הגרעין האיראני חוזר לעולם עם כללים חדשים
איראן, באמצעות הרטוריקה של טראמפ, מסומנת שוב כאויב, והמשולש הנוכחי בריטניה-ארה"ב-ישראל רומז על היתכנות פעילות צבאית, חשאית או אחרת, נגדה. לו רק הייתה אופציה לפטר את שרי הבית היהודי ולקבל בתמורה מפלגת מרכז
פגישתו של ראש הממשלה נתניהו עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי היום(ב') בלונדון מסמנת את שובו של הגרעין האיראני למקום גבוה בסדר העדיפויות של ישראל ושל מעצמות המערב, ארצות הברית ובריטניה.
תרזה מיי נדמית נצית יותר מקודמה, דיוויד קמרון. מיי ונתניהו, הבוקר בדאונינג 10
צילום: AFP
מאז הניסוי הכושל של הטיל האיראני ב-30 בינואר ניכרת הסלמה במלחמה המילולית בין הממשל האמריקני החדש של טראמפ לבין איראן. האיראנים הגיבו לאיומי היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין בהתגרות משלהם: "ישראל נמצאת במרחק שבע דקות בלבד מהטילים הרועמים שלנו". האמריקנים הגיבו ש"איראן משחקת באש"; ראש הממשלה נתניהו האיץ באמריקנים להגיב על ההפרה הגסה של החלטות האו"ם; הממשל האמריקני פתח בסדרה של סנקציות שאותן יזם משרד האוצר של ארצות הברית.
זהו הרקע הדרמטי לפגישתו של נתניהו עם מיי, שנדמית נצית יותר מקודמה דיוויד קמרון. אך מבית יש מי שמנסה לתרום את חלקו בערעור מעמדו של נתניהו ובסופו של דבר לגרום למפלתו, וזאת באמצעות האולטימטומים בנושא חוק ההסדרה. ראש ממשלה ישראלי שמתנועע בצליעה בנושא ההתנחלויות, יתקשה לבוא בהצעות לשיתוף פעולה מערכתי בנושא קיומי כמו איראן.
הפנים נשואות כעת לפגישת טראמפ-נתניהו בשבוע הבא. טראמפ
צילום: AFP
ראש הממשלה דחק במיי שתצטרף לסנקציות שארצות הברית החלה להתניע מחדש, כשאפשר להעריך שהמהפך שחל בארצות הברית עם עליית דונלד טראמפ לשלטון לא יביא רק לחיזוק האכיפה של הסכם הגרעין הקיים באמצעות סנקציות, אלא גם לחידוש שיתוף הפעולה בין ארגוני המודיעין של שלוש המדינות - ישראל, בריטניה וארצות הברית.
הקו מבחינת ישראל צריך להיות להראות נכונות לפעול בנושא האיראני ולבסס שיתופי פעולה עם בריטניה וארצות הברית לא רק במודיעין, אלא גם בפעולות סיכול חשאיות ובלוחמת סייבר. אך מוטב לישראל לא להיראות כמי שנכנסת בברית הדוקה מדי עם שתי המעצמות, אלא לשמור על יכולת תמרון עצמאית, אחרת תיתפס בעיני האיראנים כחברה בברית אנגלו-אמריקנית נגדם.
הפנים עכשיו נשואות לפגישת טראמפ-נתניהו בשבוע הבא. יש סיבות טובות להעריך שהביקור יהיה ידידותי אבל קורקטי ולא יחשוף עליצות גדולה מדי. חלקים בציבוריות האמריקנית, כולל "יהדות אובמה", רואים בטראמפ את האויב ולא במעצמה האסלמית הג'נוסיידית. ישראל בהחלט לא צריכה להיראות כמי שדוחקת בארצות הברית לפעול ולהגיב.
אבל המהפך בין ממשל אובמה לממשל טראמפ בנושא האיראני ברור. מקורות איראניים חשפו בימים האחרונים כי קיבלו למעשה הסכמה בלתי רשמית מהנשיא אובמה להמשיך בפיתוח פרויקט הטילים שלהם לטווח 2000 ק"מ. למה הטווח הזה? כדי שיוכלו לאיים על ישראל, אבל לא על אירופה.
האזהרה שהייתה קיימת ערב הפגישה עם תרזה מיי עומדת בתוקף גם לקראת הפגישה עם טראמפ. כל נושא קידום חוק ההסדרה מלמד על חוסר אחריות לאומי, שהפך לסימן היכר של הבית היהודי. זו פשוט חבלה במדיניות ראש הממשלה בנושאים הרגישים ביותר. הבית היהודי הפכה למה שש"ס הייתה בימיו הגדולים של אריה דרעי, אבל הסחטנות שלה היא בתחומים הרבה יותר רגישים וקיומיים.
מקורות איראניים חשפו שקיבלו הסכמה בלתי רשמית מאובמה להמשיך בפיתוח פרויקט הטילים שלהם לטווח 2000 ק''מ. נשיא ארה''ב לשעבר
צילום: AP
אותם שיתופי פעולה ואף יותר מכך שנתניהו יציע לטראמפ בנושא האיראני ייראו אחרת כאשר גורמי הימין בקואליציה מגביהים את הלהבות בנושא ההתנחלויות, אבל בעקרון, המהפך כאן: איראן, באמצעות הרטוריקה החדשה של טראמפ ואנשיו, מסומנת שוב כאויב. המשולש של בריטניה, ארצות הברית וישראל מעלה בעידן טראמפ ונתניהו את מפלס ההיתכנות לפעילות צבאית – חשאית או אחרת – נגד איראן.
יש פעולות שרק האמריקנים מסוגלים לבצע בשיתוף מעצמות אחרות, וזה כולל חסימת נתיבי הסיוע של צפון קוריאה לאיראן. אילו רק הייתה אופציה לפטר את שרי הבית היהודי ולקבל בתמורה מפלגת מרכז, מצבה האסטרטגי של ישראל לקראת עימות אפשרי היה משתפר מאוד. אך נראה שקורה ההיפך, הבית היהודי שותף למאמצים מבפנים ומבחוץ לערעור יציבות הממשלה. זה הדבר האחרון שישראל צריכה עכשיו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם