משבר אל על: החברה מתאבדת – והנוסעים שבויים
הטייסים וההנהלה נוקטים בגישת "תמות נפשי עם פלשתים" והזעם ההדדי מתבטא בניסוחים בוטים, אך הבית עלול להתמוטט על ראשם
תגידו, אתם השתגעתם? כן, מדובר בכם, מנהלי אל על וטייסיה. אתם, שכבר חודשים ארוכים מתעללים בנוסעים שלכם בשל מאבקי אגו חסרי כל חשיבות לשאר העולם - מלבד, כמסתבר, להנהלת החברה וחלק מעובדיה, קרי: הטייסים.
נוסעי אל על שבויים בשדות תעופה בעולם ומפספסים טיסות המשך. מטוס אל על
צילום: SHUTTERSTOCK
לנוסעי אל על, השבויים בשדות תעופה בעולם ומפספסים טיסות המשך, או מוחזרים ארצה במטוסים חכורים ועלומים, כאילו היו פליטים חסרי אזרחות וזכויות - אחרי ששילמו עבור כרטיסי הטיסה מחירים גבוהים בעשרות אחוזים ממחיר כרטיס בחברה אחרת, רק כדי לטוס ב"חברה הלאומית" - הנוסעים הללו Couldn't Care Less על מה המאבק, מי התחיל בו ומי צודק. הם רק רוצים להגיע ליעדם בשלום - ובזמן. ואת זה, מוכיחה אל על שוב ושוב - החברה אינה מסוגלת לספק.
גישת "תמות נפשי עם פלישתים" שאותה נוקטים שני הצדדים - גם ההנהלה וגם הטייסים - מאופיינת בספרות כ"דחף להפיל מישהו אחר יחד עם עצמו, כשרמת הזעם מגיעה לממדים שאינו יכול להכילם עוד" (פרסומי מכון קלייר). זה אולי אנושי מאוד, אבל זה בלתי נסבל כשזה נעשה על גבם של נוסעים תמימים. הזעם ההדדי מתבטא בניסוחים הבוטים, שלא זכורים לי כמוהם, של ההודעות שאותן מפרסמים הצדדים. נראה כאילו איבדו כל רסן, והם מכים בעיוורון על כל הנקרה בדרכם.
''אל על הייתה יכולה להיות חברה יוצאת מן הכלל, אלמלא הפריעו לה הנוסעים''. מטוס אל על
צילום: שאטרסטוק
אמרה המיוחסת לאברהם (בומה) שביט ז"ל, שהיה יו"ר דירקטוריון אל על (1979-1981), טוענת ש"אל על הייתה יכולה להיות חברה יוצאת מן הכלל, אלמלא הפריעו לה הנוסעים". היום האמרה הזו תקפה מתמיד, וממש לא ברור איך קבוצה של אנשים אינטליגנטיים ומרובי כישרונות לכל הדעות, טייסים ומנהלים גם יחד, אינם מבינים כי התנהגות אובדנית שכזו תביא, בהכרח ודי מהר, לאובדן הנכס היקר ביותר שיש בידי אל על - אמון נוסעיה.
אם זה יקרה, עלולים שני הצדדים למצוא את עצמם באותו מצב שבו מצאו את עצמם שמשון והפלישתים בתום הסיפור המקראי: כשהבית ("הכי בבית בעולם") מתמוטט על ראשם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם