 |
|
|
|
|
על אחריותכם בלבד |
|
|
|
|
לכלכתם בפורום? השמצתם ברשת בעילום-שם? אל תתפלאו אם התביעה בדרך. בית-המשפט פטר בשבוע שעבר את מפעילי האתרים מאחריות, והטיל אותה על הגולשים האנונימיים. האם המסכות יירדו? |
|
|
|
|
|
|
|
|
היה לכם יום ארוך ומעצבן? בא לכם לשחרר אגרסיות ולהתפוצץ על מישהו? אם עד היום הסתתרתם מאחורי הכינוי שלכם בפורומים השונים ברשת כדי לפרוק עצבים על כל מה שמרגיז אתכם,לפעמים אפילו בדרך של גידופים ונאצות,כדאי שתחשבו פעמיים לפני שאתם משתמשים במקלדת כדי לסגור חשבונות אונליין.
בשבוע שעבר הטילה שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב רות רונן פצצה לחלל הווירטואלי של ישראל, כשקבעה שבעלים ומנהלים של אתרי אינטרנט אינם אחראים לתוכן ההודעות שמשאירים הגולשים בפורומים ובטוקבקים. רונן קבעה גם שבעלי האתר לא חייבים להשגיח על התוכן בפורום ולסנן אותו טרם פרסומו. לא חשוב עד כמה בוטים ומוציאי לשון הרע יהיו הגולשים-מפעילי אינם אחראים להשמצות.גם אם הנפגע לא מסוגל למצוא את הגולש שפרסם את ההודעה, הוא איננו יכול לתבוע את בעל האתר, רק משום שהוא מזוהה.
הכל התחיל בתביעת לשון הרע שהגיש איציק סודרי, לשעבר דובר ש"ס, נגד ארנון שטלריד, ממקימי ומבעלי האתר הייד פארק. סודרי נפגע מציטוטים מביכים שהופיעו באתר, כגון "סודרי ידוע כגוי גמור, והוא משתלט על תנועת ש"ס ועל ביתו של הרב עובדיה" ; "המאהבת של סודרי פוטרה היום ממשרד הדתות" ; "סודרי בילה שבועיים בוועידת אירופה בחדר משותף עם המתורגמנית האישית שלו, על חשבון תנועת ש"ס".
לא בדיוק דברים של טעם, וסודרי לא אהב לשמוע אותם. ובכל זאת, השופטת קבעה כי העובדה שהייד פארק נתן במה להכפשות הללו אינה בגדר עבירה על החוק. לדבריה, אתר אינטרנט אינו אמצעי תקשורת דוגמת עיתון או ערוץ טלוויזיה, אלא דומה יותר לכיכר העיר, שהעוברים ושבים בה יכולים להתבטא באופן אישי וחופשי, בלי שמישהו יערוך את דבריהם או יפקח על תוכנם.
האתרים והפורומים יכולים לנשום לרווחה. אבל לכל מטבע יש שני צדדים, ומעתה הגולשים צריכים לבחור את המילים שלהם בזהירות, כי נטל האחריות האישית על כתפיהם הופך עכשיו לכבד במיוחד. כשההתבטאויות שלהם יחרגו מגבול הטעם הטוב ויהפכו להשמצות ולהכפשות של ממש, הם אלה שיהיו חשופים לתביעות. החופש הכמעט בלתי-מוגבל שהיה להם לא נפגע במאומה, אבל מהיום כל חציית קווים אדומים יכולה לעלות להם ביוקר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| /images/archive/gallery/339/049.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
"ניצחון לחופש הביטוי"
|
|
 |
|
|
באופן טבעי, הפסיקה הגורלית הפכה ליום חגם של בעלי האתרים. "אנחנו בהחלט מרוצים", אומרת נטע זילברג, מנהלת קהילות בתפוז. "עד היום אנשים שחשו נפגעים מדברים שנכתבו עליהם בפורומים איימו לתבוע אותנו בבית-המשפט, והיינו צריכים לקחת בחשבון את האיומים שלהם. עכשיו הנטל הזה הוסר מאיתנו, ובצדק. הרי אם מישהו יאיים עלינו בטלפון, לא נתבע את בזק. ואף אחד לא מאשים את כיכר העיר רק כי היתה בה הפגנה. עכשיו העניינים הללו ייסגרו בין הצדדים הרלוונטיים - המשמיץ והמושמץ - וזה הדבר הנכון לעשות".
ומה עכשיו? הפסיקה תרכך את שפת הגולשים בפורומים?
"הגולשים הרשו לעצמם עד היום לפרוק עול כדי לנסות אותנו, מנהלי הפורומים. הם רצו לראות מתי נציב להם גבולות. מאחר שעכשיו, לפחות מבחינה חוקית, החובה הזאת כבר לא מוטלת עלינו, יהיה מעניין לראות מה הם יעשו. לפני כמה ימים הפתיע אותי גולש זועם, ששמע על הפסיקה ורתח על כך שמחקתי תגובה שלו, שהיתה לא ראויה. הוא כעס כי לדבריו, הפסיקה מחייבת אותנו לפרסם כל תגובה. מבחינתנו, בלי קשר לפסיקה, נמשיך לפקח על התגובות כדי לשמור על רמת האתר".
גם אם בתפוז ימשיכו לגלות אחריות, בעשרות פורומים אחרים ההחלטה עלולה להביא להסרת רסן מסוכנת. א', עורך דין אשר מכור לפורומים וידוע ברשת בכינוי e-magine, משוכנע שהפסיקה פותחת קופת שרצים שרק מחכה להתפרץ. "אין ספק שהפסיקה מחזקת את חופש הביטוי", הוא אומר, "אבל מצד שני, הדימוי הזה שלפיו האינטרנט הוא סוג של כיכר גדולה - מעוות למדי. לא ייתכן שבעלי פורומים לא יצטרכו לשאת בשום אחריות. אנחנו לא חיים בג'ונגל. התוצאה של החלטת בית המשפט היא שאי-אפשר למנוע לשון הרע ברשת, אלא רק למזער אותה לאחר שכבר נעשתה. חייב להיות כאן ניפוי כלשהו של החומרים".
עו"ד אביב אילון, ממשרד אילון, אגרט ושות' שייצג את שטלריד במשפט, מביע כמה אבחנות מעניינות לגבי התיק הזה והשלכותיו על תרבות הדיבור ברשת. "מדובר בפסיקה תקדימית במספר מישורים", הוא מסביר, "אבל בשורה התחתונה יהיה נכון לומר שהשופטת קבעה שבין הזכות לחופש ביטוי ובין הזכות לשם טוב - חופש הביטוי ניצח. צריך להבין שבישראל כמו בישראל, התגובות מתלהמות, לוחמניות ובוטות. זילות של כבוד הפרט הוא עניין של מה בכך בעיני הגולשים. יש הרגשה שהכל מותר. אני לא חושב שהפסיקה תשנה את זה. הקולות בפורומים ימשיכו להיות צורמים. עם הזמן אולי דווקא הצדדים הנפגעים והמושמצים יבינו שבזכות הפסיקה יש להם קייס נגד המשמיצים, ואחרי תקופה של אכיפה וענישה כואבת הגולשים ילמדו להיזהר".
מבחינה חוקית, האם יש הבדל בין השמצת אדם פרטי בפורום לבין השמצת אישיות ציבורית?
"כן. כשמדובר באנשי ציבור, הבדיקה אם הגולש עבר על חוק לשון הרע היא שונה וסובלנית יותר. על דמות ציבורית מותר לכתוב בצורה קיצונית יותר, אבל עדיין אסור לשקר, להכפיש או לגרום נזק ממשי בצורה זו או אחרת".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| עו"ד אביב אילון
| /images/archive/gallery/203/412.jpg |
|
|
|
|
|
|
אפשר לעלות על מתחזה
|
|
|
|
|
מה מותר לכתוב על איש ציבור ואסור לכתוב על חבר לפורום?
"קשה להגיד. כל מקרה נבחן לגופו. לא הייתי ממליץ לגולשים לשחק עם ההתבטאויות הללו, כי הגבולות כאן מטושטשים ומי שקובע אותם הוא בית-המשפט - לפי מבחן האדם הסביר".
