איש השנה של סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק: סמל אלאור אזריה -איש השנה בעל כורחו

אלאור הינו "חייל פשוט" אך משפטו בשל הירי במחבל בחברון צבע אותו בצבעים פוליטיים וזכה לסיקור נרחב בתקשורת. ככל שמתקדם המשפט מתגברת התחושה כי העמדתו לדין הייתה שגויה

צילום: הדסטארט IsraelDefense

אלאור הינו "חייל פשוט", אך משפטו בשל הירי במחבל בחברון צבע אותו בצבעים פוליטיים וזכה לסיקור נרחב בתקשורת. ככל שמתקדם המשפט מתגברת התחושה כי העמדתו לדין הייתה שגויה.

פרשת הרג המחבל בחברון על ידי אלאור אזריה מלווה אותנו כחצי שנה, מאז 24 במרץ. אולם חלק ניכר מהציבור בארץ סבור כי העמדת החייל למשפט בבית הדין הצבאי ביפו באשמת הריגה הייתה שגויה וכי הפרשה יצאה לחלוטין מכלל פרופורציה.

למען הגילוי הנאות, ליבי נתון ל'חיילים האפורים' הממלאים את משימותיהם בשמש הקופחת בקיץ, בקור המקפיא את הרגליים ומצמית את הגוף במארבים ובמחסומים בשעות שלפנות בוקר בחורף, באימונים מפרכים, ובהקפצות בכל שעות היממה לפעילויות המשביתות את מנוחת הגוף. בעבר הרחוק הייתי אחד מ'החיילים האפורים': בשרות החובה כחייל נח"ל ובשירות מילואים כלוחם בהנדסה קרבית.

עוד למען הגילוי הנאות -פגשתי גם את מערכת המשפט הצבאי. כחייל בהיאחזות מעלה גלבוע עמדתי באחד מימי שישי על שפת הכביש בעפולה על מנת לתפוס טרמפ ולהגיע לשבת הביתה. אולם לפתע "חטפתי" תלונה משוטר צבאי על שעמדתי על פני הכביש יותר מחצי מטר מן השפה. נשפטתי בבית הדין הצבאי בסטלה מאריס בחיפה. השופט הצבאי, שדומה היה בעיני לקצין אוסטרי ממלחמת העולם הראשונה, קרא בפני את התלונה ושאל לתגובתי. ביקשתי אפוא מהשוטר הצבאי, שהגיע כדי להעיד במשפטי, כי יקבע מה לפי דעתו המרחק של חצי מטר על פי המרחק בין שתי ידי הפרושות. אולם השופט הצבאי התעצבן והטיח בפני שאני חוצפן, וגזר עלי עונש של ריתוק לשבועיים. מנגד, שנים רבות אחרי כן, בשרותי בצבא הקבע, הוכשרתי כקצין שיפוט בכיר, ומפעם לפעם זומנתי בתורנות לשמש כשופט צד בבית הדין הצבאי ביפו.

ובחזרה לפרשה - לאחר צילום האירוע על ידי 'בצלם' והעברת הסרטון לתקשורת, איבדה ההנהגה הביטחונית הישראלית את עשתונותיה, מחשש לתדמית צה"ל, והורתה על חקירת מצ"ח. לו התעשתה, סביר כי הייתה מכילה את האירוע בתחקור מבצעי ואולי בהעמדת החייל לדין משמעתי על ירי בניגוד לפקודות. אולם במהלך המשפט עלה הרושם כי התביעה הצבאית שואפת להרשיע את אלאור ויהי מה. יתר על כן, מעדויות עדי ההגנה ניתן להתרשם כי רוח המפקד של הדרג הצבאי העליון ומפקדי השדה ברמת המח"ט, המג"ד והמ"פ, ביקשה להשפיע על החיילים ששהו בזירה כי יש להרשיע את אלאור בהריגה. זאת, אולי גם כי שליטת המפקדים בזירה בעת האירוע הייתה כושלת. בכל מקרה, לפרשה השפעות מזיקות על רוחם של חיילי צה"ל, וחבל.