מאבק שליטה ופתיחת שווקים: מפת ההשקעות הסיניות
מהמפרץ הפרסי, דרך קרן אפריקה וים סוף ועד יוון, סין רוכשת ומקימה תשתיות, נמלים ובסיסים אסטרטגיים שיקדמו את מדיניות הסחר והביטחון שלה
המדיניות הגלובלית של ממשלת סין לא נחה לרגע, ומסע הקניות שהיא עורכת ברחבי העולם ממשיך להתגבר. מיד לאחר עלייתו לשלטון בשנת 2013, נשיא סין שי ג'ינפינג הכריז על יוזמת 'חגורה אחת, כביש אחד' (One Belt, One Road), שמטרתה לחבר את סין דרך הים והיבשה עם מדינות רבות בעולם. מעולם לא פורסמה מפה רשמית שמציגה את פרטי התוכנית ואת נתיביה המדויקים, אך האופן שבו סין מנווטת את קשרי החוץ שלה ואת השקעותיה במציאות חזק יותר מכל מפה.
עוד כותרות:
- "טראמפ הציע לי 10,000 דולר אם אבוא לחדרו"
- ענני גופרית, שימוש באזרחים ומכוניות תופת
- הותר לפרסום: זה החשוד ברצח ברוך אנייבה
מבט על מהלכיה של סין ברחבי העולם מציג מגוון נקודות שהממשל הסיני או חברות סיניות - שלרוב פועלות בהנחיית הממשל – רואים כאסטרטגיות. את הנקודות הללו שרטטנו על מפה, והתמקדנו במיוחד באזורנו – מזרח הים התיכון, המזרח התיכון ואפריקה שלחופי האוקיינוס ההודי. כאן בולטת העובדה שנמלי ים זכו לתשומת לב ולהקצאת משאבים גדולה מצדה של סין: מדינת הענק חייבת לייבא חומרי גלם ומוצרי אנרגיה ולייצא סחורות, ולכן השליטה בנמלים חיונית לה כמו אוויר לנשימה.
הקרן לפיתוח סין-אפריקה (CAD) הודיעה בספטמבר על חתימת מזכר הבנות עם ממשלת קניה לבניית 20 אלף יחידות דיור לעובדי מדינה. זו הפעם הראשונה שהקרן מכריזה על מעורבות בשוק הדיור במדינה. עד היום פעלה הקרן בעיקר בתעשייה ובחקלאות, ש-75 אחוזים מהקנייתים מתפרנסים מהן.
לפי המזכיר לענייני תחבורה בממשלת קניה ג׳יימס מצ׳ריה, פעילות סין בתחום הנדל"ן תחזק את הכלכלה המקומית. לצד מזכר ההבנות, יושב ראש הקרן צ׳י ג'יאן-שין אמר שהיא תמשיך להשקיע במדינה האפריקנית, במיוחד בתשתיות כמו מסילות רכבת, כבישים ונמל ים, במטרה להרחיב את האחיזה ביבשת אפריקה ולסייע לצמיחת הכלכלה שלה. צ׳י ציין עוד שהקרן מפעילה 87 מיזמים ב-36 מדינות באפריקה.
עד 1993 סיפקה סין לעצמה את מרבית תצרוכת האנרגיה שלה, ואף הייתה יצואנית נפט. ככל שצמחה הכלכלה הסינית נדרשו קובעי המדיניות למצוא מקורות אנרגיה נוספים. ב-1995 הגיעה חברת הנפט הסינית 'סי-אן-פי-סי' לסודן, והחלה להשקיע בתחום הנפט במדינה. ב-2011 נפרדו סודן ודרום-סודן בתום מלחמה עקובה מדם, וכ-75 אחוזים ממאגרי הנפט נותרו בידי הדרום. מצב זה חייב את הסינים לפצל את השקעותיהם.
הנפט הוא חלק חיוני מבחינת סודן: הוא מייצר כ-50 אחוזים מהכנסותיה של חרטום, ומהווה כ-90 אחוזים מהיקף הייצוא. משלחת של צמרת הכלכלה הסודנית יצאה לסין באוגוסט השנה במטרה לשאת ולתת על הרחבת השקעות במדינה. חבריה הציעו למשקיעים הסינים ולממשל כ-170 מיזמים במגוון תחומים, ופעלו להקמת אזור סחר חופשי בין המדינות. לפי דיווחי חברי המשלחת, הם שמחו לגלות שהסינים והם "רואים עין בעין". כ-75 אחוזים מההשקעות החיצונית במשק האנרגיה הסודני מגיעות מצדה של סין, והמספר הזה עתיד כנראה לצמוח בשנים הבאות.
חברת הספנות הסינית 'קוסקו' זיהתה כנקודה אסטרטגית את נמל אבו-דאבי שבבירת האמירויות, העיר השנייה בגודלה במדינה לאחר דובאי. בספטמבר הודיעה 'קוסקו' שחתמה על הסכם עם החברה המפעילה את הנמל (ADP) על רכישת הזיכיון להפעלת מסוף המכולות במשך 38 שנה. לפי ההסכם יורחב המסוף באופן ניכר, ועד סוף 2020 יוכפל כמעט מספר המכולות העוברות בשנה במסוף - מ-2.5 מיליונים לכ-4.9 מיליונים.
ההסכם משתלב היטב בחזון 'אבו-דאבי 2030', ששם לו למטרה לשדרג את מקומה של אבו-דאבי בזירה העולמית ולהעצים את תפקידם של הנמל בפרט והעיר בכלל במסחר עם סין. מהצד הסיני אמר נשיא 'קוסקו' ואן מין ש״נמל אבו-דאבי הוא מרכז חשוב באסטרטגיה ארוכת הטווח של סין״.
אתמול חתמו נציגים בכירים מאבו-דאבי ומסין על מזכר הבנות לקידום מיזמי סחר, פיננסים, תיירות, תחבורה ותשתיות, ויש לצפות להרחבת היחסים בין הצדדים בשנים הקרובות.
קו רכבת חדש מאדיס-אבבה בירת אתיופיה לנמל ג'יבוטי נחנך בראשית אוקטובר. לפי מנג פנג צ'או, יושב ראש חברת תשתיות הרכבת הסינית 'סי-אר-סי-סי', הקו מייצג מודל חדש של השקעות סיניות בעולם. החידוש נובע מכך שזו מסילת הרכבת הראשונה שנבנתה כולה על פי אמת מידה סינית מחוץ לגבולות סין.
המשמעות היא שהבנייה נעשתה בתכנון סיני, באמצעות מיכון סיני, בחומרים סיניים - וגם הרכבת עצמה היא תוצרת סין. מנגד, אף שחברות סיניות נוהגות להביא עובדים סינים לתקופת הבנייה, הפעם השתתפו בהקמת הרכבת 20 אלף עובדים אתיופים ו-5,000 עובדים מג׳יבוטי.
האחידות באמות המידה סייעה להצלחת המיזם, אף שרבים לא האמינו שהוא ישים, ובטח לא בתוך זמן קצר כל כך - ארבע שנות הקמה בלבד. המדינות המארחות, אתיופיה וג׳יבוטי, יקבלו לא רק את הרכבת - המקצרת את משך הנסיעה והעברת הסחורות משבוע שלם לעשר שעות בלבד – אלא גם את פיתוחם של פארקים תעשייתיים ושל מיזמים נוספים לאורך קו הרכבת. לא פחות חשוב מכך, אתיופיה זוכה לראשונה לגישה לים - מקפצה לשדרוג מצבה הכלכלי.
נמל פיראוס, אחד הנמלים הדרומיים ביותר ביבשת אירופה ולבטח המזרחי שבהם, הוא נקודה אסטרטגית בשביל הסינים, שמנסים כל העת להרחיב את אפיקי המסחר עם אירופה.
באפריל השנה חתמה חברת הספנות הסינית 'קוסקו' על הסכם לקניית הנמל, והעסקה יצאה לפועל למרות התנגדות של גורמים יווניים רבים, ותוך ניצול של מצבה הכלכלי הקשה של יוון והצורך הגדול שלה להזרים מזומנים לקופת המדינה. הרכישה עצמה הכניסה לקופתה של אתונה 368.5 מיליון אירו, לצד השקעות עתידיות והגדלה מתוכננת של מספר המועסקים בנמל. יושב ראש 'קוס'ו שו לירונג אמר במעמד החתימה שהחברה ״תשקיע בשדרוג הרציפים, מה שעשוי ליצור עוד מקומות עבודה״, והוסיף שהחברה ״תהיה מחויבת לצמיחה היוונית בטווח הארוך״.
מנהל הנמל הסיני הצהיר בריאיון בספטמבר שהחברה צופה שנמל פיראוס יהפוך עד 2018 לאחד משלושים הנמלים הגדולים והחשובים בעולם.
נמל גוודאר שלחופי הים הערבי, במחוז בלוצ'יסטן שבדרום-מערב פקיסטן, נמצא במיקום אסטרטגי במיוחד: כמעט כל הספינות השטות מאסיה למזרח התיכון, לאפריקה ולאירופה צריכות לעבור בסמוך לו. סין רכשה את הנמל בשלהי 2015 בחוזה חכירה שיסתיים בשנת 2059. הכניסה הסינית לבלוצ'יסטן בפרט ולפקיסטן בכלל תסייע להגברת הצמיחה בכלכלה המקומית הענייה.
רכישת נמל גוודאר היא רק חלק מהתוכנית הרחבה של שיתוף פעולה בין סין לפקיסטן, הכוללת 3,000 קילומטר של כבישים מהירים, מסילות רכבת וצינורות גז ונפט. התשתיות הללו יעניקו למחוז שינג'יאנג במערב סין גישה נוחה לים דרך נמל גוודאר, ומשם לשאר העולם. השבוע עגנה בגוודאר הספינה הסינית הראשונה, והחזון הפך למציאות.
בראשית אוקטובר חתמה חברת התשתיות הסינית 'סי-אף-אל-די' על הקמתו וניהולו של שטח בן 14 אלף קילומטרים רבועים בעיר המצרית החדשה שמתוכננת לקום במזרח קהיר. לפי הודעת הקבינט המצרי, הסכום המשוער שתידרש סין להשקיע במיזם הוא 20 מיליארד דולר. העיר עתידה לקום מאפס ולכלול בנייני משרדים, בתי מגורים וכל השירותים החיוניים, לרבות נמל תעופה גדול יותר מנמל 'הית׳רו' בלונדון, ומגדל גבוה מהאייפל בפריז.
זהו מיזם הדגל של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, המכוון למשוך השקעות חיצוניות, לייצר מקומות עבודה ולהעלות את רמת החיים הנמוכה מאוד בארצו. הצלחתו של א-סיסי בגיוס הסינים למיזם מרשימה מאוד: קודמו בתפקיד, מוחמד מורסי, כשל בכל ניסיונותיו אלו. יש לציין שגם נשיא סין באותם השנים, חו ג'ינטאו, ראה את תפקידה של מדינתו באזור באופן אחר.
בנובמבר 2015 הכריזה ממשלת סין על הסכם להקמת "מרכז לוגיסטי" בג׳יבוטי שבדרום-מערב מצר באב אל-מנדב, מצומתי התחבורה הימית החשובים בעולם. השליטה במצר מאפשרת שליטה על שינוע הסחורות מאסיה לאירופה ולהיפך.
בצדה השני של המצר שוכנת תימן המרוסקת, ובגלל הלחימה המתארכת בה חוששים רבים בעולם מפגיעה בנתיב הסחר החשוב. באזור פועלים כבר עשרות שנים שני בסיסים צבאיים, האחד צרפתי והאחר אמריקאי-יפני. רבים מאמינים ש״המרכז הלוגיסטי״ הסיני הוא שם דיפלומטי לבסיס צבאי לכל דבר ועניין, אך גם אם לא נקבל את הטענה הזאת – זהו בכל מקרה צעד חריג מבחינת הסינים, המקימים לראשונה מרכז לוגיסטי מרוחק כל כך.
רועי ילינק הוא דוקטורנט באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בסין, במזרח התיכון וביחסים ביניהם
אקו"ם