מנכ"לית בעם: איימי הולץ תדאג שלא תתבוללו
היא גדלה בבית מנותק מיהדות בפלורידה, וניהלה רשת חנויות גדולה. לאחר תהליך של שיבה למקורות, איימי הולץ עומדת בראש יוזמה מטעם ממשלת ישראל לחיבור צעירים יהודים ברחבי העולם לשורשיהם
דמיינו אלפי צעירים וצעירות יהודים מרחבי העולם ומישראל מתנדבים במסגרת "צבא שלום יהודי" במדינות אפריקניות נחשלות או בקהילות יהודיות במצוקה, רגע לפני הטיול שאחרי הצבא או הלימודים באוניברסיטה. זהו אחד מחלומותיהם של אנשי 'מוזאיק יונייטד', חברה לתועלת הציבור שהוקמה על ידי ממשלת ישראל ונתמכת בידי פילנתרופים יהודים מרחבי העולם. מדובר למעשה בזרוע מבצעת של מדינת ישראל, מעין ארגון-גג יהודי עולמי, שתוביל פרויקטים יהודיים ברחבי העולם בתקציב של מאות מיליוני שקלים.
"היוזמה המשותפת לממשלת ישראל והעולם היהודי", כפי שהיא כונתה בתחילה, יצאה לדרך לפני כמה שנים בשיתוף פעולה בין משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית ובהובלת יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי. מאז יצא המיזם מידיה של הסוכנות ומי שמוביל אותו כיום הוא השר נפתלי בנט במסגרת משרד התפוצות שהוא ממונה עליו, ושרנסקי ואנשיו אינם שותפים עוד במהלך שהוגדר בשעתו "היסטורי".
השינוי לא עבר בשקט. הוא חולל עימות של ממש בין הצדדים, ואף קיבל ביטוי בתקשורת. מול הממסד הוותיק של הסוכנות היהודית ושרנסקי ניצבו בנט ומנכ"ל משרד התפוצות דביר כהנא, ששאפו להציג עצמם כ"בחור החדש" והצעיר בשכונה שיצליח היכן שקודמיו נכשלו.
בין תחומי הפעילות של היוזמה אפשר למצוא תמיכה בפעילות יהודית עם סטודנטים בקמפוסים, השקעה במחנות קיץ יהודיים, סיורים של בני נוער יהודים לישראל במהלך שנות התיכון, פעילות עם יהודים דוברי רוסית ברוסיה ובארצות נוספות, עבודה עם צעירים יהודים בני 22 עד 35, קשר עם ישראלים המתגוררים בתפוצות, והפעלת מעין שירות לאומי יהודי ברחבי העולם.
פגשתי את מנכ"לית היוזמה איימי הולץ לריאיון ראשון שהיא מעניקה לתקשורת ישראלית. הולץ, תושבת פילדלפיה, כיהנה בעבר כנשיאת ארגון Jerusalem U העוסק בהפצת סרטי הסברה על ישראל ברחבי העולם. היא עורכת דין ובנקאית בהשכלתה ובעלת ניסיון עסקי עשיר, ובעבר החזיקה בבעלותה רשת למוצרי חד-פעמי ואביזרי מסיבות עם 25 חנויות, כ-900 עובדים ומחזור מכירות שנתי של יותר מ-50 מיליון דולר.
"זוהי משימת חיי", היא אומרת על עבודתה ב'מוזאיק', ומספרת על קורות חייה שלא כללו כל רמז לתפקיד שהיא ממלאת כיום. "כילדה לא הייתי מעורבת בקהילה היהודית. גדלתי בהוליווד שבפלורידה, והיינו חברי בית הכנסת הרפורמי. הרגשתי שלהיות נערה אמריקאית זה יותר כיף מלהיות יהודייה". באותן שנים היא לא התחברה במיוחד למערכת החינוך היהודי של התנועה הרפורמית, שהעניקה מעין 'השלמה' אחרי שעות הלימודים הרגילות בבתי הספר הציבוריים. "זה היה לא יותר מבסדר", היא אומרת.
"יותר עניין אותנו ללכת לאכול בסניף של 'ברגר קינג' מול מבית הכנסת מאשר ללמוד יהדות". לקראת בת המצווה היא למדה למבחן מסכם ביהדות, אך לדבריה "זה היה נטו עניין חברתי. באתי בשביל הבנים, הייתי מאוהבת בבחור שהיה איתי שם. ההורים שלי חינכו אותי כל הזמן ש'הצלחה' זה 'לעשות כסף', וזה מה שהניע אותי. הייתי קפיטליסטית טובה", היא אומרת בחיוך.
באותה תקופה הייתה לך מחשבה להינשא ללא-יהודי?
