ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"הסטיגמה היא שדרוזי יודע לעשות רק פיתה ולבנה"

אמירה קרא רגילה לספוג עלבונות ממוסלמים בגלל עמדותיה הציוניות. לאחרונה היא שוב מוצאת עצמה בעמדת מגננה, אך הפעם מול התקשורת הישראלית והחברים היהודים שמלגלגים על מינוי אביה לשר התקשורת. "שאנשים יידעו שמאחורי כל איש ציבור מסתתרת משפחה עם רגשות"

בבית הספר "נזירות נצרת" בחיפה, שבו לומדים מוסלמים לצד נוצרים, התלהט באחד הימים ויכוח. המורה העלה בפני תלמידי כיתה י"א סוגיה הנוגעת לערביי ישראל ולמדינה היהודית, ומהר מאוד החלו צעקות. כשההתבטאויות בגנות המדינה הלכו והחריפו, התלמידה אמירה קרא, שישבה בסוף הכיתה, קמה ומחתה בקול. "אני גרה במדינת ישראל, ופתאום מצאתי את עצמי נלחמת מול אנשים שלא רוצים בקיומה של המדינה הזאת", היא מנסה להסביר, שנים אחדות לאחר האירוע ההוא, מדוע לא יכלה עוד לשאת את הדברים ששמעה.

ההתפרצות שלה הייתה ככל הנראה סוערת במיוחד, ולוותה בביטויים שקרא מעדיפה לא לחזור עליהם היום. המורה בתגובה הוציא אותה מהכיתה, ובהפסקה התקשר לאביה וביקש ממנו שיעמיד את הילדה במקומה. "פה זה לא כנסת", הודיע המורה לאיוב קרא. "כשאני רואה אותה דופקת על השולחן, אני רואה אותך בכנסת". קרא בתגובה צחק. "כל מה שאמירה עושה - קדוש מבחינתי", הוא אמר למורה.

עם גיבוי כזה לא פלא שאמירה קרא (21), היום סטודנטית במסלול הכנה ללימודי רפואה, מגוננת על מדינת ישראל בכל הזדמנות. גם כשחברים מוסלמים נוטשים אותה ומפסיקים לדבר איתה, היא לא נסוגה לרגע מעמדותיה. אבל האש שהיא סופגת נדמית כעת כמכה קלה בכנף לעומת המטחים הכבדים שמופנים לעבר אביה. מאז הוכרז על מינויו לשר התקשורת, עוברים ימים לא קלים עליו ועל משפחתו. כתבו עליו שהוא "בובת קש" של ראש הממשלה, ב"ארץ נהדרת" חיקו אותו בצורה נלעגת במיוחד, ב"גב האומה" ראיינו במקומו עציץ, וגם מקרב חבריו לליכוד הוא קיבל כתף קרה.

"את יודעת למה הסכמתי להתראיין?", אומרת לי בתו ברגע של גילוי לב. "אני רוצה שאנשים יחשבו לפני שהם מדברים, צוחקים ומזלזלים. מאחורי כל איש ציבור מסתתרת משפחה עם רגשות, עם נשמה. אני לא יכולה לספור כמה פעמים בשבועיים האחרונים יצאתי באמצע שיעור כדי להרגיע את אמא שלי, שלא תיקח ללב את הדיבורים על אבא".

את חושבת שיש כאן גזענות? שקל יותר להתנכל לו בגלל שהוא דרוזי?
"כן, בהחלט. הוא ספג הרבה ביקורת על כך שאין לו רקע בתקשורת. אבל במהלך השנים מונו הרבה שרים בלי רקע בתחום המשרד שלהם, אפילו שרי ביטחון. למה דווקא עליו יורדים? הסטיגמה היא שכל מה שדרוזי יודע לעשות בחיים זה פיתה ולבנה. זה לא נכון. גם אנחנו יכולים למלא תפקידים בכירים ברפואה, בכלכלה, בצבא ובהנהגת המדינה".

איוב קרא הפך לח"כ מטעם הליכוד ב-1999. ב-2006 מצא את עצמו מחוץ לכנסת, לאחר שאריאל שרון פיצל את הליכוד והקים את מפלגת קדימה. "אבא התנגד מאוד להתנתקות ונלחם כדי לעצור אותה", אומרת אמירה. "הוא האמין בדרך שלו, וקיבל הרבה מכות".

לפני שמונה לשר תקשורת הספיק אביה לכהן כסגן יו"ר הכנסת, כסגן שר במשרד לפיתוח הנגב והגליל ובמשרד לשיתוף פעולה אזורי, וכשר בלי תיק. את הידיעה המשמחת לכאורה על מינויו לשר התקשורת היא קיבלה באמצעות "פוש" מאחד מאתרי האינטרנט. "קמתי בבוקר, פתחתי את הסלולרי ופתאום ראיתי מבזק: 'איוב קרא מונה לשר התקשורת'. ישר התקשרתי לאמא שלי לשאול אם זה אמיתי. מתברר שהם לא סיפרו לי מראש כי לא רצו שאתאכזב אם זה לא יקרה. באותו ערב חזרתי מהמעונות הביתה לחגוג עם המשפחה".

אבל החגיגות לא נמשכו הרבה זמן. בכלי התקשורת תקפו את המינוי, והיה קשה למצוא מישהו שיביע בו תמיכה. "זה קשה. את פותחת עיתון, קוראת את הירידות על אבא שלך, ואז חושבת: מה הוא עושה? איך הוא מרגיש? אני גם מתחילה להתווכח עם אנשים באמצע הלימודים. זה לא פשוט".

בסופי שבוע, כשהיא מגיעה הביתה, מתחלפים התפקידים: היא, הילדה, מנסה להרגיע את הוריה. "לא קל להיות הבת הבכורה בבית כל כך לחוץ. אני לוקחת על עצמי הרבה אחריות כדי להוריד מההורים כמה שיותר עול. אני אומרת להם: תלמדו מביבי ושרה שסופגים לא פחות".

חלק מהביקורת על אביך קשורה לטענה שהוא עושה דברם של בני הזוג נתניהו.
"אני לא רוצה להיכנס לזה".

תוכניות הסאטירה כבר חבטו באיוב קרא לא פעם בעבר בעקבות התבטאויות שנשמעו פיו – כמו האמירה שישראל מפתחת רובוט תת-קרקעי שיחסל את מנהיגי חזבאללה, ההדלפה על ישראלי שנמצא בשבי דאע"ש, או הקביעה שרעידת אדמה גדולה שפקדה את איטליה היא עונש משמיים על החלטה של אונסק"ו. לקראת שידור התוכנית הראשונה של "ארץ נהדרת" לאחר מינויו לשר התקשורת, נרשמה דריכות בבית המשפחה. "אמרתי לאחים שלי: בואו נשב עם אבא, נראה את התוכנית ונצחק כאילו הכול בסדר. ובאמת ישבנו כולנו אצל בן דוד שלי מול הטלוויזיה, אבל לא הצלחנו לצחוק. הם אשכרה מתייחסים לאבא שלי בצורה מעליבה".

ראית אצלו רגעי שבירה?
"קשה לשבור אותו. הפעם היחידה שאני זוכרת שהוא כמעט קרס לא הייתה קשורה לפוליטיקה. זה קרה כשאמא שלו נפטרה. אחיו הצעיר של אבא נהרג במלחמת לבנון, אח אחר נפצע במלחמה ולאחר כמה שנים נפטר, והאובדן של שני הבנים פגע קשות בסבתא וגרם לה שיתוק. אבא היה מאוד קשור אליה".

אבא שלך במידה מסוימת הביא על עצמו את המתקפות האלה, כשהסתבך באמירות שאולי עדיף היה לא להשמיע אותן. אין לו אחריות מסוימת לתדמית שנוצרה לו?
"אבא שלי לא טמבל. הוא אדם חכם מאוד, שפרץ גבולות שאף אחד לפניו לא פרץ. בנאדם שהגיע לכזה מעמד לא יכול להיות טיפש. אם יהודי היה מתבטא באותה צורה לא היו מדקדקים איתו ככה, אבל כשדרוזי אומר זה נשמע לא בסדר. אני חושבת שמראש מתייחסים בזלזול לכל מיני דברים שהוא אומר, בגלל הסיבה הזו. אבא שלי לא אמור לשלם מחיר על זה שהוא רוצה בקיומה של המדינה. בעניין של רעידת האדמה, למשל, הוא רק רצה לתמוך בישראל, כי אין ציוני ממנו. ולגבי הרובוט, אחרי שכולם צחקו התברר שהוא צדק".

