ראשי » חדשות » דעות

בג״ץ קבע: כליאה זה לא פיתרון

בג״ץ חייב את המדינה לספק שטח של 4.5 מ״ר לכל אסיר. במקום לרוץ ולבנות עוד בתי כלא, המליץ רובינשטיין לחפש פתרונות טובים יותר. המדינה צריכה להשקיע כסף במניעת הכליאה ולא בשכלולה

לפני מספר שנים הייתה לי הזכות להתמחות בסנגוריה הציבורית, במחלקה המטפלת באסירים בדרום הארץ. חלק מרכזי מהתפקיד היה להצטרף לביקורים בבתי הכלא ולנסח דו״חות מפורטים על תנאי האסירים.

בהזדמנויות האלה ראיתי שוב ושוב מבנים שלא היו מביישים בתי כלא בדיקטטורות עולם שלישי. מחזה זוועתי אחד זכור לי מאגף המעצרים שבבית הכלא ״אוהלי קידר״. למתקן מעצר זה מובלים עצורים רבים, שרשמית לפחות נחשבים לחפים מפשע. גם 4 שנים אחרי, מראהו של תא המעצר לא יוצא לי מהראש: הצואה שמרוחה על הקירות, הרצפה המוצפת במים, ה״מקלחת״ שמסתכמת בחור בקיר, וה״אסלה״ המסתכמת בחור ברצפה. תוסיפו לזה את הצפיפות, הסירחון ותנאי מזג האוויר, שאין שום דרך להתגונן מפניהם.

דיווחנו גם על הסיוט של כל אסיר - הנסיעות ב״פוסטה״, כלי הרכב המוביל בין בתי הכלא, ואל הדיונים בבתי המשפט. השהות במשך שעות ארוכות בפוסטה כל כך נוראית, עד שאסירים מעדיפים להודות בעבירות שלא ביצעו ובלבד שלא להזדקק לשירותי ההסעה של שב״ס. היריעה כאן קצרה מלתאר את האימה שבנסיעה בפוסטה, שווה לחפש את דו״חות הסנגוריה, המתפרסמים מדי שנה.
 
אך מעבר לסיפורי הקיצון הללו, ישנה המציאות של האגפים ״הרגילים״. באחד מהביקורים שנצרבו בתודעתי, נכנסנו לתא בגודל של חדר סטנדרטי בצבא, ובו שהו לא פחות מעשרה אסירים. חלקם ישנו במיטות קומותיים, חלקם במזרנים על הרצפה. זה היה תא באגף סגור, אגף שבו האסירים נמצאים בתא הצפוף משך כל שעות היממה, למעט מספר שעות מצומצם בו הם יוצאים לחצר.

האבסורד הוא, שבסיטואציה הזו אנו מצפים מאותם אנשים שעברו על החוק לשוב למוטב, ללמוד לקח ולהשתקם. מה הסיכוי שזה יקרה? מנתוני שב״ס עולה שמבין האסירים המשתחררים, מעל 40% ישובו למאסר תוך 5 שנים לכל היותר. האם אנחנו באמת מאמינים שזו הדרך להפחתת האלימות והעבריינות בחברה? להפחתת נגע הסמים? מומחים כבר יודעים שהתשובה לכך היא ״לא״ גדול, והאמת שלא צריך להיות מומחה כדי להבין את חוסר התוחלת שבלקבץ יחדיו את כל העבריינים, לשים אותם בתאים צפופים ולהסיר מהם כל אחריות על חייהם ופרנסתם.

השבוע, במהלך טקס הפרישה של השופט אלייקים רובינשטיין מכהונתו בבית המשפט העליון, הוקרא פסק דינו המקבל את עתירת ארגוני זכויות האדם בדבר הצפיפות בבתי הכלא. הארגונים טענו כי תנאי הכליאה בישראל נמוכים משמעותית מהסטנדרט הבינלאומי. השופט רובינשטיין קיבל את העתירה במלואה, ונתן למדינה דד-ליין של 18 חודשים לספק לכל אסיר שטח של 4 וחצי מטרים מרובעים.

רובינשטיין מבין בפסק דינו כי להחלטתו עשויה להיות משמעות כלכלית אדירה למערכת. בסוף השבוע שעבר כבר ננקב סכום של שלושה מיליארד שקלים, שידרש כדי לבנות את האגפים שיאפשרו את שטח המחייה הזה.

אך כפי שמציינים השופטים, זו לא הדרך היחידה ללכת בה. דרך נכונה יותר המוזכרת בפסק הדין, היא הדרך שנבחרה לאחר פסק דין דומה במדינת קליפורניה, שם במקום לבנות אגפים נוספים כדי לאכלס את האסירים הקיימים, הוחלט דווקא על צמצום אוכלוסיית האסירים ב-40 אלף אסירים.
 
דרך זו, לא רק שחוסכת את ההוצאה הכספית האדירה, אלא אף יש בכוחה להעלות את המערכת למסלול הגיוני ויעיל יותר. את הסכומים האדירים הללו המדינה צריכה להשקיע לא בשכלול הכליאה, אלא במניעת הכליאה: בשיקום, חינוך, טיפול באוכלוסיה המועדת לפשיעה כבר בגיל ילדות ונוער, הקמת מוסדות לטיפול במכורים לסמים, הרחבת אפשרויות הטיפול במתמודדי נפש, חינוך מיני שימנע עבריינות מין, ועוד ועוד. אחת ההצעות של רובינשטיין, היא הרחבת השימוש בעונשים כמו עבודות השירות וקנסות, שמחקרים מראים כי במקרים רבים הם מביאים לתוצאות לא פחות טובות.

למרות מה שאנחנו חושבים, רוב רובם של האסירים בבתי הכלא הם לא רוצחים ואנסים, שמגיע להם להיענש ביד קשה. רובם הם אנשים משולי החברה, שבמקום לטפל במצוקות שלהם, אנחנו מפלילים אותן. רוב האסירים הם מתמודדי נפש, מכורים לסמים ו/או כאלה שמערכת החינוך לא הצליחה להכיל. האם לא הגיוני יותר, במקום לבנות עוד ועוד אגפים בבתי כלא, להשקיע בזה שאנשים לא יגיעו לבתי כלא מלכתחילה?

בתי הכלא מהווים יותר מהכל נייר לקמוס שבאמצעותו ניתן לבחון את החוסן החברתי ואת טיב המוסדות החברתיים שלנו. האסירים בבתי הכלא הם הכישלונות המהלכים של מערכת החינוך, הבריאות והרווחה. האסירים מגיעים מקהילות מוחלשות ומפורקות, ומבתים עניים והרוסים, שהחברה והמדינה הסירה את אחריותה מלטפל בהם.

טוב תעשה המדינה אם תיקח את פסק הדין החשוב של בית המשפט העליון כקריאת השכמה ובמקום להשקיע  בכליאה של בני אדם, תחליט להשקיע בכל הגורמים שמובילים אותם לעבריינות, לפגיעה באחר, לשהות בבתי כלא, וחוזר חלילה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אופיר טובול

עו"ד ומייסד תנועת "תור הזהב"

לכל הטורים של אופיר טובול