"זה בהחלט היה יכול לקרות, ובאופן פשוט מאוד. בן הזוג האחרון שהיה לי לפני בעלי היה לא יהודי, ובאותו זמן לא היה אכפת לי מזה בכלל".
עם השנים התקרבה ליהדות, ואף החלה להתעניין בלימודי יהדות מתקדמים יותר. "אני רוצה להעביר את המסר היהודי הלאה", היא אומרת. שלושת ילדיה כבר מקבלים חינוך יהודי מקיף יותר מזה שהיא נחשפה לו. אחד מהם למד ברשת 'סלומון שכטר' הקונסרבטיבית, ואחרת בבית ספר יהודי פלורליסטי בפילדלפיה.
מה גרם לך בסופו של דבר להתחבר ליהדות?
"לימוד טקסטים יהודיים, וההבנה שהחיים הם לא רק מה שהצלחתי לעשות כלכלית. שיניתי את הפוקוס שלי מאחת שעוסקת רק בכמה כסף הרווחתי, לכזו שמעריכה את הדברים החשובים באמת - המשפחה והילדים. אני עוסקת בערכים יהודיים מתוך אמונה שאלה חיים טובים יותר מחיי הצלחה וכסף. לפני שהתחברתי שוב ליהדות עבדתי 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, הייתי 'וורקוהוליקית'. היום אנחנו מכבים את הטלפון ומדברים עם הילדים".
מה שהצית אצלה את הניצוץ היה ביקור בישראל, יחד עם חברי הקהילה הקונסרבטיבית 'הר ציון' בפילדלפיה שבה הייתה חברה. "היינו בביקור בארץ יחד עם עוד עשר משפחות ועם רב בית הכנסת, ואז התחלנו להתגבש כקהילה, כקבוצה. לאחר מכן התחלתי להתעניין בכל דבר יהודי. למדתי בחב"ד ועם הרבנית המקומית". כיום הולץ איננה חברה בבית הכנסת הקונסרבטיבי, וטוענת כי "אנחנו הולכים לכל בתי הכנסת". כאשר אני מתעקש על שמות היא מזכירה את ה'לואר מריון שול' האורתודוקסי ואת בית הכנסת של חב"ד שבסביבת מקום מגוריה. "בעלי הולך לבית הכנסת הרבה יותר ממני", היא מסבירה בחצי התנצלות.
כך, מאחת שהלכה והתנתקה משורשיה הפכה הולץ ליהודייה גאה העומדת בראש מפעל רחב היקף של חיזוק הזהות היהודית, לאחר שדווקא היא נבחרה לתפקיד הרם. היא מביאה עמה לעבודתה לקחים רלוונטיים מניסיונה האישי כנערה שלא מצאה עניין רב ביהדות: "כשלוקחים ילד אחרי שמונה שעות לימוד ואז מביאים אותו לבית הכנסת הרפורמי ומנסים להחדיר בו יהדות - לא תקבל את הילד במיטבו. בעיניי הפתרון הוא דווקא בחינוך הבלתי פורמלי, ושם אנחנו פועלים".
"בקורס שלקחתי לאחרונה בהרווארד", היא ממשיכה ומספרת, "המרצה אמר שהדרך הטובה לפתור בעיות היא בשילוב של ממשל, עמותות ופילנתרופיה. ואז הציעו לי את העבודה הזו ב'מוזאיק'. חשבתי לעצמי: אם אומרים את זה בהרווארד, זה כנראה נכון. אז הנה אני כאן". משרדי 'מוזאיק' הוקמו בפילדלפיה בסמיכות למקום מגוריה, ועובדות בהם חמש נשים. "הצעתי לגבר אחד תפקיד, אבל הוא סירב", הוא אומרת בחיוך.
לשיחתנו מצטרף גארי טורגו, איש עסקים המשמש יו"ר ועדת ההיגוי של 'מוזאיק'. טורגו מגדיר עצמו אורתודוקסי-מודרני ומתגורר בדטרויט, מישיגן. הוא יו"ר בנק מקומי העוסק בנדל"ן בשם 'כמיקל בנק', ופעיל בקהילה היהודית המקומית. "מעניין אותי לעבוד למען חיזוק העם היהודי, וכך הגעתי למוזאיק", הוא אומר.
הכוונה המקורית הייתה לגייס לטובת המיזם את השמות הגדולים בעולם הפילנתרופיה היהודית, אך ב'מוזאיק' טרם הצליחו עד כה למצב עצמם כגוף מוכר בתחום. עם זאת, צריך לזכור שמדובר בגוף צעיר וטרי, שעדיין איננו יכול להצביע על הצלחות של ממש כדי למשוך את לבם של התורמים. לצד טורגו יושבים בוועדת ההיגוי נציגת קרן דוידסון,
קארן דוידסון, ודוד שפירא, נדבן יהודי שהוא יו"ר ומנכ"ל רשת הסופרים האמריקאית 'ג'איינט איגל', שלה מחזור שנתי של כ-10 מיליארד דולר. הליהוק החדש הוא איש העסקים הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין, מבעלי השליטה בחברת איי-די-בי. ב'מוזאיק' מקווים ששמו יסייע להם בפתיחת דלתות נוספות.
מדוע בעצם ממשלת ישראל צריכה להעביר סכומים גדולים כל כך לקהילות יהודיות בעולם, חלקן עשירות מאוד?
"בעיניי זוהי יוזמה אמיצה של ממשלת ישראל ושל השר בנט, שמבטאת שינוי פרדיגמה ביחסי ישראל והעולם היהודי", משיב טורגו. הוא מזכיר את סקר מכון 'פיו' משנת 2013, שהצביע על שיעור גבוה מאוד של נישואי תערובת בקרב יהודי ארה"ב, ומגמה הולכת וגוברת של ריחוק מישראל. "המספרים מדאיגים, ובאזורים מסוימים ההתבוללות מגיעה לשיעור שבין 60 ל-80 אחוזים.
"פחות יהודים מעורבים בבתי הכנסת ובמוסדות החינוך הקהילתיים. אני חושב שהייתה הכרה של ממשלת ישראל בכך שחיזוק יהדות התפוצות ושימור הזהות היהודית חשובים לעם היהודי ולמדינת ישראל. זה בדיוק הדור שבו זה צריך לקרות".
הרעיון פשוט והוא מבוסס על מודל ההקמה של פרויקט 'תגלית', שזכה במהלך השנים להצלחה ולהערכה רבה בעולם היהודי. על פי התוכנית, ממשלת ישראל תעמיד סכומי כסף לרשות המיזם, ומול כל סכום כזה שיגיע מירושלים יינתן סכום כפול על ידי קהילות ופילנתרופים יהודיים. "הענקנו 66 מיליון דולר לצורך פעילות יהודית בקמפוסים - 22 מיליון מתוכם הגיעו מממשלת ישראל, ו-44 מיליון נוספים מהעולם הפילנתרופי בתפוצות", מספר טורגו.
מיהם אותם תורמים נוספים שסיפקו 44 מיליון דולר?
"תורמים מהתפוצות שיש להם עניין בקידום פעילות יהודית בקמפוסים. הארגונים היו צריכים להתחייב שהם מביאים תורמים לשולחן. הם נדרשו לחתום על חוזה שהם אכן יצליחו לעמוד בזה, וזה חלק מההתחייבות שלהם אלינו". בתגובה לשאלתי החוזרת סירבו הולץ וטורגו לחשוף את שמות התורמים.
פעילים יהודים מותחים ביקורת על כך שהמיזם מעניק כסף לארגונים קיימים, בניגוד לדיבורים על יוזמה ענקית שתשנה את העולם היהודי מהיסוד. מה ההבדל בין מה שאתם עושים לעומת כל קרן פילנתרופית אחרת? שאלתי את השניים.
"אנחנו רוצים לעבוד עם ארגונים שכבר הוכיחו שהם יודעים לעבוד ומצליחים, ובזכותנו הם יתרחבו כעת לקמפוסים נוספים", משיבה הולץ. "המטרה היא להגיע ל-35 קמפוסים נוספים שתהיה בהם פעילות יהודית, רובם מחוץ לארה"ב. אנחנו מציבים נציגים חדשים בקמפוסים שעד עכשיו לא היו יכולים להרשות את זה לעצמם, והם יאפשרו הרבה יותר 'טא'צ'ים' עם היהדות לסטודנטים היהודים".
ה'טאצ'ים' שהולץ מדברת עליהם הם אותם מגעים בין הארגונים לצעירים היהודים במהלך השנים, החל מתוכניות במחנות קיץ וכלה בפעילויות לזוגות צעירים או לאנשי עסקים מתחילים. הנתונים כולם יגיעו למטה 'מוזאיק' ויעובדו.
האם נשיא ארגון הפדרציות היהודיות (ה-JFNA, ארגון-הגג של יהודי צפון אמריקה), ג'רי סילברמן, תומך בכם?
טורגו: "אנחנו נמצאים בקשר איתו".
קשר רשמי?
"לא. הוא יהודי נפלא שמתעניין בכל דבר שמצליח עבור העם היהודי. לי הוא אמר רק דברים טובים".
"אנחנו נפגשים עם מנהיגים של הרבה פדרציות יהודיות מקומיות", מוסיפה הולץ.
"זה רק ישתפר", משוכנע טורגו. "הם בוחנים אותנו, ועוד לא יודעים מה נעשה ואיך נפעל. מה שמדהים הוא שהקהילה הפילנתרופית היהודית ממש מתעניינת. המייל של איימי מפוצץ באנשים שרוצים להיות חלק מהמיזם".
הייתם בקשר עם שרנסקי?
הולץ: "לא, אבל הייתי מאוד שמחה להיות בקשר איתו. הוא גיבור בעיניי".
טורגו: "אין לנו גישה אליו".
עיתון 'הארץ' יצא לאחרונה במתקפה חזיתית על המיזם, בעיקר על תחום הקמפוסים, שבמסגרתו יוענק כאמור סכום עתק של 66 מיליון דולר לשלושה ארגונים יהודיים הפועלים באוניברסיטאות ברחבי העולם: 'הלל', 'עולמי' וחב"ד. השניים האחרונים הם ארגונים אורתודוקסיים מובהקים. הביקורת של 'הארץ' נסבה על כך שלמרות העובדה כי רוב היהודים בצפון אמריקה אינם אורתודוקסים, הזרם האורתודוקסי מקבל שני שליש מהעוגה. ביקשתי מהולץ להשיב לטענות הללו.
"אלה הם שלושת ארגוני-הגג היחידים שפועלים בקמפוסים בצורה בינלאומית, שמגיעים להמון תלמידים ושמתאימים לקריטריונים שלנו. אין על מה לדבר", היא פוסקת. ובכל זאת, אני שואל, האם אין כאן מראית של אפליה כלפי הזרמים הלא-אורתודוקסיים?
בנקודה זו הולץ מאבדת מקור רוחה: "לאף אחד מהצעירים כיום לא אכפת מהזרמים", היא אומרת. "תדבר איתם, אין דבר שגורם להם לסלוד מהיהדות יותר מהמלחמות האלה בין הרפורמים לאורתודוקסים. אני מגדירה את היהדות של אותם צעירים כיום כ'יהדות בופה': הם יכולים ללכת יום אחד לחב"ד, ויום אחר לפעילות לא דתית בבית 'הלל' בקמפוס.
"הם כל כך לא מתעניינים בשטויות האלה, זה פשוט עניין בין-דורי. הם לא מכירים בזה, רק הדור שלנו עוד מדבר על הנושא. צריך לדבר עם הצעירים היהודים היכן שהם נמצאים, וזה לא בבתי הכנסת. הפעילים האורתודוקסים כמו חב"ד לא הופכים אותם לחב"דניקים, אלא ליהודים שיותר מעורבים בקהילה היהודית. המנהיגים הכי פעילים בבית הכנסת הקונסרבטיבי שאליו הייתי שייכת גדלו והתחנכו במוסדות אורתודוקסיים".
הולץ איננה ששה להיכנס לפוליטיקה, וכאשר אני שואל לדעתה על המשבר בין יהדות ארה"ב לממשלת ישראל סביב הקמת רחבה שוויונית מול הכותל המערבי, היא מבקשת להמשיך לשאלה הבאה. היא בכל זאת רומזת כי תשמח אם היחס של מדינת ישראל ליהדות הרפורמית והקונסרבטיבית ישתנה.
בחזרה ל"צבא השלום היהודי" שבו פתחנו. לדברי טורגו והולץ, הוגה הרעיון הוא הרב הראשי של דרום-אפריקה, וורן גולדשטיין, שיזם גם את הפרויקט היהודי המצליח The Shabbat Project. "הוא מבקש להתחיל עם זה בדרום אפריקה, ואנחנו מקווים שלאחר מכן שזה יתפשט לשאר העולם".
במשרד התפוצות מגדירים את הפרויקט ככזה שנועד "לתקן את תיקון העולם". "ישנם עשרות ארגונים, במיוחד בצפון אמריקה, שמקיימים פעילויות שונות תחת הכותרת 'תיקון עולם'. למעשה זוהי אלטרנטיבה ליהדות המסורתית, ולרוב ישראל איננה קשורה לפעילות. בעינינו ישנה חשיבות להיות מחוברים גם ליהדות, לטקסטים יהודיים ולישראל כמרכז העם היהודי", אומרים בכירים במשרד.
השאיפה היא הקמת ארגון-גג, שימתג וישווק פרויקט משותף של תיקון העולם לטובה. משלחות כאלה, שיורכבו כאמור מישראלים ומיהודים מהעולם, ישתתפו בתוכניות שונות במדינות עולם שלישי אך גם בקהילות יהודיות חלשות כמו באוקראינה, שבה נותרו יהודים רבים ללא קורת גג.
"אנחנו מובילים פה דבר גדול, וחשוב מאוד לשים בצד את הפוליטיקה ולהתעסק בנושאים עצמם", מסכמת הולץ. "אני מקווה מאוד שנצליח".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם