ראשי » חדשות » דעות

תקינות עולם: מה כל כך רע בפוליטיקלי קורקט?

עבור לא מעט אמריקנים, בחירתו של טראמפ הייתה הצבעת מחאה כנגד תרבות התקינות הפוליטית שצובעת את המציאות בשחור–לבן

מה כל כך רע בפוליטיקלי קורקט? אומרים שטראמפ ניצח דווקא משום שהוא לא כזה. אבל למה התקינות הפוליטית כל כך מפריעה לכל כך הרבה אנשים? מה רע בלהיות מנומס ואדיב?

אפשר לענות בהדגשת ההיבטים המגוחכים של ה־PC. הגישה הזו נותנת למילים מעמד מיסטי מוגזם. הצעת חוק עכשווית בישראל עומדת למחוק את המילה "מפגר" ממסמכים רשמיים. אבל המילה הזו די עדינה כשלעצמה, ופירושה הוא אדם המתמהמה מעט אחרי אחרים. המטען הלא חיובי הנלווה למילה "מפגר" אינו נובע מהמילה עצמה, אלא מהיחס השלילי המצער כלפי אלו הסובלים מפיגור. וזה לא ישתנה, אמר לי פסיכולוג חכם, גם אם נקרא למפגרים "טייסים". כפי שציין סטיבן פינקר, פעם אמרו "מושב זקנים"; כשהביטוי צבר משמעות שלילית, שינו את השם ל"בית אבות"; וכשגם השם הזה הוכתם, עברו ל"בית גיל הזהב". כמה זמן הכינוי הזה יחזיק מעמד? מילים אינן יוצרות את המציאות, אלא מבטאות אותה.

הפוליטיקלי קורקט מגוחך בקדושה שהוא מייחס לכל מילה, אבל לא בגלל זה אנשים שונאים אותו. הוא מטרד מציק, אבל גם זה לא העניין. את הביטוי "תקינות פוליטית" המציא הרודן המטורף מאו, השליט הקומוניסטי של סין, שהיה מגדולי הרוצחים בהיסטוריה. ואכן, הפוליטיקלי קורקט נסמך בבירור על עולם המחשבה המרקסיסטי.
 
התקינות הפוליטית רואה את העולם כסרט שחור־לבן, שיש בו רק שני סוגי אנשים: מדכאים ומדוכאים. הבעיה המורכבת של העוני, היחסים המסובכים בין גברים לנשים, ההיסטוריה הלא פשוטה של שחורים ולבנים, היחסים בין פריפריה למרכז, הכול נדחס לטבלה שקיימות בה רק שתי עמודות: חזקים וחלשים (סליחה, "מוחלשים"), מדכאים ומדוכאים. הכול פוליטי, הכול יחסי כוח ושליטה.

העולם המדומיין של הפוליטיקלי קורקט הוא זירתה של מלחמת מעמדות ענקית, שבה זהויות הן אוגדות שריון ומילים הן כלי נשק. רגשות תמימים של זהות (אני אמריקני/ישראלי/יהודי/גבר) הופכים למשהו שמביך לדבר עליו בחברה תרבותית. אם דיברת על הגבלת ההגירה בשם הלאומיות - אתה גזען; אם התייחסת לסכנת האסלאם הקיצוני - אתה קולוניאליסט; אם אמרת משהו על בעיות חברתיות ולא חילקת את העולם לשחור וללבן, למוחלשים צדיקים ולחזקים רשעים - אתה מתנשא. אין מורכבויות, אין אהבה, אין מערכות יחסים, אין זהויות, וגם אין הרבה אחריות אישית. היטיב להבין זאת העיתונאי ארי שביט, שבהתנצלות ערמומית הסיר את האשמה בהטרדה מינית מעל שכמו הפרטי והעביר אותה אל "הגברים הפריבילגים". גם יחסי המשפחה שלנו נדחסים למיטת סדום הזו. כאשר הרב ג'ונתן זקס ניסה להנהיג בבריטניה "שבוע נישואין לאומי" אמר לו עיתונאי מופתע: "נישואין? זה כל כך לא פוליטיקלי קורקט!"
 
באקדמיה האמריקנית הגישה הזו התנפחה לממדים מפלצתיים, המסכנים את עצם המרקם החברתי. שנאה של לבנים כלפי שחורים היא גזענות, אמרה פרופסור באוניברסיטת הונולולו, אבל שנאה של שחורים כלפי לבנים היא זעם מהפכני לגיטימי. סטודנטים שחורים מקימים לעצמם בקולג'ים "מרחבים בטוחים", שאדם לבן אינו מורשה להיכנס אליהם. סטודנטים ומרצים דורשים למחוק מתוכנית הלימודים "גברים לבנים מתים" כמו שייקספיר, וללמד במקומם סיפורי עם אינדיאניים. באוניברסיטת פרינסטון דרשו הסטודנטים להסיר את שמו של הנשיא וודרו וילסון מבנייני האוניברסיטה, משום שהוא לא נלחם בהפרדה גזעית. וילסון, אגב, היה נשיא אוניברסיטת פרינסטון לפני שהתמודד לנשיאות ארה"ב. כאשר שאלו אותו למה עזב את העולם האקדמי, השיב: נמאס לי לעסוק כל היום בפוליטיקה. דומני שהפוליטיקה האקדמית של אז הייתה משחק ילדים ליד טירוף התקינות הפוליטית של היום, שהפך את הכול, ממש הכול, לפוליטי. ולא רק בארה"ב. באוניברסיטת אוטאווה שבקנדה בוטל קורס ביוגה, לאחר שסטודנטים התלוננו בזעם שהוא מבטא ניכוס וגניבה של התרבות ההודית בידי הקולוניאליסטים הלבנים. ולא מיותר לציין שבתרבות התקינות הפוליטית המוסלמים שייכים לצד המדוכא, ולכן הם לא יכולים לטעות.

אם טראמפ נבחר משום שהוא לא פוליטיקלי קורקט, אין זו הפעם הראשונה שמועמד לא נכון נבחר בגלל סיבות נכונות. טראמפ הוא גס רוח וקשה למצוא בו את הכישורים הנדרשים לנשיא. אך עצם הדחייה העממית של תרבות הפוליטיקלי קורקט מבטאת אינסטינקט בריא. "הגברים הלבנים הצביעו בהמוניהם לטראמפ", מסבירים הפרשנים, ובכך חוזרים שוב על טעותם. שהרי כמעט מחצית מנשות אמריקה הצביעו לטראמפ, וגם המוני היספנים. העולם איננו שחור ולבן, ויש בו יותר מאשר מדכאים ומדוכאים.זהות לאומית חזקה אינה פשע, וזיהוי אויבי המערב אינו גזענות. התקינות הפוליטית אינה רק מטרד, אלא רעל מוסרי. אנחנו לא מדכאים ומדוכאים. אנחנו בני אדם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

חיים נבון

רב קהילת השמשוני במודיעין, מלמד תורה במוסדות שונים, סופר ופובליציסט

לכל הטורים של חיים נבון