ראשי » חדשות » דעות

פסטיבל האבסורד של "מנהיגי" העבודה

הדינמיקה שמתנהלת בין המועמדים ממחישה לנו ממה מורכב הדי.אן.איי ההרסני של המפלגה הזו. במקום שבו לא סופרים אנשים כמו לוין, במקום בו שולפים שפנים על הבמה - ספק אם יש תקומה

אם מישהו מעוניין להבין עד כמה הידרדרה מפלגת העבודה, הרי שהדינמיקה המתנהלת בין המועמדים הנוכחיים מוכיחה שלא ניתן להפריז בפסטיבל האבסורד שהמפלגה הזו מנהלת כבר זמן רב. השורה התחתונה היא שמפלגת העבודה ממשיכה להיות אבודה, ללא מנהיג וללא דרך.

האזנתי לאחרונה לאלוף (מיל') עמירם לוין, אחד המתמודדים לראשות מפלגת העבודה. לוין התלונן על כך שפקודו לשעבר מסיירת מטכ"ל, אל"מ (מיל') עומר בר-לב, ערך סקר מוטה שהוציא את לוין מהשאלון, ובדרך זו הצליח להציג כביכול שמבין המתמודדים (חוץ מלוין כאמור) הוא, בר-לב, נתפס כמבין הגדול בביטחון. ובכן, צודק לוין, אם ניקח את דעת הפשט, הרי שבאמת סקר המוציא מתמודד מן השאלון הוא לגמרי מוטה.
 
אך לא הפשט הוא החשוב כאן, אלא הדרש. זכיתי להיות מפקד פלוגה בפיקוד הצפון בימים שעמירם לוין נכנס לתפקידו כאלוף הפיקוד. אלו היו ימי הזוהר של הפיקוד. לוין המוצק ונמוך הקומה הוא דוגמה מאין כמוה למנהיגות: אמיץ, נחוש, נועז, יצירתי, מאמין בכפיפים ומטפח יוזמה. "אתה המפקד, ג'ינג'י, תגיד מה לדעתך צריך לעשות ואדאג לתת לך את האמצעים", כך אמר לי בהיותו אלוף, ואני מ"פ בלבנון, בן 24 בלבד. אני התחלתי לדבר, האלוף לוין פתח פנקס ורשם. לא ראיתי הרבה כאלה בשירותי.

לימים הקים לוין את יחידת אגוז שהשיגה תוצאות חסרות תקדים מול חזבאללה בלבנון. אין ספק שהוא היה אחד מאלופי פיקוד הצפון המשפיעים ביותר מאז ומעולם, אבל בסקר של העבודה על שאלת הביטחוניסט – לא היה לו מקום. ועוד יותר מכך, כאשר נדרש עומר בר-לב להסביר מדוע לא הכניס את לוין לסקר, התשובה הייתה "כי הוא לא נתפס כרלוונטי לעבודה".   
 
אתם מבינים? אחד האלופים הבולטים ביותר, בזירה המשמעותית ביותר, "לא רלוונטי לעבודה". אז מה זה בעצם אומר על העבודה? ומה זה בעצם אומר על המתיימרים להנהיג את מפלגת העבודה? אומר בפשטות "לא רלוונטיים". זה הדרש היוצא מדבריו של עומר בר-לב.

אבל זה לא נגמר בזה. יש עוד. בשבוע שעבר עמד במרכז הפריים-טיים איש העסקים אראל מרגלית, המתפאר בהיותו לוחם ביחידת "עורב גולני". ומה הלוחם הדגול, הנועז, האמיץ והערכי הצליח לעשות? להביך בעימות את אבי גבאי, על כך שהצביע בעבר ליכוד, וכיום לא אומר אמת ומתכחש לכך. אין ספק שגבאי ספג מבוכה, אולם השאלה היא מי באמת מובך? התשובה ברורה, כל הפלטפורמה כולה, בדיחה עצובה.
 
ובכן, חבורת ה"מנהיגים" הזו של העבודה מנסה להסביר לנו כמה הם ידאגו לביטחון, ובעשותם כן הם פרקטית, מראים חוסר ביטחון משווע. ממש לא נעים לראות את המפלגה ההיסטורית הזו שהקימה את המדינה מביכה את עצמה לדעת ודווקא בנושא שהוא אתוס כל-כך מרכזי בהוויה הישראלית – אתוס הביטחון.

הכתבות בעיתונים וברשתות של סוף השבוע האחרון בישרו לנו שהמועמד בעל הסיכוי הגבוה, לפחות לעבור לסיבוב השני הוא עמיר פרץ, שר הביטחון לשעבר. האיש שמקבל את הקרדיט על מערכת "כיפת ברזל".

פרץ, נכה צה"ל, הוא מנהיג אזרחי, שהוביל מאבקים ציבוריים בימיו כיו"ר ההסתדרות כיהן מספר חודשים כשר ביטחון. הוא סירב להקשיב ל-"בון-טון" של אדריכלי הביטחון, והחליט לתת צ'אנס ל"כיפת ברזל". התוצאות חסרות תקדים בקנה מידה גלובאלי, ופרץ ראוי לכל שבח. השאלה היא האם הוא המנהיג, או רב החובל שנכון להוביל את הספינה השוקעת הזו? האם הוא יכול להוביל אלטרנטיבה?

כל אחד יכול לתת תשובה משלו לשאלה הזו, אולם לא בטוח שהיא השאלה הנכונה. פסטיבל האבסורד של "מנהיגי" העבודה מהשבוע האחרון המחיש לנו שוב את ה-D.N.A ההרסני של המפלגה הזו – במקום בו לא סופרים, תרתי-משמע, אנשים כמו לוין, במקום בו שולפים שפנים על הבמה, במקום כזה ספק אם יש תקומה. 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אל"מ (במיל') רונן איציק

אלוף-משנה במילואים, כיום חוקר יחסי צבא-וחברה.

לכל הטורים של אל"מ (במיל') רונן איציק