בקרוב - מאגר גנטי ישראלי לכולם

bigstockphoto.com IsraelDefense

דיון בועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בסוף חודש יוני האחרון מביא את הקמת המאגר הגנטי בישראל למרכז השיח - נזכיר כי בישראל כבר יש מאגרים גנטיים לצורך מחקר רפואי או מיצוי הדין הפלילי, כמו גם לצורך ביטחון המדינה. הפעם, רוצים בכנסת להקים מאגר כלל ארצי "כמענה לבעיית "ילדי תימן" האבודים".  

הצעה קודמת משנת 2004-2005 רצתה לתת למשטרה אפשרות להקים מאגר גנטי של עבריינים (מקור: וואלה). החוק בסופו של דבר עבר ב-2011 כתיקון מספר 3 לחוק סדר הדין הפלילי. כלומר, כיום כבר יש מאגר גנטי למשטרה. את נוסח החוק ואת ההתנגדויות שקדמו לו ניתן למצוא באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל.

בישראל יש גם את "חוק מידע גנטי" שמגדיר את הפעילויות המותרות בחוק סביב דגימות DNA לעולם הרפואה. אולם, בפרק ז' לחוק, הוא מסדיר גם את האפשרות של שירותי ביטחון לעשות שימוש בדגימות DNA שנלקחו במקור למטרה רפואית.

לפי הכתוב, שירותי ביטחון יכולים לעשות עם המידע הגנטי שימוש לצורך זיהוי בהליך פלילי, לצורך איסוף מידע מודיעיני ומניעת פגיעה בביטחון המדינה, לצורך זיהוי אלמונים וגופות או לאיתור ולזיהוי נפטרים, לצורך מחקר, לצורך מחקר אחר שאושר כדין ואך ורק בהסכמת הנבדק בכתב. מהי רשות ביטחון לצורך החוק? צה"ל וכל שירות ביטחון אחר ששר המשפטים קובע בצו. כלומר, בתיאוריה, דגימות גנטיות שנלקחות מעולם הרפואה בישראל יכולות לשמש גם את שירותי הביטחון. לא ברור עד כמה החקיקה הזו מנוצלת בפועל.

המטרה: מאגר גנטי וולונטרי

בנוסף לחקיקה הקיימת, רוצים בכנסת לקדם חוק פרטני להקמת מאגר גנטי וולונטרי לכלל אזרחי ישראל. הסיבה לכך היא כדי שפרשת ילדי תימן לא תחזור שוב. זאת, למרות שבמהלך ההיסטוריה הישראלית יש רק פרשה אחת כזו. האם מדובר בכסות לשימושים אחרים? לא ברור. עדיין לא פורסמה הצעת חקיקה מסודרת כפי שציינו במשרד המשפטים בדיון. 

"אני יכול לקחת הצעת חוק ולדון בתוכנה, זו לא הכנה לקריאה טרומית או ראשונה. אף אחד לא מנסה לעקוף פה תהליכים, אנחנו יכולים לדון כיצד להעלות את ההצעה וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות ולשמוע את האנשים הקשורים בדבר", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב.

ח"כ יעל גרמן: "אני מודעת לכך שבנוגע לאנשים שנותנים תרומת זרע ובכל הנושא של פונדקאות יש חששות של נישואים במשפחה וכדומה. מאגר גנטי וולונטרי על פי נוסח החוק זו הדרך הנכונה. אני נותנת את ברכתי".

עו"ד מאיר בורדר, משרד הבריאות: "המשרד מברך על המהלך ומברך כל כך שיהיה במסגרת חקיקה פרטנית וייצא מחוק מידע גנטי שקיים כיום ומאוד מגביל. לצד כך יש לדון בשאלה האם כדאי שהמאגר יהיה בסמכות שר הבריאות או משרד הבריאות או בכלל משרד ממשלתי נוכח חוסר האמון בממשל סביב הנושא הזה.

"שאלה משמעותית נוספת אלו התקציבים - מדובר בתקציב מאוד מאוד משמעותי, מצאתי במשרד הערכה משנת 2000, לפיה רק הקמה של מאגר כזה תעלה 4 וחצי מיליון שקל ומעבר לכך עלות של אלפי שקלים לכל בדיקה".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד ליאת יעקובוביץ התנגדה להצגת סעיפי החוק המוצע במסגרת הדיון: "לא נוכל להתייחס להצעת החוק על שלל סעיפיה כי הדיון לא עוסק בהצעה. אפשר לדון ברעיון בכללותו אבל לרדת לסעיפים נכון יהיה רק אחרי שהמשרדים ירדו לעומק החוק ויגבשו עמדה".

על פי הדיון המדובר, המאגר , אם וכאשר יקום, ימומן על ידי ממשלת ישראל כולל ביצוע הבדיקות, כאשר כל בדיקה יכולה להגיע לאלפי ש"ח.