יהודי העולם: ישראל לא רוצה שלום עם שכנותיה
מחקר של "המכון למדיניות העם היהודי" חשף כי יהודי התפוצות סבורים שישראל מוסרית בזמן מלחמה. רוב המשתתפים הודו שהם "חשים שחייהם מושפעים ישירות מפעולותיה הביטחוניות של ישראל"
דו"ח מיוחד של 'המכון למדיניות העם היהודי', המתבסס על "תהליך של דו-שיח מקיף" בקהילות היהודיות בעולם, מצא שבקרב יהודי התפוצות יש הסכמה כללית שלפיה ישראל פועלת במלחמה באופן מוסרי, ומקפידה על שמירת ערכים גם בנסיבות הקשות של שדה הקרב.עוד כותרות ב-nrg:
- "תיבת נוח": שדה תעופה לחיות יוקם בארה"ב
- משרד הביטחון הסיר שלט מקברו של חלל צה"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מהדו"ח שפורסם אתמול עולה כי יהודי העולם, בדומה לאלו שבישראל, סבורים ברובם הגדול - מעל 90 אחוזים מהמשיבים - כי "ישראל זוכה לביקורת מוגזמת ולא מוצדקת מצד הקהילה הבינלאומית". עם זאת, רבים מיהודי העולם מודאגים מאוד מהאופן שישראל פועלת "בין המלחמות". ליהודים אלה יש קושי עם "המדיניות המובילה להפעלת כוח", ורבים מהם "איבדו אמון בקיום מאמץ אמיתי מצד ישראל להביא להסדר של שלום עם שכנותיה".
את המיזם ואת כתיבת הדו"ח הובילו, בעקבות מבצע 'צוק איתן' בקיץ שעבר, עמיתים בכירים ב'מכון למדיניות העם היהודי', שמואל רוזנר ותא"ל מיכאל הרצוג – אחיו של יושב ראש האופוזיציה ומפלגת המחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הרצוג. במכון הוחלט למעשה להתמקד באחד הנושאים הרגישים ביותר בשיח היהודי בעולם: ערכים יהודיים ושימוש בכוח בעימותים צבאיים שמדינת ישראל מעורבת בהם.
נשיא המכון, אבינועם בר-יוסף, הדגיש כי לקיום הדו-שיח בין הקהילות יש חשיבות מיוחדת: "מדינת ישראל קמה כמדינת הגרעין של העם היהודי. להבדיל ממדינות אחרות, היא נושאת באחריות לא רק לאזרחיה ללא הבדל דת וגזע – היא נושאת באחריות כבדה לעתידו ולביטחונו של העם היהודי כולו. החיבור בין ישראל לתפוצות מחייב דו-שיח מתמיד".
ליהודי העולם, כך על פי הדו"ח, יש ציפייה ש"ישראל תקיים רמה מוסרית גבוהה במיוחד בתחום הפעילות הצבאית". הרמה המוסרית הזו, כך לפי התגובות שנאספו בדו"ח, צריכה להיות גבוהה מזו הנהוגה בשאר העולם - כולל בארצות המערב. הנימוקים לכך הם ערכיים-מוסריים, קרי נשענים על הזהות היהודית בדמות "אור לגויים" והצורך ב"תיקון עולם", אך גם מעשיים: התמודדות עם ביקורת בינלאומית ושימור התמיכה היהודית.
מהדו"ח עולה עוד כי למעלה ממחצית מיהודי העולם - כ-60 אחוזים מהצעירים היהודים מתחת גיל שלושים - סבורים כי ישראל "אינה עושה מאמץ כן להגיע להסדר שלום". יש מתאם מובהק בין רמת ה"אמון בישראל", כלומר בשאלה אם היא משקיעה מאמץ במציאת פתרונות דיפלומטיים, ובין עוצמת התמיכה בה במקרה של יציאה לעימות מזוין: ככל שהאמון בישראל יורד, כך נשחקת גם התחושה שצה"ל פועל בשטח באופן מוסרי או מסיבות מוסריות.
עם זאת, אמונם של היהודים ברמת המוסריות של צה"ל גבוה מאוד: רבים מהם סבורים כי הוא אכן, כטענת רבים בישראל, "הצבא המוסרי בעולם". "יהודים רבים בעולם מרגישים כי חייהם מושפעים ישירות מפעולותיה של ישראל בתחום הביטחוני", על פי לשון הדו"ח. חלקם מרגישים מאוימים פיזית בעקבות פעולות של ישראל, אך גם אלה שלא סבורים כך מאמינים כי לפעולותיה של ישראל יש השפעה עליהם במישורים רבים, הן ביחסים הפנים-קהילתיים והן ביחסים עם העולם הלא יהודי".
למרות ההכרה בכך שנושאים הנוגעים לביטחון ישראל יוכרעו אך ורק על ידי אזרחי ישראל, יהודי העולם שהשתתפו במחקר סבורים שהם "צריכים להשמיע את קולם", וכי "ישראל צריכה להתחשב בעמדותיהם גם בנושאים רגישים אלה, בשל תחושתם שלמדיניותה הביטחונית של ישראל יש השפעה ישירה על חייהם".
בדו"ח הוסבר כי השיעור העולה של נישואים מעורבים בקרב היהודים מביא לכך שיותר ויותר מהם נדרשים "לדבר על ישראל עם בני משפחה שאינם יהודים", וכי הם "אינם יודעים כיצד נכון לעשות זאת" - משימה שהופכת מורכבת יותר בתקופות מלחמה. אך ישנו פער משמעותי בין צעירים לבין מבוגרים יהודים: לצעירים יש פחות אמון בישראל ובמדיניותה, יותר נטייה להירתע מפעולות שלה, יותר ביקורת על פעולותיה ותוצאותיהן ויותר תביעות כלפיה להתחשבות בעמדות יהודי התפוצות. כמו כן עולה כי בקהילות יהודיות רבות שוררת תחושת משבר ביחס לקשר עם ישראל, וקושי גובר לנהל שיחה על ישראל בתוך הקהילה בגלל המחלוקות הפוליטיות החריפות ששיחה כזאת מעוררת.
לא רק בנושא הביטחוני מצפים יהודי התפוצות להישמע, ויש להם רשימת תלונות ארוכה על התנהלות ישראל בתחומים הנוגעים להם ישירות, כמו גיור, היחס לזרמים לא אורתודוכסיים ומדיניות הרבנות הראשית, וכן בתחומים "אזרחיים" - ובעיקר אלה הנוגעים לזכויות מיעוטים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם