בזכות הקשר עם סין: איש השנה של עמי רוחקס דומבה - רוה"מ בנימין נתניהו

ישראל, כבת ברית של ארה"ב תמיד נזהרה ביחסיה עם סין. אך בשנה האחרונה רוה"מ נתניהו פתח את הצוהר בין ישראל לסין, בהשקעות וטכנולוגיות, באקדמיה ובחקלאות

צילום: פייסבוק IsraelDefense

ראש הממשלה, בנימין נתניהו הוא איש השנה שלי לשנת 2016. והסיבה לכך היא פעילות מצטברת בתקופת כהונתו לפתיחת השוק הישראלי לסין. על אף המטריה האמריקאית מעל ישראל. יחסי ישראל - סין הם נושא רגיש בירושלים מאז סוף שנות התשעים. זאת, בגלל המטריה האמריקאית על ישראל והרצון שישראל לא תתרום להתפתחות סין, אותה ארה"ב רואה כאויב עיקרי.

מאז נפילת בריה"מ, סין נכון להיום היא המדינה היחידה שיכולה לאיים על ההגמוניה האמריקאית בעולם. היא עושה זאת בים סין הדרומי והמזרחי, במרכז אסיה, במזרח התיכון ובאפריקה. ישראל, כבת ברית של ארה"ב, תמיד 'הלכה על ביצים' בכל הקשור לקשרים מסחריים, צבאיים ותרבותיים עם סין.

בהיבט המסחרי יש בין ישראל לסין פרוטוקול פיננסי שהתחיל אי שם ב-1995 ומתחדש כל חמש שנים. אבל מדובר בהסכם שמחביא מאחורי תוצאות די מאכזבות של 1.7 מיליארדי דולרים בעשרים שנים. זה ממוצע של כ-85 מליוני דולרים בשנה ייצוא בסך הכל. למדינה בגודל של סין זה כמעט כלום.

אבל תוצאות ההסכם עד כה אינן מעידות על העתיד. ישראל החליטה להיפתח לסין בתקופת נתניהו יותר מאשר בעבר. יושב-ראש הפרלמנט של סין ז'אנג דה ג'יאנג ביקר בחודש ספטמבר האחרון בישראל כאורחו של יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין ושל ראש הממשלה נתניהו. באותו ביקור הוחלט שבנובמבר 2016 תגיע לארץ משלחת רמת דרג לקדם הסכם סחר חופשי בין המדינות.

בתקופת נתניהו גם היקף ההשקעה הסינית בחברות הזנק ישראליות גדל. משקיעים סיניים הכניסו מאות מליוני דולרים לאקו סיסטם הטכנולוגי הישראלי בשנים האחרונות. במקביל יזמים ישראלים רבים עושים דרכם לסין לגייס כספים. תנועת הכספים והתיירות בין ישראל לסין הביאה את חברת התעופה הסינית, היינאן איירליינס, לפתוח עוד טיסות בין המדינות זאת ועוד, ב-2017 רוצות ישראל וסין לקיים "ועידת החדשנות ישראל - סין". 

לצד ההשקעות נזכיר כי יזמים סינים קנו לא מעט חברות ישראליות גדולות. ביניהן 'תנובה', חברת הביטוח "הפניקס" וחברת מכתשים אגן. על הפרק נמצאת גם מכירת חברת הביטוח "כלל" למשקיעים סיניים.  

במישור האקדמי גם מתקיים בין המדינות קשר מתהדק. אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת צ'ינגואחה וקבוצת מורנינגסייד ייסדו את הפורום השנתי "חדשנות סין - ישראל" בסוף 2015 הונחה אבן הפינה ל" מכון גואנדונג - טכניון" המיזם המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו שבסין, וישנה מחשבה להקים מכון לחקר הרובוטיקה באוניברסיטת אריאל. ואלו רק חלק מהמיזמים.

במישור החקלאי, בשנת 2012 נסגרה עסקת ענק בין חברת "אפימילק" של קיבוץ אפיקים לבין חברת Mengniu dairy (מחלבת מנגניו) משווקת החלב הגדולה בסין.  ב-2015 הסטארט אפ הישראלי אוטו - אגרונום נכנס כשותף בפרויקט חקלאי ענק בסין, עוד ב-2015  נחתמה תוכנית פעולה משותפת לחיזוק שיתוף הפעולה בין 2 המדינות בתחום החקלאי. 

במישור הצבאי, היחסים עדיין לא הפשירו. מאז פרשת הפלקון ב-1999 שהביאה להקמת אגף הפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון ב-2006, ישראל מתרחקת מסין כמו מאש בכל הקשור לייצוא ביטחוני. וזה לא שסין לא רוצה קשר כזה.

צריך לזכור כי עד פרשת הפלקון בשנות התשעים, היו בין ישראל לסין יחסים ביטחוניים חמים מאד. מרביתם עד היום מסווגים ולא פורסמו לציבור. בעיקר כדי לא לעצבן את ארה"ב. שמועות טוענות שחלק משיתוף הפעולה בעבר כלל בין היתר העברת הטכנולוגיה של מטוס הקרב ה"לביא" לאחר שפיתוחו בוטל בלחץ אמריקאי. אותן שמועות טוענות שמטוס ה-Chengdu J-10 הסיני מבוסס על הלביא הישראלי. סין לפחות מכחישה בתוקף. כמו כן שמועות טוענות שעברה טכנולוגיה של טילי אוויר-אוויר, מכ"מים,כטב"ם וטכנולוגיות נוספות.

כל זה כמובן שייך לעבר. בהיבט זה גם נתניהו לא שינה את הסטטוס קוו. להיפך, בתקופתו בשנת 2014 פוטר / פרש ראש אפ"י, מאיר שליט, בגלל עסקה שולית של טכנולוגיה שעברה בטעות ללקוח סיני. האמריקאים התעצבנו ושליט שילם את המחיר. פרשה זו מצטרפת לפיטורי עמוס ירון בשנת 2005, אז מנכ"ל משרד הביטחון, גם בגלל לחץ אמריקאי.

צריך לזכור כי בעוד ישראל באופן רשמי לא מייצאת טכנולוגיה צבאית לסין בגלל ארה"ב, המשקיעים הסיניים מקבלים גישה לטכנולוגיות של חברות הזנק ישראליות. בשנת 2011 פרסם "דה מרקר" כתבה על חברת "טוגה נטוורקס" והיא לא היחידה. בשנים האחרונות, הרבה כסף סיני נכנס להשקעות בחברות הזנק ישראליות. מרבית חברות אלו מוקמות על בסיס אזרוח טכנולוגיות צבאיות שהיזמים פיתחו בצבא או במערכת הביטחון. מדובר במעין 'הסכמה בשתיקה' בין ישראל לארה"ב בנושא.

ארה"ב לא יכולה לעצור מסחר טכנולוגי עם סין שאינו ביטחוני או דו שימושי. אבל היא מנסה. לאחרונה ניסו האמריקאים לסתום את הפרצה הזו כאשר רצו להכניס את כל טכנולוגיות הסייבר הישראלית תחת הפיקוח הביטחוני הדו שימושי. תקדים שאין שני לו בעולם.

התנגדות של הקהילה העסקית בארץ אפשרה לנתניהו להוריד את הנושא מפרק היום למורת רוחם של האמריקאים (שבטח ינסו בעתיד להכניס את המגבלות הללו ישירות להסכם וסנאר אותו ישראל מאצמצת כלשונו כחוק מדינה). בסופו של יום, במקרה של הסייבר, היה זה נתניהו שהכריע להשאיר את קהילת הסייבר הישראלית חופשית מפיקוח אמריקאי.

תשתית לסחר עם סין עבור הדורות הבאים

לסיכום, נתניהו לטעמי זכאי לתואר איש השנה בגלל הפעילות המצטברת שלו מאז שנת 2009 ועד היום לפתיחת השוק הישראלי לסין. החשיבות בכך לכלכלה הישראלית עצומה. אולי לא רואים זאת היום, אבל נתניהו, יחד עם ממשלות ישראל בתקופתו, פועלים כדי להציב תשתית לסחר עם סין לדורות הבאים. זאת, בכדי לבזר את התלות של המשק הישראלי בצרכנים האמריקאים והאירופאים.

סין היא מדינה עם אוכלוסיה של מעל ל-1.3 מיליארדי בני אדם (לצורך השוואה, בארה"ב יש כ-318 מליוני בני אדם ובאירופה כ-740 מיליונים).  סין גם סיימה בשנת 2015 את מדיניות הילד אחד, עם כוונה להגדיל את האוכלוסיה. המשמעות של יותר אנשים היא שהם צריכים יותר אוכל (חקלאות), מים (פתרונות מים), בריאות (ביומד) ועל ציר הזמן יהיו יותר צרכנים למוצרים שונים.

אם מחברים את הגידול הטבעי לגידול בכלכלת סין בשנים האחרונות, מקבלים מדינה עם מעמד ביניים ענק. אולי הגדול ביותר בעולם. וכאשר לאנשים יש יותר כסף, הם רוצים מוצרים יותר מורכבים ויקרים. בין היתר, גם מוצרים טכנולוגיים מהסוג שישראל מייצאת.

בסין כ-52 אחוזים מהאוכלוסיה מחוברים לרשת האינטרנט. זה אומר מעל 721 מליוני משתמשים. יותר מפעמיים כל אוכלוסיית ארה"ב. וזה אומר, דרישה גדולה לפתרונות טכנולוגים. לא רק סייבר. כל סוג של טכנולוגיה מתקדמת תמצא שוק פורה בסין. ואם ישראל מבססת את הגידול הכלכלי שלה על מוצרים טכנולוגיים, אזי פתיחת השוק הישראלי לסין משמעותה דאגה לגידול הכלכלי של ישראל בעתיד. ואם הכלכלה היא נדבך חשוב לביטחון לאומי (כדי לממן צבא צריכים כסף), אזי, פתיחת השוק הישראלי לסין היא גם תרומה ישירה לביטחון הלאומי שלנו.

למרות התרומה של החשיפה הישראלית לסין למשק הישראלי, לאמריקאים אין אינטרס שישראל תפתח לסין. התעשיות הסיניות אמנם מפתחות לבד הרבה מאד טכנולוגיות, חלקן יותר מתקדמות מאלו המפותחות בישראל, אבל בכל זאת, הקישור בין המוח היהודי לסין גורם לכמה מקבלי החלטות אמריקאים לזוז לא בנוח על הכיסא. קישור כזה יכול לתרום לקידמה הטכנולוגית של סין, ובמשוואת הכוחות בין סין לארה"ב, זה לא משחק לטובת וושינגטון.

מכאן, שהמאמצים שנתניהו עושה בשבע שנים האחרונות בהן הוא מכהן לקידום היחסים בין ישראל לסין נעשים, סביר להניח, תחת גבותיהם הקמוצות של מקבלי החלטות אמריקאים בבית הלבן ובסביבתו. מדובר במהלכים שדורשים אומץ ורמיסת פרות קדושות ביחסים עם האמריקאים. זאת, מתוך ראיה עתידית (כך אני מעריך, לא דיברתי על זה עם נתניהו) שהשוק הסיני יהווה נדבך חשוב בכלכלה הישראלית בשנים הבאות, לצד או אפילו על חשבון השוק האמריקאי.

על הפעילות המצטברת של נתניהו מול השוק הסיני מגיע לו תואר איש השנה לשנת 2016.