נניח שמישהו בפורום רוצה להכפיש אדם אחר, אבל הפסיקה החדשה מפחידה אותו. מה קורה אם הוא עושה את זה באמצעות שימוש בכינוי של מישהו אחר?
"אני שומע על דברים כאלה. מבחינה טכנולוגית, תמיד אפשר לעלות על המתחזה, אבל צריך לפעול באופן מהיר ותכליתי, אחרת המידע יתמוסס וייעלם. הסוגיה כאן אינה משפטית אלא כלכלית. כדי להגיע למתחזה צריך לבקש מבית-המשפט צו מיוחד, שידרוש את הפרטים מספקיות האינטרנט. הגשת בקשה כזאת דורשת זמן, עשרות אלפי שקלים והתעסקות עם עורכי דין".
מה יעשה מי שמרגיש שפגעו בו באופן חמור בפורום?
"לפני שנתיים ייצגתי לקוחה שהשתתפה בפורום, ובו איימו עליה באונס קבוצתי. נעזרנו אז בחוקרים פרטיים כדי לגלות מי האנשים הללו, שהשתמשו באותם כינויים גם בפורומים אחרים. עברנו בין כל משתתפי הפורומים, ערכנו חקירות והשתמשנו בהנדסת אנוש. בסופו של דבר עלינו עליהם".
ואם מדובר במקרה חד-פעמי?
"במקרה כזה צריך להשיג את כתובת ה-IP של המשמיץ או המאיים, מה שמצריך פנייה לבית-המשפט והגשת בקשה לקבלת צו גילוי מספקיות האינטרנט, שאינן ששות לשתף פעולה. יש כאן סוגיה משפטית שדורשת פתרון בחוק".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| מי מסתתר מאחורי המסיכה?
| /images/archive/gallery/283/328.jpg |
|
|
|
|
|
|
מה אומרת הפסיקה?
|
|
|
|
|
בתי-המשפט בישראל מיעטו לפסוק עד כה בסוגיית פרסום לשון הרע באינטרנט, ובמיוחד בנושא אחריותם של הבעלים, המפעילים והמנהלים של האתרים ובשאלת חובת המחיקה של הודעות פוגעות.
על-פי פסיקתו של בית-משפט השלום בכפר-סבא ביולי ,2002 "ראוי לחייב את ספק שירותי האינטרנט בגין פרסום פוגע שנעשה על-ידי צד שלישי, רק אם הצד הנפגע מתלונן על כך בפני הספק ודורש במפורש את הסרת הפרסום." השופט רמי אמיר כתב אז: "אל לנו לשכוח כי הספק אינו המפרסם, הוא לא מקור הידיעה - ואין לו גם זיקה ישירה ויכולות בדיקה מקיפות של אמיתות הידיעה או של היותה מוגנת בגדר החוק. לכן אין זה ראוי להטיל עליו תפקיד של צנזור או שופט, אלא במקרים קיצוניים של פגיעה משמעותית, חד-משמעית ובלתי-מוצדקת."
ועדה ממשלתית, שבדקה סוגיות משפטיות במסחר האלקטרוני לפני שנתיים וחצי, המליצה אף היא לפטור ספקיות שירותי אינטרנט מאחריות לתכנים פוגעים שחוברו על-ידי הגולשים.בטיוטת דוח הביניים הוועדה המליצה לקבוע הליך של "הודעה והסרה," שלפיו יפעל הספק להסרת הפרסום הבעייתי ברגע שייוודע לו על הפגיעה בזכויות. המשמעות: מי שרואה עצמו נפגע, יכול לשלוח הודעה מפורטת לאתר ולדרוש את הסרת ההודעה. לאתר תישמר הזכות לסרב ולטעון שהתכנים לא מפרים את החוק, וכי הוא מעוניין לברר את הסוגיה בבית-המשפט. במקרה כזה הפרסום יישאר ברשת עד שתינתן פסיקה או עד שיושג הסדר בין הצדדים.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
