק נרות רבים בבתי כנסת לזכר רשב"י וצדיקים אחרים.
קשתות וחצים: יציאה לשדות עם חץ וקשת , מן הכתוב: "תבוא בעומר תראה הקשת בצבע אחר והגאולה" ההסבר ע"פ חז"ל שבימי הרשב"י לא הופיעה קשת בשמיים ( המסמלת סוף לפורענות) כיוון שבכוחו היה לשמור ולהגן בפני פורענויות והעולם לא נזקק לאות הקשת.
קשתות וחיצים שימשו בימי בר-כוכבא ככלי הנשק העיקריים בקרב. לזכר מלחמת בר-כוכבא ברומאים נהוג להכין בל "ג בעומר קשתות וחיצים ולשחק עימם ליד המדורה. מנהג נוסף הינו לערוך ביום זה ימי ספורט וטיולים .
ביצים צבועות – מנהג יוצאי אשכנז המבטא ניגוד לאבלות
חלאקה – נהוג כי התספורת הראשונה לבנים בני שלוש מתקיימת בבוקר ל"ג בעומר ליד הקבר הרשמי של רשב"י בהר מירון. "מחליקים" את כל שערות ראש הילד למעט הפאות שנשארות.
נהוג לשקול את השער הגזור ולתרום שווי המשקל בזהב לצדקה. נושאים תפילה בזמן החלאקה: "תפילה נאה כשמגלחים הנערים ,יהי רצון מלפניך, ה' אלוקי האלוקים ואדוני האדונים שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצוותך ,ושמותיך הקדושים שבה, ובזכות מצוות פאת הראש שציותינו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורינו ורבינו ועטרת ראשינו כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמצוות ולמעשים טובים, ויורה הוראות בישראל בחיי .אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה.
יום הילולה לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) בהר מירון . יום פטירת הרשב"י נחשב ליום שימחה ביום זה עולים לקברו בשירים וריקודים והדלקת מדורות בסביבת הקבר. יוצאי ספרד עולים להר עם ספר תורה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ל"ג בעומר בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.
|
|
|
|
|
|
בר כוכבא הידד
|
|
|
|
|
בר כוכבא/ מילים: לוין קיפנס; לחן: מרדכי זעירא
איש היה בישראל
בר כוכבא שמו
איש צעיר גבה קומה
עיני זוהר לו
הוא היה גיבור
הוא קרא לדרור
כל העם אהב אותו
זה היה גיבור. גיבור
יום אחד קרה מקרה
היה, מקרה עצוב
בר-כוכבא נפל בשבי
והושם בכלוב
שם אריה ענק
תוך הכלוב שאג
בר-כוכבא, אל תפחד
בר-כוכבא, חזק! חזק
ואמנם - הוא לא נפחד
מי כמוהו עז
חיש קפץ על האריה
וקל כנשר טס
על הר וגיא הוא שט
ודגל דרור ביד
כל העם מחא לו כף
בר-כוכבא, הידד! הידד!
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
 |
|
|
|
|
| | | | רבי עקיבא נתפס והוצא להורג בעינויים קשים, במסרקות של ברזל, אך ורק כי לימד תורה. מספרים שברגעיו האחרונים אמר "שמע ישראל, ה' אלוהינו ה' אחד". בכך היה רבי עקיבא לאחד מ"עשרת הרוגי מלכות" ומאז את ל"ג בעומר חוגגים היהודים כזכר למאבק על עצמאותם בארץ הקודש
| | | | | |
| |
|  | | | /images/archive/gallery/107/867.jpg | | חתונה. יריית הפתיחה בערב ל"ג בעומר. | |
| | |
|
|
|
|
|
 | |  פירסום ב - nrg מעריב | אתרי מעריב | דרושים ל - nrg | תנאי שימוש | עזרה | כתבו לנו | מי אנחנו | |
|