את מאמינה שאבא שלך יהיה יום אחד ראש ממשלה?
"יש לנו ראש ממשלה נפלא, ואין לאבא שום כוונה להחליף אותו".

אמירה היא השנייה מששת ילדיהם של איוב ורימה קרא. היא גדלה בכפר הדרוזי דלית-אל-כרמל, ונהנתה מילדות נפלאה, כהגדרתה. "רק דבר אחד היה חסר לי – כמעט לא ראיתי את אבא שלי. אני לא זוכרת הרבה רגעים איתו. זה משהו שמאוד השליך על החיים שלי, ואני רוצה שכאשר לי יהיו ילדים, זה יהיה שונה".

אמה, עקרת בית, ניסתה לפצות על היעדרו של האב. "היא אמא לתפארת שתמיד נתנה את המקסימום כדי שלא יחסר לנו כלום". עד כיתה ו' למדה אמירה בבית הספר היסודי בדלית-אל-כרמל, ובחטיבת הביניים נשלחה לבית הספר "נזירות נצרת". מבחינה לימודית היא תמיד הצטיינה, אבל החיים החברתיים לא היו פשוטים לה. קרא, בת לח"כ ממפלגת ימין, התקשתה להשתלב במקום שרוב התלמידים בו מוסלמים. "תמיד היו לי ויכוחים שם, כולם ידעו מה הדעות שלנו, ולא היה קל להתמודד. דמייני ילדה בת 15 ביום הזיכרון, בצפירה, עומדת לבדה וחושבת על הדוד שלה, שנפל בלבנון. זו חוויה שתמיד תלווה אותי. שמחתי כשסיימתי את הלימודים. לא נשארתי בקשר כמעט עם אף אחד משם".

 
מהתיכון בחרה קרא להמשיך לשירות לאומי. "זה לא מקובל בעדה הדרוזית", היא אומרת. "הבנות פטורות משירות צבאי ולאומי, אבל לי זה בא בטבעיות. כשאתה גדל עם השכול, ברור לך שאתה צריך להקריב משהו משלך למדינה".

אילו תגובות קיבלת על ההחלטה הזאת?
"היו כאלה שהתנגדו, והיו שפרגנו ואפילו נסחפו אחריי ורצו ללכת לשירות. הבעיה אצלנו במגזר היא שגם כשיש לאנשים דעה שונה מהרוב, אין להם אומץ באמת לעשות את הדברים. לי יש אומץ, וגם גיבוי. כשאמרתי לאבא שאני רוצה ללכת לשירות לאומי, הוא אמר לי - לכי על זה בכל הכוח".

את השירות עשתה בבית אבות בעוספיה. היא סעדה את הקשישים, סייעה להם בהליכה, וגם אירחה להם לחברה. "זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים", היא אומרת.

לא קשה לבחורה צעירה להתחיל כל בוקר במוסד לקשישים?
"חיפשתי משהו שקשור לסיעוד ולרפואה, וזה היה די קרוב. גם למדתי מהם המון. אנשים מבוגרים מכניסים אותך לפרופורציה, כי יש להם פרספקטיבה של שבעים ושמונים שנה. הם גרמו לי להבין את החיים יותר טוב, ועד היום הזה אני הולכת לבקר אותם. כשאבא שלי קיבל את התפקיד, הקשישים מבית האבות באו להגיד מזל טוב".

כשהגיע הזמן לבחור מסלול השכלה גבוהה, קרא התלבטה בין משפטים, יחסים בינלאומיים ורפואה, ולבסוף בחרה באפשרות השלישית. כיום היא אמנם מסיימת רק את השנה הראשונה במחלקה ללימודי קדם-רפואה באוניברסיטת אריאל, אבל בכפר כבר מכנים אותה "הדוקטור שלנו". "אין אחד שפוגש אותי בכפר ולא שואל על הלימודים. זה ממלא אותם בגאווה, שמישהי מהכפר לומדת רפואה. לא פשוט לעמוד בציפיות של המשפחה, הכפר ואפילו העדה".

השאיפה שלה היא לחולל מהפך בריאותי בקרב המגזר הדרוזי. "לצערי יש הרבה הזנחה בתחום. אנשים לא הולכים לרופא ולא יודעים מה קורה לגוף שלהם. נשים בכלל נרתעות מללכת לרופא גבר, אם כי היום הן יותר פתוחות ומבינות שהרופא עושה את התפקיד שלו".

במשך השבוע היא מתגוררת במעונות באריאל ("המשפט הכי נפוץ שאני שומעת שם הוא 'את לא נראית דרוזית'. כאילו לדרוזים אמורות להיות קרניים על הראש"). לצד הלימודים עובדת קרא בעמותת "הצל לבו של ילד", המסייעת לילדים חולי לב ממקומות שבהם אין רפואה מפותחת – כמו עזה, אפריקה ומדינות בעולם הערבי. "אני מסייעת למטופלים ומשמשת כמתורגמנית בין ההורים לצוות הרפואי. הצוות לא מסתכל על המוצא של האדם, ורק שואף להציל את חייו. את נתקלת בערבים שלוחצים את היד לרופאים היהודים ואומרים להם 'תודה שהצלתם לי את הילד'. הדעות הפוליטיות לא משנות, זה עניין של אנושיות.

"לא מזמן פגשתי ילדה שנותחה בסיוע הארגון לפני שלוש שנים, ועכשיו היא ילדה בריאה לכל דבר. מרגש לראות את זה. ילד אחר, שאמרו עליו שאין לו שום סיכוי, עבר החלפת מסתם והוא בריא ומתפקד. כשאני רואה את הדברים האלו, אני יודעת שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים".

בכל מה שקשור לבני המין השני, קרא מגדירה את עצמה "ילדה טובה דלית-אל-כרמל". "אנחנו אמנם ליברלים, וזה לא שאתחתן רק בשידוך כמו שמקובל בחוגים הדתיים יותר בעדה, אבל אני ילדה שמרנית. אני מתלבשת צנוע, שומרת נגיעה, ויש לי הרבה כבוד ואהבה לערכים של העדה. ההורים שלי סומכים עליי לגמרי בקטע הזה, ולא אאכזב אותם".

ואיך גברים דרוזים מתייחסים לצעירה דעתנית שיוצאת ללימודים גבוהים, ועוד במקצוע תובעני כמו רפואה?
"לא כולם מקבלים את זה. יש מי שרוצים אישה שתשטוף ותנקה ותבשל. זה לא מה שאני רוצה. יש כאלו שנרתעים מעצם האישיות שלי, ומה שאני עושה לא מקובל עליהם. אבל לא מעניין אותי מה הם חושבים. כל עוד אני לא עושה רע לאף אחד, אין סיבה שלא אלך בדרך שבחרתי".
 
סטודנט לרפואה יכול לבוא בחשבון כבן זוג?
"לא, אי אפשר ששני בני הזוג יהיו כל כך הרבה שעות מחוץ לבית. מישהו צריך להיות עם הילדים", היא צוחקת.

יש סיכוי שנראה אותך בפוליטיקה בהמשך חייך?
"כבר עכשיו אני חיה את הפוליטיקה. אני חייבת שזה יעניין אותי, כי אבא שלי בתוך זה. אבל להיות פוליטיקאית בעצמי? אני לא מתקרבת לזה, יש לי סיוטים. אני לא מוכנה להקריב כמו שהוריי מקריבים. אני מאוד מקווה שבעוד כמה שנים לא אקרא את התשובה הזאת ואצחק. את יודעת מה? תכתבי 'בינתיים לא'".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg