שיכורים מליברליזם: הטרור באירופה רק יתגבר
מלחמת העולם השלישית כבר החלה: שדה הקרב הוא הערים הגדולות, והאויב הוא ארגונים "היברידיים" - לא צבאיים ולא בדיוק גרילה, שחיים בתוכנו ומפתחים תאי תקיפה שדורסים אנשים. ולמה זה מצליח להם? זחיחות, וכנראה גם עודף נאורות
באמצע שנות ה-90 פרסם התאורטיקן הנטינגטון את ספרו "התנגשות הציוויליזציות", בו הוא מתאר את קו השבר בין "בני האור", חברות המערב, ובין "בני חושך", אותן חברות נחשלות. בדרך זו תאר הנטינגטון באופן די מטלטל את עתיד העולם אל תוך המילניום השלישי. אין ספק שבהסתכלות לאחור, הנטינגטון צדק. והנה מגיע עוד פיגוע מבית היוצר של הארגונים האסלאמיסטים, שבאו לערער את הסדר העולמי.
פצועים בפיגוע בשדרות לה רמבלה בברצלונה
צילום: EPA
יש המדברים על "מלחמת עולם שלישית", הנמצאת לפתחנו, וכדאי אולי להבין שאנחנו כבר עמוק בפנים, לבטח מאז אירועי 9/11 אי שם במנהטן בשנת 2001. מלחמה כנגד ארגונים "היברידיים" שהם לא צבאיים ולא בדיוק גרילה, שהם חיים בתוכנו ומפתחים תאי תקיפה, שבשעת פקודה פשוט עולים על רכב ונוסעים לתוך ההמון בניס, או בלונדון או במדריד או ברצלונה, איפה שרק אפשר.
לומר את האמת, אני מניח שרוב הקוראים לא הופתעו, שהרי ברור שכל פיגוע כזה הוא עניין של עיתוי, בטח בימים אלו כאשר דאע"ש סופג מהלומה באזורי הליבה שבעירק, ועכשיו הגיעה שעתו למהלומת נגד. גם אופי המהלומה הזו ממש לא מפתיע – המתווה מוכר, והאזור הכל-כך מתויר הוא רק עניין של בחירה.
כוחות משטרה מגיעים לזירת הפיגוע בשדרות לה רמבלה, ברצלונה
צילום: AFP
אז למה? למה בכל זאת, למרות שהכול מוכר וצפוי, למה בכל זאת זה מצליח להם?
בפשטות אומר – זחיחות, ואפשר גם להוסיף עודף נאורות. מה חשבתם לכם, שם, באירופה? באיזה סרט אתם חיים?
ואני עוד נזכר בדבריו של חבר יקר, שלפני שנים העביר את משפחתו לעיר מאוד מתוירת בחו"ל, ומאז הוא מתריס מולי באופן קבוע בפייסבוק, כמה אנחנו "דפוקים" כאן בישראל, וכמה אנחנו משקיעים בצבא ובמשטרה ולא משקיעים באיכות החיים. אפילו כתב לי: "אני מעדיף להתעורר מפיצוצי הזיקוקים בדיסנילנד מאשר מפיצוצי קסאמים". והנה אנו באים...
מה עוד צריך לקרות למערב בכדי שיתחיל להתפכח?
אין לי בשורות, כיוון שגם אני נדהם כל פעם מחדש מאותה זחיחות אירופאית, שאננות, ורצון עז להמשיך ולבלות מבלי להרים לרגע חומות של הגנה. ויש שיגידו שאולי זו הדרך, שאולי חיים 90% מהזמן בשאנטי ומידי פעם יש אירוע, וזה נסבל, ולא צריך להשתולל.
טענה הגיונית בסך הכל, אלא אם אתה מבין לרגע, שזו רק ההתחלה. שלב ראשון בתהליך מתמשך של מלחמת הציוויליזציות, אותה היטיב לתאר הנטינגטון. ומה יהיה בשלב הבא?
למה בכל זאת זה מצליח להם? פינוי פצועים בזירת הפיגוע בברלין
צילום: Getty Images
ובכן אירופה, לנו, כאן בישראל יש ניסיון.
בשלב הבא יתפוצצו לכם אוטובוסים, רכבות, קניונים, ואז יתחילו מסעות הרג, בחתונות, ובשמחות, ובחגים. ואז, יום אחד, כשתחגגו לכם את חג הפסחא, באחד המלונות ישמע פיצוץ עז. אירוע דרמטי שיכלול מספר רב של נפעים, משפחות שלמות ימחקו באחת. ואז תתעוררו כנראה, ותצאו ל"חומת המגן" שלכם...
רק איפה בדיוק תעשו את אותה פעולה? בערים שהוצפו בהגירה בלתי נשלטת? במסגדי ההסתה שקמו לכם מתחת לאף? בפרברים שנראים כאילו הם שייכים לארץ אחרת? או במרכזי הערים שבניתם לכם במאות השנים האחרונות?
הערים הוצפו בהגירה בלתי נשלטת. שוטרים מחפשים פעילי טרור בצרפת
צילום: AP
סוף מעשה במחשבה תחילה, כך למדנו, אנחנו הישראלים. בהיותנו נאיביים הכנסנו את הטרור בדלת הקדמית, וכשהתחיל להשתולל החלטנו "לא עוד!". מאוחר, אך לא מאוחר מידי, השתלטנו על מוקדי הטרור, החזרנו לעצמנו את היכולת המודיעינית, בנינו תשתית, תורה, טקטיקות, טכניקות ואמצעי לחימה. עשור אבוד עברנו עד שהתייצבנו.
ואתם מה? למה בדיוק אתם מחכים? איזו תשתית אתם בונים?
מזה מספר שנים יש הטוענים כי אירופה שוקעת. כי תרבויות נחשלות משתלטות עליה משנה לשנה, אבל יש שמרוצים מכך. שרואים רב תרבותיות קוסמית. שיכורים בליברליזם מוחלט. ממש שלווה אולימפית.
תמשיכו לחלום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם