ראשי > הרשת > חדשות > כתבה





עוברים ללינוקס – ועכשיו
דביר וולק בא לספר לכם את הסוד הכי גלוי בעולם – לינוקס כבר נוחה וכיפית מספיק למשתמש הביתי. תזרקו את החלונות מהחלון
  דביר וולק
21/9/2004  16:38
:עוד בכתבה
אז מה עכשיו?
הבה נוריד את זה מסדר היום מראש: אנחנו לא צריכים את הטובות שלכם. אתם לא תעשו לי או לשאר משתמשי לינוקס טובה כשתנסו את לינוקס כמערכת שולחנית, אתם תעשו לעצמכם טובה. ולכן, אם בא למישהו מקוראי הכתבה בא להגיד שחלונות יותר טובה מלינוקס ולינוקס היא קקי-קקי-קקי, יתכבד בבקשה ויחסוך לכולנו זמן, ויגלול ישר לתגובות. אני לא באתי לשכנע אף אחד לעבור ללינוקס. לא יוצא לי מזה כלום, ומצידי שביל גייטס ימשיך להיות האיש העשיר ביותר בעולם, כל עוד הוא עושה את זה בדרכים הוגנות. לבריאות לו ולבריאות לחובבי חלונות באשר הם. אבל אולי אני אוכל לעזור לכם ולפתוח לכם קצת את הראש. שננסה?

לדי הרבה אנשים שאני מדבר איתם בזמן האחרון, נמאס מחלונות כמערכת השולחנית שלהם. הווירוסים התכופים שהופכים פחות ופחות רחמניים, תוכנות הרוגלה שמדביקות גם את הזהיר שבמשתמשים, הפופ אפים המעצבנים בכל אתר, טלאי האבטחה המנג'סים שכבר אי אפשר לעקוב אחריהם, והאיטיות הבלתי נסבלת של המערכת שהולכת וגדלה עם הזמן די ממאיסים אותה כמערכת הפעלה. אבל למי שמשתמש בפי.סי, זה נראה כאילו אין אלטרנטיבה. לעבור למק, מערכת מבריקה ככל שתהיה, זה לא עבור כל כיס. ולינוקס? לינוקס זו הרי מערכת שמיועדת רק לגיקים ולאנשים שרוצים להרגיש מיוחדים, לא? אז זהו, שלא.

בארצות הברית נמכרו השנה יותר מחשבים עם לינוקס עליהם כתחנות עבודה ביתיות ומשרדיות, מאשר מקים. מה ששמעתם. ואם נתחשב בעובדה שרוב ההתקנות של לינוקס כתחנות עבודה שולחניות הן לא על מחשבים חדשים אלא התקנות בנוסף למערכת קיימת, אתם יכולים להבין שמדובר פה במגמה. המספרים אמנם קטנים עדיין, אבל יותר ויותר אנשים מבינים מה טוב בשבילם, כנראה.

הגיע הזמן להפריד בין הגברים לילדים
הכי זולה, מהירה ויעילה
המיתוס הרווח, שלינוקס היא מערכת לא נוחה, קשה להתקנה וממועטת תוכנות, היה נכון אולי לפני שלוש שנים. כיום, אין קשקוש גדול מזה. בניגוד לעולם התוכנה המסחרי, שם יוצאות גרסאות לתוכנות גדולות כל שנה שנתיים, והשינויים דרמטיים (חלונות ופוטושופ הן הדוגמאות הכי קלאסיות), בעולם הקוד הפתוח זה עובד אחרת. האבולוציה היא מהירה, רציפה ודי שקופה. גרסאות יוצאות על בסיס שבועי עד חודשי, מערכת הפעלה שיצאה לאוויר העולם לפני חצי שנה היא כבר לא עדכנית, והנחות שהיו נכונות לפני שנתיים-שלוש לחלוטין לא תקפות היום.
 
ומה שקרה בשלוש השנים האחרונות, הוא שאחרי שלינוקס כבשה - די בסערה, אם יורשה לי -  את תחום השרתים, ובמיוחד שרתי הווב, והפכה אחת ממערכות ההפעלה הפופולריות ביותר כמערכת תשתיתית, התחיל בשנתיים האחרונות לעבור פוקוס הפיתוח של המוני פרוייקטי לינוקס לתחום שולחן העבודה. התוצאה לא איחרה לבוא: לינוקס היום היא מערכת הפעלה שולחנית מעולה, לרוב הצרכים של רוב המשתמשים. לא, עדיין אי אפשר לערוך וידאו או ליצור מוסיקה עליה. וגם גיימרים כבדים ימצאו את עצמם עם קשיים קלים - אבל עבור הרוב המכריע של המשתמשים, שצריך אופיס, אינטרנט, תוכנה לעיבוד גרפי פשוט, אי-מייל, איזה אינסטנט מסנג'ר או שניים, ותמיכה במצלמה דיגיטלית - לינוקס היא פתרון זול, יעיל, מהיר, ובעיקר נטול וירוסים וניג'וסים אחרים. ואם אתם גם עוסקים בפיתוח תוכנה או בניית אתרים, המערכת הזו היא פשוט גן עדן דיגיטלי.
 
זהו. זה הזמן לנסות את לינוקס כמערכת שולחנית, אנשים. אני אומר בכוונה לנסות, כי אפשר להתקין אותה בנוסף לחלונות, ולא חייבים לנטוש את מערכת ההפעלה הישנה שלכם עבורה. גם אם ניסיתם אותה לפני שנתיים-שלוש ולא התחברתם אליה, זה הזמן לחזור אליה ולראות מה חדש. כמו שאומרים מוכרים בחנויות אלקטרוניקה, יש לי אחד כזה בבית, ואני מבסוט אש. אחרי שהשתמשתי כמה שנים טובות בלינוקס כמערכת הפעלה שניה בעיקר לצרכי תכנות ובניית אתרים, מצאתי את עצמי לפני כחצי שנה, בלי לשים לב בכלל, נוטש את חלונות לחלוטין ועובר להשתמש בלינוקס במשרה מלאה, פרט לקפיצות חטופות פעם בכמה שבועות, לצורך שימוש בפוטושופ או משהו בסגנון. וגם הקפיצות האלה רק עושות לי חשק לחזור לבית החמים והפתוח שבצד השני של ההארד דיסק שלי.
 
אם נשים עוד שלוש פעמים פנגווין, זה יחלחל
תמיכה מושלמת
לפני רשימת הקניות של מה שתוכלו למצוא בה, אולי כדאי לסדר קצת מושגים בראש. כשאנחנו מדברים על מערכת הפעלה לדסקטופ, אנחנו בעצם מדברים על שלוש שכבות שונות: אחת היא גרעין מערכת ההפעלה, שמנהל את הזיכרון, את הגישה למעבד, את הגישה לרשת וכו'. השניה היא שולחן העבודה, שמנהל את החלונות, קיצורי הדרך, הרצת תוכנות, תפריטים וכו'. והשלישית היא היישומים עצמם. רובנו מתכוונים לשכבה השניה כשאנחנו אומרים "מערכת הפעלה" - זה הצד שלה שאנחנו חווים, ושמשפיע יותר מהכל על חוויית המשתמש שלנו במערכת. ובכן, יש לי הפתעה קלה בשבילכם - החלק הזה הוא בכלל לא לינוקס. כשאתם מתקינים מערכת לינוקס, אתם מתקינים "הפצה" - אריזה בחבילה אחת של גרעין הלינוקס, מנהל החלונות, ומאות תוכנות נלוות.
 
כאמור, לינוקס היא רק גרעין מערכת ההפעלה, על הגרעין יושבת המערכת הגרפית - הדסקטופ עצמו - ועליו אתם מריצים את התוכנות עצמן.  עכשיו, כמו כל דבר בעולם הקוד הפתוח, יש כמה אופציות לדסקטופים. כדאי לנסות, בתור התחלה, לפחות את שתי העיקריות והפופולריות, KDE ו-GNOME, ולהחליט מה אתם מעדיפים. שתיהן יפות, שתיהן חכמות ושתיהן יודעות את התורה.
 
בגדול, גם KDE וגם Gnome הן מערכות דסקטופ טובות ושמישות למשתמש המחשב הישראלי המצוי. מה ההבדל? KDE מכילה אינספור אופציות קונפיגורציה מגניבות, טונות של צעצועים לשחק איתם, סקינים קצת יותר מצועצעים, וממשק שיותר מזכיר את חלונות. אפשר ללכת לאיבוד שעות בלשחק עם אופציות מגניבות ל-KDE, וזה חלק מהכיף איתה. יש מי שרואה בעושר הזה עומס מיותר, והטענה הרווחת היא שהוא בא על חשבון מהירות וצריכת זיכרון. גנום, לעומתה, יותר מינימליסטית קצת, יותר אלגנטית, לטעמי גם מעט יותר מהירה, ומכילה הרבה פחות אופציות וצעצועים. פעם הייתי איש KDE, היום אני משתמש גנום. האמת? אין הרבה הבדל, במילא האפליקציות הן אותן אפליקציות. נסו את שתיהן ותחליטו, רוב הפצות הלינוקס באות עם שני שולחנות העבודה מותקנים, כשאפשר לעבור בין שני הדסקטופים בלי לעשות אתחול למחשב.
 
שני הדסקטופים תומכים בעברית בצורה טובה מאוד (הכתבה הזו נכתבת על עורך הטקסט של גנום, אגב), וכוללים גם ממשק עברי, או תמיכה במקלדת עברית בלבד, לפי העדפתכם האישית. אפשר לגלוש, לדבר במסנג'ר, לכתוב ולקבל אימיילים וכו' בעברית בלי שום בעיה.
 
יש מי שדואג לעברית
ותוכנות יש?
כאמור, רוב מה שמשתמש ביתי ממוצע ירצה, כבר כלול בהפצות הלינוקס, ויש עוד מגוון של אלפי תוכנות להורדה, רובן המוחלט פתוחות קוד וחינמיות. הנה סקירונת:
 
בתחום האינטרנט: ישנם לפחות שלושה דפדפנים מרכזיים מצויינים ללינוקס: פיירפוקס/מוזילה, קונקרר (שהוא חלק אינטגרלי מ-KDE), ואופרה. כולם תומכים בעברית, ולמרות שאתרים ישראלים אוהבים לייסר משתמשי לינוקס, בסך הכל חוויית הגלישה איתם, ובמיוחד בפיירפוקס, טובה ונוחה מאוד. תוכנות אימייל תומכות עברית לא חסרות כמובן, ויש כמה וכמה מסנג'רים שעובדים בבת אחת עם כל הרשתות הפופולריות, כמו Gaim או Kopete (שימו לב שכל יישום שקשור ל-KDE כמעט מתחילה באות K, וכל אפליקציה שקשורה לגנום מתחילה ב-G), וגם תוכנות IRC, FTP, קוראי RSS, עורכי HTML - ובקיצור, כל מה שאפשר לבקש בתחום. רוב ספקי האינטרנט בארץ, אגב, יעזרו לכם להתחבר לרשת אם תבקשו יפה.
 
בתחום האופיס, קיימים שני אופיסים עיקריים, אחד של KDE, שהוא מעט מוגבל, והשני הוא אופן אופיס, שמאפשר תאימות עם אופיס של מיקרוסופט במסמכי וורד, אקסל, מצגות וכו'. אופן אופיס טיפה פחות מלוטש בממשק שלו מאופיס של מיקרוסופט, אבל הוא עושה את העבודה, ובכל גירסה שלו הוא נהיה יותר משובח. התמיכה העברית הטובה שלו היא מה שהופך את לינוקס למערכת שולחנית שמישה באמת עבור הישראלי הממוצע.
 
תחום הגרפיקה קצת פחות מפותח. תוכנות פשוטות לצפיה בתמונות וגישה למצלמה דיגיטלית וסורקים קיימות בשפע. הבעיה היא מה קורה כשרוצים פוטושופ. התוכנה הגרפית המתקדמת ביותר ללינוקס היא GIMP, שסובלת מממשק שלוקח די הרבה זמן להתרגל אליו, אבל עושה כמעט כל מה שפוטושופ עושה. היא לא תחליף מלא עבור מעצבים גרפיים, אבל בשביל מי שרוצה לעבוד על תמונות דיגיטליות, או לעיצובים פשוטים יחסית כמו לוגואים היא כלי עוצמתי מאוד. בהתחשב בהפרש במחיר, 0 במקום 900 ומשהו דולר, זה די משתלם.
 
 
יש אינטרנט, ברוך השם
לא למוזיקאים וגיימרים
תחום המולטימדיה בעייתי במקצת. כל עוד אתם רק רוצים לצרוך מדיה אין בעיה. יש שפע של נגני אודיו ווידאו, שתומכים כמעט בכל הפורמטים. גירסאות לביט טורנט, אי-דונקי וסולסיק קיימות גם כן, ומספקות פתרון מצוין להחלפת קבצים. גם תוכנות צריבה טובות ל-CD ול-DVD לא חסרות, אבל אם אתם רוצים ליצור מוסיקה או וידאו - אתם בבעיה. פרט לאנימציה תלת מימדית, אין תוכנות מספיק טובות ללינוקס, לא מסחריות ולא פתוחות קוד, שיאפשרו לכם ליצור מולטימדיה כמו שצריך. מי שרוצה לעשות מוסיקה בקיובייס, סרטוני פלאש או עריכה בפרמייר - לא ימצא כאן מקבילות. אולי עוד שנה שנתיים.
 
גם גיימרים לא יקבלו פתרון ישר מהקופסה. מעט מאוד משחקים מסחריים גדולים יוצאים ללינוקס, אבל קיימת תוכנה מיוחדת בשם WineX שמאפשרת להריץ משחקים לחלונות על לינוקס, והיא תומכת במאות משחקים, אבל עולה קצת כסף (ובניגוד למה שהורגלתם, בעולם הלינוקס זה לא מנומס לגנוב תוכנות מסחריות). אגב, אם אתם רוצים להריץ תוכנות מחלונות, קיים פתרון בשם WINE, ואחיו המסחרי CrossOver Office, שמאפשרים להריץ אפליקציות חלונאיות רבות בלינוקס, ביניהן גם אקספלורר (מי לעזאזל ירצה לעשות לעצמו כזה דבר?) ואופיס של מיקרוסופט. אבל לא כל תוכנה לחלונות תרוץ בצורה הזו, ובדרך כלל עדיף להריץ את המקבילה הלינוקסית וזהו.
 
עוד תוכנות שלא תמצאו בלינוקס הן  וירוסים, רוגלות וחוטפי דפדפנים. כמו כן בולטים בהעדרם רישיונות שימוש דרקוניים, ריסטארטים תכופים, והלוגו של מיקרוסופט.
 
אני לא גיימר. לינוס טורבאלדס וההוא
אז מה עכשיו?
טוב, השתכנעתם, אנחנו יודעים. רק יושבים בבתיכם ומחכים לחסידה שתפיל לכם הפצת לינוקס דרך הארובה. אז נחשו מה, בשבוע הבא נעבור כאן, שלב שלב, על הדרך הבטוחה להתקין את הפינגווין על המחשב שלכם. תחזיקו מעמד.
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך