 |
/images/archive/gallery/133/799.jpg דוקטור אבשלום קור, מומחה ללשון העברית.
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| על סף חגנו הלאומי, קבלו מדריך לתיקון כל הבעיות המעצבנות של העברית באינטרנט |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השבוע, לפני 57 שנה, זכו מאות אלפי יהודים מכל העולם סוף-סוף למדינה משלהם. אבל ההמונים שנהרו לישראל סבלו ממגבלה אחת: הם לא ידעו עברית. כשהמחשב הביתי עשה עלייה, גם לו היו בעיות דומות - הוא דיבר אנגלית שוטפת, אבל בעברית היה קצת חלש. ולמרות שנדמה כי גיור המחשב הוא משימה פשוטה, כזו שגדולי המתכנתים של מיקרוסופט אמורים להתגבר עליה בקלות, המכונה הזאת עדיין סובלת ממבטא כבד ומקשיי קליטה. יותר מ-10 שנים חלפו מאז שחלונות "תומכת" רשמית בעברית, אז איך זה, לעזאזל, שאנחנו עדיין מקבלים אימייל בג'יבריש ויישומים שונים בחלונות מציגים סימני שאלה במקום עברית?
בדרך
כלל, כאשר תיתקלו בג'יבריש באינטרנט או בדואר האלקטרוני זאת לא תהיה אשמתכם. במקרה של אימייל משובש, האשמה היא לרוב מנת חלקו של כותב ההודעה, שלא הגדיר היטב יצירת הודעות בעברית תקנית, או שהוא משתמש בחשבון מבוסס רשת שאינו תומך באופן מלא בעברית.
אבל בסופו של דבר, את הבעיות הללו אפשר לפתור. כיום כל מחשב יודע עברית, אבל צריך לעזור לו קצת. כל מה שצריך הוא להכיר היטב את הגדרות השפה במחשב - בדיוק את אלה שמיקרוסופט לא דאגה לסדר לנו עד הסוף. אחרי שתשתלטו עליהן, המחשב כבר יידע לעשות את העבודה - גם באימייל, גם במערכת ההפעלה וגם באינטרנט.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מה זה כל העיצורים האלה? צילום: AP
|
|
|
 |
|
 |
|
איך אפשר לקרוא את זה?
|
|
|
 |
|
|
|
הסיבה לכל בעיות העברית היא תקנים. כמו בכל דבר בעולם המחשבים, גם בתחום התאימות לעברית נוצרו במהלך השנים כמה תקנים המתחרים זה בזה. כיום רוב האתרים בנויים על-פי אותו תקן, אבל פה ושם יש עדיין בעיות תאימות שנובעות בעיקר מטעות בהגדרות.
בתחילת דרכו של האינטרנט בישראל לפני 10 שנים נוצר תקן המכונה ISO Visual, שעלפיו נבנו רוב האתרים באותה תקופה. "נטסקייפ", הדפדפן הנפוץ אז, תמך היטב בתקן הזה, אבל היו לו מגבלות מסוימות: העתקת טקסט מאתר כלשהו אל מעבד תמלילים היתה בעייתית, וכך גם הדפסה. כשמיקרוסופט נכנסה לתחום האינטרנט, פותח התקן ISO Logical. למרות שהדפדפן "אקספלורר" תמך - ועודו תומך - בשני התקנים, אתרים רבים החלו לעבור לתקן החדש מטעמי נוחות, וכיום כמעט כל האתרים העבריים בנויים על-פיו.
בעיות עברית באתרים הן נדירות, מאחר שבעל אתר יכול להנחות את הדפדפן של המשתמש איך להציג את העברית. כדי לעשות זאת, הוא נעזר בפקודה מיוחדת הנקראת Meta-Tags וכוללת קוד המציין את סוג העברית באתר. הקוד iso-8859-8-I, למשל , מסמל עברית לוגית. אתרים הנמצאים בשירותי אחסנה חינמיים עדיין סובלים מבעיות מסוימות, מאחר ששירות האחסנה מחליף לפעמים את הקוד לאנגלית כדי להציג פרסומות. במקרה כזה, כל מה שיש לעשות הוא לשנות את הקידוד דרך תפריט "תצוגה" - "קידוד" בדפדפן. גם בגרסאות זרות של אקספלורר משולבת תמיכה בעברית, ולכן אתרים ישראליים ניתנים לצפייה גם בחו"ל.
בעיה אחת החוזרת לעתים קרובות היא נושא מילוי הטפסים באינטרנט. משתמשים רבים נתקלים באותיות מוזרות במקום האלפבית העברי כאשר הם ממלאים טפסים ושדות חיפוש. הסיבה לתופעה הזאת היא סרגלי כלים שאינם תומכים בעברית. זה אמנם לא קורה לכולם, ובאופן עקרוני סרגלי כלים המסייעים לעבודה הם דבר נהדר, אבל במקרה כזה אין ברירה אלא להסיר אותם. כך, למשל, סרגלי הכלים של גוגל עלולים להפריע, אבל לרוב הצרות אחראים סרגלי כלים שהם למעשה תוכנות ריגול שהותקנו במחשב נגד רצונכם. במקרה כזה כדאי להצטייד בסורק תוכנות ריגול. אם מותקנת במחשבכם חבילת העדכון SP2 לחלונות XP, אפשר להשתמש גם במנהל ההרחבות ( "כלים"-"אפשרויות אינטרנט" - "תוכניות" - "מנהל ההרחבות"), כדי להסיר את הסרגל הסורר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רוגלות פוגעות בעברית. הסר אותן.
|
|
|
|
|
|
|
לסדר את הדואר האלקטרוני
|
|
|
|
|
|
|
הסובלים העיקריים מבעיות תאימות לעברית הם בעיקר משתמשי הדואר האלקטרוני. התופעה הזאת מציקה עד כדי כך, שארגונים מסוימים בוחרים לבצע את כל התכתובת שלהם באנגלית. אבל במקום להיגרר לפרנויה עדיף פשוט להתמודד עם הבעיה.
הבעיה בדוא"ל נובעת מהצורך בקידוד האותיות. הדואר האלקטרוני התחיל את דרכו לפני עשרות שנים כאמצעי פשוט להעברת טקסט, והטכנולוגיה לא תוכננה לתוכן העשיר של ימינו, הכולל תמונות, גופנים, שפות וצבעים. במשך תקופה ארוכה אפילו צירוף קבצים להודעה גרם תקלות שונות. בהמשך הדרך פותחו טכנולוגיות שונות המאפשרות לשלוח תוכן עשיר, והתמיכה בתקנים הללו הוטמעה בתוכנות שונות. כיום קידוד העברית באימייל דומה לקידוד דפי אינטרנט, והתקן הבלתי רשמי הוא ISO Logical. בתוכנות הדואר האלקטרוני אאוטלוק ואאוטלוק אקספרס, התקן הזה משמש ברירת מחדל ביצירת הודעות חדשות. אם לא נעשה שינוי בהגדרות, התקשורת בין משתמשי התוכנות הללו אמורה לעבוד בצורה חלקה. את ההגדרות קובעים, אגב, בתפריט "כלים" - "אפשרויות" - "שליחה"-"הגדרות בינלאומיות" באאוטלוק אקספרס, ובאאוטלוק בתפריט "כלים" - "אפשרויות"-"תבנית דואר" - "אפשרויות בינלאומיות".
מי שבכל זאת סובלים מתקלות הם משתמשי תוכנות אימייל אחרות, ומשתמשי דואר מבוסס רשת כמו יאהו וג'ימייל. במערכות כאלה קידוד הדואר תלוי ברצונו של מפתח המערכת, ומאחר שהן מיועדות בעיקר לדוברי אנגלית, לעתים קרובות ברירת המחדל של הקידוד גורמת בעיות. דואר שנשלח מיאהו, למשל, מבוסס על קידוד מסוג Western European, וכדי לצפות בו כמו שצריך יש לשנות את הקידוד ל-ISO Logical בתפריט "תצוגה". דואר שנשלח מג'ימייל מגיע בקידוד Unicode, שאותו בדרך כלל אין צורך לשנות. אם ההודעה בכל זאת מגיעה משובשת, כדאי לנסות להעביר אותה אל אחד מ-3 הקידודים הבאים:Unicode-7 ,ISO Logical או Unicode-8.
מתי העניינים מסתבכים באמת? כאשר צריך לענות לאדם ששלח הודעה בקידוד שונה מברירת המחדל שלנו. במצב זה תוכנת הדואר לא תמיד יודעת מה לעשות, והיא עלולה להציג הודעה המבקשת מאיתנו לשלוח את ההודעה בקידוד Unicode או As Is ( במצבו הנוכחי). במקרה כזה מומלץ לבחור באפשרות השנייה ולקוות לטוב. אם הנמען קיבל מאיתנו הודעה משובשת אין צורך להתייאש, אלא לוודא שהקידוד הוא ISO Logical ואז לשלוח שוב.
בעייתיות נוספת היא כיוון הפסקה. עברית, כידוע, נכתבת מימין לשמאל, אך לפעמים מתקבלות הודעות מיושרות לשמאל. במקרה הזה הפתרון פשוט, לפחות באאוטלוק אקספרס: פשוט בחרו בתפריט "תצוגה" - "קידוד" - "מימין לשמאל". בעת מענה להודעה, אפשר לקצר את הדרך על-ידי לחיצה משולבת על המקשים Ctrl ו-Shift בצדה הימני של המקלדת.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
איור: יובל רוביצ'ק
|
|
|
|
|
|
|
לסדר את חלונות
|
|
|
|
|
|
|
מאז חלונות 2000, כל מערכות ההפעלה של מיקרוסופט מגיעות עם תמיכה מובנית בעברית בצורה אוניברסלית. אלה חדשות טובות, מאחר שגם מי שנמצא בארה"ב או בסין יכול להוסיף עברית למחשב. מצד שני, במיקרוסופט לא רצו לעשות לנו חיים קלים, ורוב המשתמשים לא יודעים שיש להגדיר תכונה נוספת במערכת ההפעלה כדי שהעברית תוצג כהלכה. ההגדרה המדוברת היא "Language for non-unicode programs". כדי לאפשר תמיכה בשפות רבות, שולבה בחלונות מערכת בשם Unicode המאפשרת לכל תוכנה לעבוד עם כל שפה הנתמכת על-ידי חלונות. המערכת הזאת מאפשרת לנו ליצור מסמכים ולשלוח אותם לכל מקום בקלות, אבל תוכנות מסוימות לא עובדות איתה כראוי. דוגמה קלאסית לכך היא תוכנת "קאזאה" הפופולרית. במקרה זה הפתרון פשוט למדי: פותחים את "לוח הבקרה" ולאחר מכן את הפריט "Regional and Language Options", ועוברים ללשונית Advanced. בחירה ב"עברית" בחלקו העליון של הדף תשים קץ לבעיה בכל התוכנות הסוררות. אתה הבנת את זה, ביל?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
בעסה להיות "בינלאומי". איור: יובל רוביצ'ק; עיבוד מחשב
|
|
|
|
|
|
|
למה זה קורה?
|
|
|
|
|
|
|
אז מה אומרים במיקרוסופט על כל הבעיות הללו? "ישראל היא מדינה מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית, ולכן אנחנו הראשונים שנאלצים להתמודד עם תופעות כאלה ו' להתגלח' עליהן", מסביר שמואל יאיר, מנהל תחום לוקאליזציה במיקרוסופט ישראל.
לדברי יאיר, בעבר היה סוג של עברית בסביבת העבודה דוס, שאיתה הצליחה מיקרוסופט להסתדר. כשהחלה לטפל בבעיות השפה בחלונות, בדקה מיקרוסופט ומצאה שתקן Unicode הוא היחיד שיכול לשמש סטנדרט עולמי.
"כדי לחסוך זמן ולייצר פתרון מיידי, מיקרוסופט השתמשה תחילה בהגדרות שגרמו למערכת לחשוב שהיא פועלת באנגלית, אך למעשה מציגה אותיות בעברית", אומר יאיר, "זה היה תקן ISO Visual, שגרר לא מעט בעיות". לגבי הבעיות בדוא"ל, מציין יאיר כי בתחילת כל אימייל שנשלח קיימת מעין כותרת (Header), המגדירה לשרתים ולתוכנות הרלוונטיות באיזו שפה נכתבה ההודעה. במקרים רבים הגדרה זו מכוונת על US - כלומר אימייל באנגלית - ואז טקסט עברי לא יוצג בו כיאות.
אז למה לא מגדירים קוד אחיד כברירת מחדל?
"הבעיה היא שלא כל שרתי הדואר בעולם תומכים ב-Unicode. מיקרוסופט לא רוצה לשנות תוכן של אתר או דוא"ל רק כדי לנסות להחיל עליו קוד שתואם לעברית".
מה לגבי יישור פסקה באימייל?
"הבעיה קיימת רק לגבי דוא"ל בפורמט Plain Text, שבו אין תווי בקרה המאפשרים את הגדרת כיוון הפסקה. אנחנו ממליצים לעבוד בפורמט HTML כברירת מחדל, כי בו אפשר להגדיר את הכיוון ".
| | | | | |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
