ראשי » חדשות » דעות

המענה לחמאס: אצבע על ההדק

מה פתאום דווקא עכשיו כשחמאס נמצא בחולשתו, נשמעים רעיונות של "אחרית הימים"? כל עוד חמאס דוגל בהשמדת ישראל - המענה מולו חייב להיות חד וברור, לא מתגמש ולא ממצמץ

לאלו מאתנו המצפים לנורמליזציה מול עזה, עם אי מלאכותי ונמל, וחמאס מרוסן ללא קובלנות כלפי ישראל, ניתן וצריך לומר ביושר: "אתם חיים באשליה". נוכח אירועי השנים האחרונות, לרבות החודשים האחרונים, לא ברור מהיכן מגיעים הרעיונות האלו, כאילו אם ניתן להם "אופציית עצמאות", נשתחרר מכבליהם, ננוח מצרותיהם, ובא לציון גואל.

ההיגיון לפיו שיפור רמת החיים בעזה יוביל להרגעת כוונות החמאס והג'יהאד, וחרבותיהם יהפכו לאתים, נשמע לאחרונה לא אחת במחוזותינו. יועצים לביטחון לאומי, שר כזה או אחר ועוד כותבים ודוברים מטען עצמם, מבשרים לנו כי זו הדרך היחידה "לצנן" את הגבול עם עזה.
 
נכון, עזה היא קפסולה ייחודית בפני עצמה, מבודלת מיהודה ושומרון, הן גיאוגרפית והן רעיונית. וככזו, היא נדרשת למענה ייחודי, תובנה זו חייבת להיות ברורה 25 שנים אחרי פיאסקו "אוסלו", 15 שנים מאז חומת מגן, ומעל עשור מאז חמאס ערף את ראשי פתח והשתלט באופן אלים על הרצועה, ובל נשכח את ההתנתקות שנתנה לעזה עצמאות, ולישראל כאב ראש אין-סופי.

הקונפליקט האחרון סביב ניתוק החשמל, מחד, ממחיש את הקיבעון שלנו סביב מערכת יחסי "קח תן" הסמויה כביכול מול חמאס, ומנגד ממחיש את מגבלות הכוח, לא שלנו, שלהם. שהרי אספקת החשמל לרצועה יש בה לא מעט יתרונות. אנחנו עם ידינו על ה"שאלטר" וזו נקודת עוצמה. לא סיכון, אלא הזדמנות. לא פחות מכך יש כאן גם עניין כלכלי, בעל משמעויות שאין להתבונן בהן בעין קצרת טווח.

ומה יהיה אם יוקם אי מלאכותי שיספק לעזתים את החשמל? הרי ברור שיכולת ההשפעה של ישראל על חמאס תקטן, המנופים יהיו פחות משמעותיים, ומכאן שההרתעה מול הארגון תיפגע מאוד. ולאלו המפקפקים במושג "הרתעה", כדאי להשוות את מספר הטילים שנורו משם לכאן מאז "צוק איתן", למספר הטילים שנורו לפני. חלק מממד ההרתעה הוא בפירוש המצב לפיו ישראל היא זו המחזיקה ב"שאלטר" של החשמל.
 
מעבר לכל אלו, ראוי גם להיזכר מיהו חמאס ומהי האג'נדה שלו. זהו ארגון פונדמנטליסטי, הפועל במוצהר להשמדת ישראל. אין בארגון הזה אפילו לא שמץ של כוונה להגיע לדו קיום כזה או אחר, זוהי בכלל לא אופציה מבחינתם. יתר על כן, הארגון מצוי במצוקה אמיתית, מאז עלייתו של א-סיסי במצרים, בשעה ש"צינור החמצן" במעבר רפיח נמצא בבקרת המצרים, והמנהרות האין סופיות בגבול מצרים נוטרלו כמעט לחלוטין.

אז מה פתאום עכשיו מעלים לנו רעיונות של "אחרית הימים", דווקא כעת כשחמאס נמצא בחולשתו? ממש לא ברור. וכשקוראים את הכתבים הצבאיים המערערים בפליאה על אי-הכוונה של נתניהו להתגמש באופציית פעולה של אי מלאכותי כזה או אחר, ומעדיף עימות, אז בכלל לא ברור באיזו פלנטה הם מצויים. ארגון הפועל להשמדת ישראל אינו ארגון להתגמש אתו וללכת לקראתו. אפילו לא במילימטר. וכאן, יש לומר לזכות נתניהו שהרעיון לפיו "יתנו – יקבלו, לא ייתנו לא יקבלו", אותם דברים שאמר עם עלייתו ב-1996, מן הראוי שימשיכו להיאמר גם בימים אלו.
 
כל עוד חמאס דוגל בהשמדת ישראל, כל עוד הוא מחזיק בנשק המאיים על עורפנו, כל עוד הוא מחזיק בגופות חיילינו ובאזרח משלנו - המענה מולו חייב להיות חד וברור, לא מתגמש ולא ממצמץ. זה הלקח שלמדנו על בשרנו ודמנו, וגם אחרי שלמדנו - לא יישמנו אותו. מול אלו, המענה הנדרש הוא רק "קיר ברזל" מוצק ואיתן, ואצבע על ההדק המוכנה ליום פקודה.

ראוי שהדברים האלו יאמרו דווקא בימים של דיבור על משא ומתן, שכן חמאס רק מחכה להזדמנות להרחיב את פעילותו ביהודה ושומרון, ממתין לרגע שבו ניתן לאבו-מאזן את המפתחות. והרי ברור, דקותיים לאחר הרגע הזה נקבל "שידור חוזר" של אירועי עזה מ-2008, התגלמותה של השתלטות אלימה. ראוי להיזכר בכך, בימים אלו בהם אנו מציינים שנה לחטיפת 3 הנערים גלעד שער, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח, ורק יממה מאז הירצחה של שוטרת מג"ב הדס מלכא בדם קר.

חמאס הוא מפלצת מסוגרת ומתוחמת שרק מחכה להזדמנות. מן הראוי שלא אנחנו נהיה אלו שיתנו להם אותה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אל''מ (במיל') רונן איציק |

אלוף-משנה במילואים, כיום חוקר יחסי צבא-וחברה.

לכל הטורים של אל''מ (במיל') רונן איציק |