פרשת קלקיליה: כל חוליי הממשלה נחשפו
הזיגזוג, הרשלנות, האדישות וחוסר הריסון מצד הממשלה כלפי האלוף פולי מרדכי והמנהל האזרחי. התכנית המופקרת שהחלה להתבשל בממשלה, מחבלת בכל סוגי האינטרסים הישראליים
בסתיו האחרון אושרה בקבינט תכנית בניית 14,000 דירות בעיר קלקיליה, המיועדת להכפלת מספרה המונה כיום כ-51,000 איש. רוב האישור מתייחס לבניה עתידית, שכולה מתוכננת על חשבון שטחי C שבשליטה ישראלית מלאה. ההצעה הובאה ע"י המנהל האזרחי, בגיבויו של שר הביטחון, ליברמן. חשיפת התכנית כעת, על-ידי עמותת "רגבים", גרמה לזעזוע הנובע הן ממקבץ הסכנות שהתכנית הזו נושאת בחובה, והן מהעובדה שהממשלה נרדמה בשמירה.עד מלחמת ששת הימים שלטה ממלכת ירדן על מרכז ישראל ממרומי רכסי יהודה ושומרון. "מרכז ישראל" אינו אלא רצועת חוף צרה, שלאורכה מרוכזים, עד היום, רוב אוכלוסיית המדינה, הדרכים העיקריות, רוב המתקנים האסטרטגיים, מרכזי הכלכלה, הפיקוד הצבאי ונמל התעופה הראשי.

קלקיליה. הכפלת קלקיליה היא בראש ובראשונה מפולת ביטחונית כלפי מרכז הארץ.
צילום: חן גלילי
הנקודה הצרה ביותר של רצועת החוף הייתה קלקיליה השוכנת במרחק של 14 ק"מ בלבד מהים התיכון, במקום הממחיש באופן המובהק והמפחיד ביותר את המושג "גבולות אושוויץ". עד 1967 היו קלקיליה וסביבתה מוקד לטרור ערבי ולפעולות תגמול מצידנו, ובמלחמה הפגיזו תותחים ירדניים כבדים מסוג "לונג-טום" את תל-אביב ונתניה, הפגזה שגבתה שני הרוגים, בכיכר מסריק בתל-אביב ובמפעל "אביק" בנתניה. התותחים הללו הוצבו על גבעה ממזרח לקלקיליה בשם "חירבת צופין", וכיום שוכן שם הישוב צופים, שכמו אלפי מנשה הסמוכה, הוקמו כדי לבודד את הבעיה הביטחונית האסטרטגית שקלקיליה יוצרת. העיר צמודה לכביש 6 והיא קרובה מאוד לכל ערי המרכז, מאות מטרים בלבד מקצה כפר-סבא, 6.6 ק"מ מרעננה, ו-9.9 ק"מ מהרצליה.
בדיוק השבוע לפני 14 שנה חדרו מקלקיליה מחבלים דרך צינור מעביר מים מתחת לכביש 6, פתחו באש על מכוניתה של משפחת ליבוביץ' שהייתה בדרכה לביתה בישוב ימין אורד, ורצחו את נועם בת ה-7. הקרקע באיזור היא חולית וקל מאוד לחפור מנהרות מתחת לגדר. כיום שקט שם כי בניגוד לעזה, סיכול טרור ביו"ש אפשרי בזכות גישה חופשית של צה"ל לכל מקום, שוקמה התשתית המודיעינית שנפגעה קשות בתקופת אוסלו, ומנגנוני הרש"פ שכעת משתפים איתנו פעולה כמי שכפאם השד, כי שלטון הפת"ח תלוי בישראל השולטת בשטח ומצילה אותו מציפורני החמאס.

נתניהו בישיבת הממשלה. ''אני לא זוכר את ההחלטה שהתקבלה''.
צילום: EPA
ויתור על שטחי C הוא למעשה נסיגה משטחים ומסירתם בשקט לרש"פ, מעשה חמור במיוחד בגזרה הקריטית והרגישה ביותר של העיר הערבית ביו"ש הקרובה ביותר למרכז. אפילו לשיטת חסידי "שתי המדינות", כל נסיגה, ולו הקטנה ביותר חייבת לכלול בראש ובראשונה ערים ערביות ביו"ש, וקלקיליה בכללן, ולכן בכל תסריט עתידי ברור שישנו אינטרס ישראלי עליון לשמור את העיר קטנה ומבודדת ככל האפשר. הממשלה עשתה את ההיפך ואף פגעה בישובים שנועדו לבודד את קלקיליה, ולכן, התכנית המופקרת הזו מחבלת בכל סוגי האינטרסים הישראליים.
כל חולשות הממשלה באו לידי ביטוי בפרשת קלקיליה. הזיגזוג – בהתחלה נזף נתניהו במתנגדים: "תמוה ששרי קבינט שהיו שותפים להחלטות מתכחשים להם בסימנים ראשונים של ביקורת ולחץ", אך כשהתגבר הלחץ עבר ל: "אני לא זוכר את ההחלטה שהתקבלה". הרשלנות, האדישות וחוסר הריסון מצד הממשלה כלפי האלוף פולי מרדכי והמנהל האזרחי, מגשימי חזון המדינה הפלסטינית. ליברמן – התומך בתכנית במסגרת הקו השמאלני העונתי שהוא מאמץ, עד להתלהמות הבאה שתופיע לקראת הבחירות.
האדישות של ראש הממשלה לשלמות הארץ שהגיעה כאן לשיא, המתווסף להקפאת ירושלים, לבלימה השיטתית של בניה עתידית יהודית ביו"ש, להסכמתו לכרסום הערבי והאירופי בשטחי C, ולהפרה הצינית של רוב הבטחותיו, כמו הבתים בבית-אל ש"נמכרו" כבר פעמיים וחזרו ללא כיסוי.
נתניהו מרבה להישען על הנימוקים הביטחוניים, אך הפעם הוא ביצע ויתור ביטחוני אסטרטגי, כי הכפלת קלקיליה היא בראש ובראשונה מפולת ביטחונית כלפי מרכז הארץ, הרבה לפני הנזק לשומרון. גם שרי הבית היהודי, שלפחות הצביעו נגד, אכזבו בכך שלא הפכו את השולחן נוכח ויתור כה חמור.
אחמד טיבי אמר השבוע שקלקיליה היא רק חלק קטן מתכנית בניה ערבית שהממשלה אישרה. מדוע שוב בחרנו ימין וקיבלנו שמאל, בחרנו ביבי וקיבלנו טיבי?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg