ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

נחשף האזכור הקדום ביותר לשם "ירושלים" בעברית

במבצע מיוחד של רשות העתיקות אותר ממצא נדיר וחשוב: תעודה עתיקה מלפני 2,700 שנה, הכתובה פפירוס שבה הופיע במפורש שם עיר הבירה. מדובר במקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי

הממצא הקדום ביותר שעליו מופיעה השם "ירושלים" בעברית: תעודה עתיקה מתקופת בית ראשון – המאה השביעית לפני הספירה, הכתובה על פפירוס התגלה ממצא נדיר וייחודי - השם "ירושלים" בעברית בטקסט שנכתב לפני 2,700 שנה. זהו המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי. בשבוע שעבר דווח ב-nrg כי הפפירוס יוצג לראשונה לציבור השבוע.

צילום: EYECON הפקות, באדיבות רשות העתיקות
 

הדרך לממצא הנדיר הייתה גם היא ייחודית. הפפירוס נחשף במסגרת פעילות מבצעית יזומה של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. התעודה התגלתה במבצע אכיפה מורכב, לאחר שהתעודה נשדדה באופן בלתי חוקי מאחת ממערות מדבר יהודה על ידי חוליית שודדי עתיקות. הממצא נחשף הבוקר (ד') במסיבת עיתונאים בירושלים., והוא יוצג מחר בכנס העשור של "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

על התעודה העשויה פפירוס (נייר שיוצר מצמח הגומא), שרדו שתי שורות הכתובות בכתב עברי קדום. בדיקה פליאוגרפית (זיהוי כתב) של האותיות ובדיקת פחמן 14, קבעו כי יש לתארך את הממצא למאה ה-7 לפנה"ס - לשלהי ימי בית המקדש הראשון. רוב האותיות ניתנות לזיהוי בבירור, ולהלן הצעת הקריאה לטקסט:
[מא]מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה.
 
המדובר בתעודת משלוח מקורית ונדירה מימי בית-ראשון, המעידה על תשלום מיסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בירושלים בתקופה זו. בתעודה מפורט מעמדה של שולחת המשלוח (אמת המלך), שם היישוב ממנו נשלח המשלוח ('נערתה'), תוכן הכדים ('יין') מספרם או כמותם ('נבלַים') ויעדם ('ירשלמה'). נערתה הנזכרת בטקסט, היא נערתה המוזכרת בתיאור גבול אפרים ובנימין בספר יהושע טז, ז: 'וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן'.
   
לדברי ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "התעודה שלפנינו מהווה עדות נדירה ביותר לקיומו של מנהל מסודר בממלכת יהודה. התעודה מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה הכלכלית של הממלכה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. לפי המקרא, שלטו בירושלים בתקופה זו המלכים מנשה, אמון או יאשיהו, ואולם לא ניתן לדעת בוודאות למי ממלכי ירושלים הוענק משלוח היין".

פרופ' (אמריטוס) שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מעיד על חשיבותה המדעית של התעודה: "לא זו בלבד שפפירוס זה הוא המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי, אלא שעד כה לא נתגלו בארץ-ישראל תעודות כתובות על גבי פפירוס מימי בית-ראשון, מלבד פפירוס אחד מוואדי מָרַבַּעַאת. בתעודה אף מובלט מעמדה יוצא הדופן של אשה בעלת מעמד במנהל של ממלכת יהודה במאה ה-7' לפנה"ס".
  

אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הסביר כי  "חומרים אורגניים כמו תעודות, ובפרט נייר עדין כפפירוס, מתכלים לאורך הזמן בשל רגישותם ללחות. האקלים היבש של המדבר מאפשר באופן חריג את השתמרותן של תעודות, המספקות מידע שלא יסולא בפז על אורחות החיים בעת העתיקה ועל ראשית התפתחות הדתות. נדירות הממצאים וחשיבותם הם הסיבה לכך ששודדי העתיקות מרבים להגיע אל המערות שבמצוקי המדבר ולחפור בהן, תוך סיכון חיים של ממש. אני שמח שנפלה בחלקנו הזכות להיות חלק מגאולת הפפירוס, המהווה ממצא חשוב ומיוחד המעיד על הקשר ההיסטורי בין ארץ-ישראל וירושלים, לבין העם היהודי".

במצלמה המתקדמת שפותחה ע"פ טכנולוגיה המשמשת את נאס"א, ומתעדת את מגילות מדבר יהודה ברמה המדמה את המקור, ניתן אפילו לראות את מרקם הצמח, העור או הקלף שעליו נכתבו המסמכים העתיקים.
 

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "מציאתו של הפפירוס מעידה על כך שבמערות מדבר יהודה מחכים להתגלות ממצאים נוספים בעלי חשיבות אדירה למורשת. נכסי מורשת עולמיים נשדדים במדבר יום יום בידי שודדי עתיקות, לשם בצע כסף. על המדינה להתגייס ולהקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לצאת במבצע היסטורי, יחד עם הציבור, ולבצע חפירה שיטתית בכל מערות מדבר יהודה".

לדברי פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות,  "תעודת הפפירוס הייחודית מצטרפת לאלפי קטעי המגילות שעבורם הקימה רשות העתיקות מעבדות שימור וצילום ייעודיות ובהן מטופלות המגילות באמצעים המיטביים ובטכנולוגיית תיעוד וצילום המתקדמת ביותר הקיימת כיום.

"היי אונסק"ו" - הציוץ של דובר ראש הממשלה:
 

Hey UNESCO,an ancient papyrus dating to the 1st Temple 2700 yrs ago has been found. It bears the oldest known mention of Jerusalem in Hebrew pic.twitter.com/eBlEaDPjzC

— Ofir Gendelman (@ofirgendelman) 26 באוקטובר 2016

לדברי שרת התרבות והספורט מירי רגב: "גילוי הפפירוס בו מתנוסס שמה של בירתנו ירושלים, הוא עדות מוחשית נוספת לכך שירושלים היתה ותישאר בירתו הנצחית של העם היהודי. חובתנו לטפל בשוד העתיקות במדבר יהודה, ולא פחות חשוב מכך, בגניבת הדעת של התעמולה השקרית כפי שקורה בדיוק היום שוב באונסקו. הר הבית, לב ליבה של ירושלים ושל ישראל, יישאר המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, גם אם אונסק"ו תאשרר עוד עשר פעמים את החלטתה השקרית והאומללה".

אופיר גנדלמן, דוברו של ראש הממשלה לעולם  הערבי צייץ הבוקר: "הי אונסק"ו, נמצא פפירוס עתיק המתוארך לתקופת בית המקדש הראשון, לפני 2,700 שנה. זה האזכור המוקדם ביותר לירושלים בשפה העברית". גנדלמן התייחס להחלטה שהתקבלה הבוקר על ידי נציגי ארגון אונסק"ו, ובה אושרה מחדש ההחלטה המתכחשת לקשר שבין העם היהודי להר הבית ולכותל המערבי.

עד היום התגלה ממצא ארכיאולוגי אחד בלבד המזכיר בעברית את ירושלים: חריטות על קיר מערה בחורבת בית-לויה שליד אמציה. במערה, שכונתה "מערת ירושלים", נחשפה ב-1970 הכתובת "כל הארץ, הרי יהודה לו לא-לוהי ירושלים". את הכתובת ההיא פענח פרופ' שמואל אחיטוב, חוקר מקרא והיסטוריה של עם ישראל במזרח הקדום, והוא גם מי שפענח את הפפירוס המציג לראשונה בעברית את השם "ירושלמה".

הפפירוס מוצג במסגרת כנס הנערך באוניברסיטה העברית, ועוסק ב"חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה". לדברי אחיטוב, עד כה נמצא השם "ירושלים" בממצאים ארכיאולוגיים בשפות אחרות, שאינן עברית. למשל, השם הופיע במכתבי אל-עמרנה ששלחו מלכי כנען במאה ה-14 לפני הספירה לפרעה. המכתבים, שהתגלו במצרים התיכונה, נכתבו בכתב יתדות. כמו כן, בתיעוד האשורי נכתב בפירוט על המצור שהטיל סנחריב על ירושלים בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפני הספירה.

הפפירוסים, פיסות נייר המיוצרות מצמח הגומא, לא משתמרים היטב בדרך כלל, כי הלחות גורמת לחומר האורגני שבהם להירקב. משני עברי הירדן התגלו עד כה בסך הכול שלושה פפירוסים. אחד מהם נמצא בעבר בוואדי מורבעת שבאזור ים המלח, והטקסט שפוענח בו כולל פתיח של מכתב שנמחק ביד עלומה. על גבי המכתב המקורי נכתבה רשימה מאוחרת של שמות ומספרים.

הפפירוס השני הוא תעודה בת שתי שורות שהתגלתה בעמק סוכות, בעבר הירדן באזור המקביל לנחל תרצה. בתעודה הופיע המשפט "כה אמרו א-לוהים לגרא, לך המרזח והבית והריחיים, וישעה רחק מהם. מלכא השליש", שפוענח כאזהרה מאת מלכא השליש, שפסק בסכסוך רכוש בין גרא לישעה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg