פרשת הרב קרים: עוה"ד עשתה הכל כדי להכשיל את הלקוח שלה
התנהלותה של פרקליטות המדינה בדיון בבית המשפט העליון, בעניין מינוי הרב קרים לרבצ"ר - הייתה שערורייתית. עורכת הדין הגיעה לדיון בבג"ץ בלי שיש לה שמץ של מושג ירוק על התיק שאותו היא אמורה לייצג; אולי לא מדובר ברשלנות - אלא בגול עצמי
הביקורת הציבורית שנמתחה היום על בג"ץ בפרשת מינוי הרב אייל קרים לרב הצבאי הראשי, הייתה באמת חסרת תקדים. הרבה כתבו ודיברו על הדיקטטורה של הליברליזם, על משטרת מחשבות, על התמרוץ הבעייתי שנותן בית המשפט לצמיחתם של עובדי-ציבור-מטעם, קריקרטורות שמיישרות קו עם כל גחמות הפוליטיקלי קורקט ולא מעיזות להתבטא בהתאם למצפונם המקצועי.
אבל לנקודה אחת קטנה אך חשובה מאין כמוה כמעט לא שמנו לב, והכוונה היא לדינמיקה המעניינת שהתרחשה בבית המשפט העליון היום (ב') בין השופטים לפרקליטתו של קרים מטעם המדינה - עורכת הדין מיכל צוק שפיר.
את העתירה נגד מינוי הרב קרים הגישו זהבה גלאון, מיכל רוז'ין ותמר זנדברג ממרצ. את משרד הביטחון, הרמטכ"ל והיועמ"ש ייצגה צוק שפיר. השופט סלים ג'ובראן התייחס להתבטאויותיו של הרב קרים בנוגע לפרשיית אשת יפת תואר: "עד כמה שאני מכיר את התורה נאמרים (בה) רק דברים טובים, איפה זה נאמר בתורה?", שאל, וצוק שפיר ענתה "בכנות, אני לא יכולה לומר לאדוני היכן הדברים מופיעים בהלכה. הרמטכ"ל הסתייג מהדברים".

כאן המשיכה הנשיאה מרים נאור ושאלה: "נגיד שרב צבאי יכול לומר שאפשר לאנוס נשים במלחמה, גם אז הרמטכ"ל היה ממנה אותו?", וצוק שפיר ענתה: "השאלה באיזה קונטקסט נאמרו הדברים". נאור העירה לה: "את לא עושה לרמטכ"ל צדק להבנתי" וצוק-שפיר אמרה: "אם הוא חוזר ואומר את הדברים היום, בוודאי שיש בכך קושי, שהאמירות בעייתיות".
ג'ובראן המשיך להקשות: "איפה זה מופיע בתורה? דבר כזה מאוד מעניין והייתי בוחש ומחפש, זו אמירה מאוד מוזרה, מאוד קשה, מותר לחייל צה"ל לאנוס אישה לא יהודייה?" שימו לב לתשובה המדהימה של צוק שפיר: "אם יורשה לי אתן את התשובה המלאה על שיקול דעתו של הרמטכ"ל. (הוא) לא ידע את הדברים שנאמרו על ידי הרב כאזרח שהוא מינה אותו". בהמשך הוסיפה: "כבודו, אני לא אשיב לכבודו על ההלכה, אני לא רבנית".
לכנות את ההתנהלות הזו שערורייה זו אנדרסטייטמנט. עורכת הדין הבכירה מהפרקליטות מגיעה לדיון בבג"ץ בלי שיש לה שמץ של מושג ירוק על התיק שאותו היא אמורה לייצג, ומוסיפה חטא על פשע בכך שעושה כל שלאל ידה כדי להכשיל את הלקוח שלה. הרב קרים חזר הרי מליון פעמים על ההסבר הפשוט, שהפסוקים העוסקים ב'אשת יפת תואר' שבפרשת 'כי תצא' שבספר דברים דיברו על העולם הקדום, שבו אונס נשים שבויות היה חלק בלתי נפרד מהמלחמה.

התורה לא יכלה אז לגזור גזירה שהחיילים לא יעמדו בה, אבל פעלה בחוזקה כדי לרסן את תאוותו של החייל העברי הקדום, ולהציב בפניו ערימת מכשולים ארוכה ובלתי עבירה כמעט כדי לשמור על טוהר המחנה. גם בשיחת ההבהרה עם הרמטכ"ל הוא חזר על הקביעה שאין בדבריו על פרשיית 'אשת יפת תואר' שום רמז לפסיקת הלכה אקטואלית להווה, אלא לימוד מוסרי רעיוני בלבד. את הבסיס של הבסיס הזה, שכל בר בי רב דחד יומא יודע גם בלי לעשות תואר משפטים, גברת צוק שפיר לא יודעת להסביר. היא מגיעה לדיון בלי לדבר עם הלקוח שלה ומתנהלת ברשלנות שעל גבול הפשיעה, עד שהנשיאה נאור מעירה לה "את לא עושה לרמטכ"ל צדק".
ועכשיו השאלה היא - למה? מדובר הרי בפרקליטה בכירה עם רקורד לא קטן בניהול תיקים מורכבים, אז למה היא מייצגת את הלקוח שלה בצורה כה רשלנית? ואז נפל לי האסימון: זו לא רשלנות, זה גול עצמי בכוונה תחילה.
אני נזכר עכשיו בדיון גורלי דומה נורא שהתרחש במאי 2011 בבג"ץ, באחד מהגלגולים המכריעים של תיק עמונה. מי שייצגה אז את המדינה שביקשה להגן על הישוב הייתה עו"ד חני אופק ממחלקת הבג"צים. ישבתי שם באולם כעיתונאי ואמרתי לעצמי שמעולם לא ראיתי ייצוג כה גרוע, מרושל ושלומיאלי כמו זה. הפרקליטה גמגמה, פלטה משפטים לא קשורים, העלתה טענות לא קשורות ועשתה כל שלאל ידה כדי לחטוף על הראש מהשופטים ולהפסיד את התיק. כשתהיתי לפשר העניין עם בחור מהמחלקה שלה הוא לחש לי על האוזן: "אתה לא מבין? היא נגד עמונה, התיק הזה נכפה עליה, היא עושה הכל כדי להפסיד".