
מנדלבליט צריך להפנים: המחוקק הוא הריבון
המשימה העיקרית של שרת המשפטים ושל נבחרי הציבור צריכה להיות ניתוץ התפיסה הפנאטית הדתית, שרואה את בית המשפט העליון כמונומנט כנסייתי ואת כל המשפטנים כחברי מסדר נזירי. החוק הוא יצירה אנושית של מחוקקים בשר ודם
אהרון ברק, בנאום הפרישה שלו מבית המשפט העליון לפני עשר שנים, אמר: "סמכות החקיקה היא גם הסמכות לשנות חקיקה שפורשה על ידי בית המשפט והמביאה לתוצאות אשר נראות למחוקק בלתי רצויות. המחוקק רשאי, אפוא, לבחון את פסק הדין ואת תוצאותיו... המחוקק רשאי להגיע למסקנה שונה. באיזון בין השיקולים השונים, הוא עשוי לסבור כי רצויה חקיקה מתקנת, אשר תביא לתוצאה הנראית למחוקק כרצויה, ואשר נמנעה בשל הפרשנות השיפוטית. בהגיעו למסקנה זו, יחוקק המחוקק דבר חקיקה חדש".
אפילו הוא אמר: ''סמכות החקיקה היא גם הסמכות לשנות חקיקה''. אהרון ברק
צילום: אריק סולטן
עוד כתב ברק: "בכך מתפתח הדיאלוג בין הרשות השופטת לרשויות האחרות. דברה של הרשות השופטת, אשר פירשה את החוק, אינו מונולוג שאין אחריו ולא כלום. זהו חלק מדיאלוג עם המחוקק, אשר רשאי לנקוט צעדים חקיקתיים הנראים לו כדרושים".
אודה ואתוודה, מימיי לא חשבתי שאזדקק לציטוט מדבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, כמובאה אנטי-אקטיביסטית, אבל בעשר השנים שחלפו מאז, עזב הויכוח המשפטי במדינת ישראל את גבולות הז'אנר ואת כללי הפורמט של עמדות משפטיות ותפיסות מתחרות במדעי המדינה. אנו נמצאים מזמן במחוזות התיאולוגיה והדוגמה הדתית. בנסיבות שכאלה, אפילו התיאוריה המשפטית מרחיקת הלכת של אהרון ברק היא כמים צוננים לנפש עייפה.
ימים עגומים עוברים על מערכת המשפט. קיים סיכוי ממשי ששופטי בית המשפט העליון ובכירי המערכת בעוד מספר שנים, יסתכלו על התקופה הזו באימה ובזעזוע. תקופה שבה הבכירים תופסים את עצמם כמסדר דתי בעל סמכות אינקויזיטורית, השואב את סמכותו ממקור שנשגב מבינתו ומתפיסתו של המון העם.

השווה את שלטון החוק לצו האלוהי. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
צילום: ראובן קסטרו
בית המשפט לא פעל מכוח חוק יסוד כלשהו שנחקק באופן דמוקרטי, כשפסל את מתווה הגז. בית המשפט לא הפנה לסעיף חוק או לתקדים כלשהו כאשר דרש, ללא כל סמכות וללא כל מקור שבדין, כי הרב קרים יספק הבהרות בתצהיר חתום, לאמירה תורנית שהתפרסמה לפני יותר מעשור באתר אינטרנט.
אך הבעיה לא מתחילה וגם לא נגמרת בבית המשפט העליון. היועץ המשפטי לממשלה, בנאום שנשא ביום חמישי בכנס סיכום שנת המשפט באוניברסיטת חיפה, השווה את שלטון החוק לצו האלוהי: "אין איש או מוסד שלטוני שהוא מעל החוק. וידועה הברייתא המובאת במסכת סנהדרין שבה הבהיר שמעון בן שטח, אשר כיהן אותה עת כראש הרכב הסנהדרין, לינאי המלך: "עמוד על רגליך ויעידו בך. ולא לפנינו אתה עומד, אלא לפני מי שאמר והיה עולם אתה עומד" (סנהדרין יט ע"א).
מכוח אותה השוואה מופרכת, פסק דין חלוט של בית המשפט העליון הפך להיות אמת מחייבת ומוחלטת, שגם המחוקק, הריבון, נציג העם, לא יכול לשנות אותה.

על בסיס חוות דעת לא מבוססת ולא מנומקת, היועמ''ש טען שחוק ההסדרה לא יכול לעבור. ההצבעה על חוק ההסדרה
צילום: אורן בן חקון
ועל כן התייצב היועץ המשפטי לממשלה בפני שרי הממשלה ומאוחר יותר שלח את נציגתו לוועדה בכנסת, ועל בסיס חוות דעת לא מבוססת ולא מנומקת, שלא כללה אסמכתא כלשהי מהחוק או מהפסיקה, טען שחוק ההסדרה לא יכול לעבור. זאת, כי החוק המוצע "מבקש להכשיר בדיעבד ובאופן גורף בנייה בלתי חוקית, בפרט כזו שהוצאו לגביה צווים מנהליים ופסקי דין חלוטים של בית המשפט העליון, שמורים על מימוש צווים אלה".
האמירה הזו לא נכונה גם במישור העובדתי, אבל גם אם נניח שכן, הרי שמושכלות היסוד בדבר עליונות הריבון ונציגיו בכנסת - שאפילו אהרון ברק בימי הזוהר של האקטיביזם השיפוטי לא העז להתנער מהם - הפכו במחי חוות דעת לא מבוססת, לא מנומקת וללא כל אסמכתא בחוק או בפסיקה, לחוכא ואיטלולא.
בימים אלה עומדת שרת המשפטים, איילת שקד, לפני מספר מינויים ובחירות. הבולטים שבהם הם מינוי משנים ליועץ המשפטי לממשלה ובחירת שופטי בית המשפט העליון.

עומדת לפני מספר מינויים ובחירות. שרת המשפטים איילת שקד
צילום: יוסי זליגר
התנהלות מערכת המשפט בימים האחרונים מראה שאין טעם במינוי אנשים טובים לתפקידים אלה. הכוח המופרז שמחזיק בידיו היועץ המשפטי לממשלה, שמינה את עצמו, בסיוע של שופטי בג"ץ, לרשות המחוקקת, המבצעת, התובעת, השופטת והתליינית, יכול להפוך גם את הישר באדם, לשיכור כוח ולחסר שליטה. עד כדי ניסיון 'סחיטה' של המערכת הפוליטית, והתניית תוקפה של חוות דעת משפטית בכך שהמחוקקים והממשלה ייכנעו לדרישותיו בדבר הליך החקיקה.
הכוח המופרז שמחזיק בידיו שופט בבית המשפט העליון יכול להפוך גם שמרן שיפוטי ובעל גישה מאוזנת לאינקויזיטור אקטיביסטי, שסבור שסמכות מינוי שרים, רבנים או קצינים, נמצאת בידיו. כל זמן שהמערכת בנויה בדרך הזו, וכל זמן שהמועמדים לתפקידים הם בני אדם ולא מלאכי עליון, הכוח המוחלט ישחית אותם באופן מוחלט. רק שינוי מבני ותפיסתי יכול לייצר מערכת משפט מאוזנת, המבינה את מושכלות היסוד של הפרדת רשויות, שלטון העם וריסון שיפוטי ומשפטי.

הכוח המופרז שמחזיק בידיו שופט בביהמ''ש העליון יכול להפוך גם שמרן שיפוטי לאקטיביסט, שסבור שסמכות מינוי שרים, רבנים או קצינים, נמצאת בידיו. שופטי בג''ץ
פלאש 90
המשימה העיקרית של שרת המשפטים ושל נבחרי הציבור מכל המפלגות צריכה להיות ניתוץ התפיסה הפנאטית הדתית הזו, שרואה את בית המשפט העליון כמונומנט כנסייתי ואת כל המשפטנים כחברי מסדר נזירי. ובינתיים, עד ששינוי זה יבוא, חשוב להזכיר את הדברים הבאים ליועץ המשפטי לממשלה:
מי שאמר והיה העולם הוא הקדוש ברוך הוא. לא בג"ץ, לא היועץ המשפטי לממשלה ואפילו לא "החוק". החוק הוא יצירה אנושית, של מחוקקים בשר ודם, נבחרי ציבור, ואם הם יסברו שיש צורך לשנות או להבהיר אותו, מחובתך לפעול בהתאם. אם ברצונך לפעול בשירותה של ישות רוחנית עליונה שאינה נותנת דין וחשבון לציבור או לנבחריו, אתה ככל הנראה לא במקצוע הנכון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg