 |
|
|
|
|
מחכה שיפנה אלי |
|
|
|
|
אנחנו כבר לא ביחד, אבל כל פעם ששנינו מחוברים ל-ICQ, אני מחכה לשווא שהוא ייפנה אלי. ליזום את הצעד הראשון? |
|
|
|
|
|
|
|
|
מאיה ועמוס היקרים,
היינו, נפרדנו, חזרנו ושוב נפרדנו. אין לי מושג אם זה סוף פסוק, אבל בינתיים אני מעבירה ימים כלילות בבהייה בשמו על מסך האייסיקיו שלי, מתחלף מכחול לאדום ולהיפך. אני לא מתכוונת לפנות אליו, אבל האמת היא שאני מתה שהוא יפנה אליי. בינתיים אני ממתינה, והפאסיביות הורגת אותי. מה לעשות?
תודה מראש,
האובססיבית
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
אובססיבית יקרה,
|
|
 |
|
|
שלום, אני מאיה, ואני אובססיבית. וגם עמוס אהובי, הרשי לי לומר לך, לגמרי אובססיבי. קוראי הטור היקרים? ניחשת נכון, אובססיביים. וכך גם ההוא שברגעים אלו ממש פותח את הת'רד המיליון שלו באיזה פורום איזוטרי בהייד-פארק; וגם זאתי שבדיוק מעלה את הפוסט החמישי שלה להיום בישראבלוג (אבל נהיה סלחנים איתה, שניים מתוכם היא כבר הספיקה למחוק); וההם שכבר יומיים מחכים שמישהו יפול בטעות בחדר הנטוש שלהם ב-mIRC, מפחדים להחמיץ הזדמנות לסמיילי.
שהרי אחרי הכל, הרשת היא האברבאנל של כולנו. כאן אנחנו יכולים סוף סוף להתקבל בסובלנות ובהבנה על ידי אחינו לפסיכוזה. חוסר יכולת לדחות סיפוקים? גרפמוניה במצב מתקדם? סכיזופרניה של זהויות בדויות? אנחנו שתינו מאותו המדיום. ובתור שכאלו, אין לי שום כוונה לשפוט אותך על התנהלותך, שבואי נודה באמת, עשויה בהחלט להיחשב כפתטית במגזרים האנלוגיים. אגב, ה-ICQ, כמו יתר התוכנות מסוג מסנג'ר, הוא אחד הכלים האובססיביים ביותר שיש לרשת להציע. פרח ירוק זרחני, שאינו מייצג דבר מלבד זמינות אינסופית. "דברו איתי, שעשעו אותי, אני משועמם לאללה", קורא הפרח לחבריו בשדות האובססיה, "טוק-טוק-טוק, תראו מי פה!".
לפיכך, אובססיבית יקרה, דרכך היחידה לניצחון במשחק הכוחות החביב שאת מנהלת עם סימן השאלה הזכרי בחייך, הוא להביא אותה בהפוכה: הפסיקי להיות אובססיבית. אל דאגה, אני לא מתכוונת באמת, אלא רק למראית עין. כדי לשחק אותה קשה להשגה, מהרי להכניס את הגברבר לרשימת ה-invisible שלך. אם הוא אפילו חצי אובססיבי, הוא יבחין מיד בהיעלמותך ממסכיו, ואם הוא גם קצת טיפש, האגו הגברי לא יאפשר לו אלא להניח שמצאת לך חיים מלאים וחדשים מחוץ לרשת. במקרה כזה שיחקת אותה בענק, שכן עבורנו, הלוזרים מהאינטרנט, להשיג חיים עשירים בעולם האמיתי זה כמו לזכות בפיס.
אחרי ייבוש של כמה ימים, הגיע הזמן להופעת אורח מלכותית. העיתוי המתאים ליציאה ממוד הבלתי נראית הוא רק כאשר הבחור בעצמו כבר און-ליין. זוהי נקודה קריטית: אם את תהיי זו שמחוברת ראשונה והוא זה שיתחבר בהמשך, כללי הנימוס מחייבים אותו לפנות אלייך, מה שיוצר תלות שלך בו. זה איננו מצב רצוי – את אמנם אובססיסיבית, אבל אין זה אומר שאינך קונטרול פריקית! לכן, כשאת מבחינה שהוא עולה אונליין, המתיני כחצי שעה (כדי לא לעורר חשד), ועברי למוד visible. כעת, כשאת מחזיקה בביציו הווירטואליות, הקפידי שלא לשחרר את אחיזתך. או, במילים אחרות – אל תעזי לפנות אליו. אם הוא רוצה אותך עד כדי נכונות להשפלה עצמית – וכעצה כללית לחיים אני אומרת, אל תסתפקי בפחות מזה – הוא יחשוף את להיטותו ויפנה אלייך. אם לא, המתיני לא יותר מרבע שעה, ומהרי לשוב למוד invisible. לא מומלץ לחזור על התרגיל יותר מפעמיים-שלוש בשבוע. אולי לא תזכי לעת עתה בבחור, אבל לפחות תצאי קולית. גם זה משהו במקומותינו.
בהצלחה אחותי,
מאיה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גם אתם צריכים עצה?
|
|
|
|
|
| האקסית מטרידה ב-ICQ? לא יודעים באיזו תפוצה לשלוח את מייל ההתפטרות שלכם? מאיה ועמוס לשירותכם תמיד. רק שלחו מייל עם שאלה (מפורטת ככל האפשר, בבקשה) לכתובת הבאה, והזוג יוגיע את מוחו בכיוונכם. התשובות תתפרסמנה מדי ראשון, שלישי וחמישי. | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
