בחירות בארה"ב? אחמדינג'אד פותח מבערים
בזמן שקלינטון וטראמפ מתגוששים בארה"ב, בשתי מדינות נוספות מתחילה מערכת בחירות: איראן ורוסיה. בטהרן מצניעים את שיתוף הפעולה האווירי עם הרוסים משיקולים פוליטיים, ובמוסקבה מנווטים צבא של האקרים נגד הדמוקרטיה האמריקאית
"הוא פסיכופת", "היא מושחתת". "הוא סוכן של פוטין", "היא שלחה סוכן איראני אל מותו". הוא חייב 650 מיליון דולר, היא קידמה את האינטרסים של קרן קלינטון דרך מחלקת המדינה. שכחנו משהו?
עוד כותרות ב-nrg:
- התקשורת והשמאל התאהבו מחדש באהוד ברק
- בריטניה: ישראל מכרה נשק לארגנטינה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כן, זהו כנראה המרוץ המופרך ביותר אי-פעם לבית הלבן. עד כדי כך מופרך, שהוא הצליח לדחוק לשוליים את העובדה שגם ברוסיה ובאיראן מתנהל מרוץ לנשיאות. יחסית לארה"ב, שני המרוצים האחרים עדיין בחיתוליהם. אבל גם במוסקבה וגם בטהרן כבר פותחים מבערים.
הבחירות לנשיאות באיראן ייערכו בעוד תשעה חודשים. הנשיא המכהן חסן רוחאני מתמודד על כהונה שנייה, ואיראן נערכת לקרב ענקים בין מחנה השמרנים למחנה המתונים. יותר נכון: אלה המשתייכים למחנה רוחאני ומכונים "מתונים". לא שהם באמת כאלה, הכול יחסי, במיוחד כשמחמוד אחמדינג'אד כבר מאותת על כוונתו להתמודד. כבר השבוע אפשר היה לראות כיצד הפוליטיקה האיראנית מושפעת מאירוע בלתי צפוי כמו חשיפת נוכחותם של מטוסי קרב רוסיים על אדמת איראן.
לא מעט גבות הורמו בסוף השבוע שעבר כאשר התפרסמו תמונות לוויין המוכיחות כי מטוסים רוסיים מוצבים בבסיס חיל האוויר האיראני בהמדאן, 360 קילומטר דרומית-מערבית לטהרן. על המסלול נראו שלושה מפציצי 'טופולב' וארבעה מטוסי קרב מדגם 'סוחוי 34', ששבו מגיחות הפצצה על מטרות דאעש וריכוזי מורדים בסוריה.
המידע המרעיש התפרסם בסוכנות הידיעות הרוסית 'אינטרפקס', באדיבותו של גורם צבאי כלשהו. האיראנים היו יכולים לחיות איכשהו עם ההדלפה, אם הקרמלין היה משאיר להם מרחב הכחשה. אבל כאשר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אישר כי אכן מטוסים רוסיים יוצאים לגיחות הפצצה מבסיס המדאן, היו האיראנים המומים. בטהרן לא ידעו להיכן להוליך את הבושה.
נכון, טהרן ומוסקבה חולקות אינטרס משותף לשימור משטר אסד בסוריה. אבל האיראנים היו מוכנים לאפשר לרוסים תדלוק והמראה משטחם כל עוד העניין נשמר בסוד. מדובר ביחסים מסוג של פילגש בארון. לא מוציאים את הבושה החוצה. ואכן, התגובות בפרלמנט האיראני לחשיפה היו זעם וגינוי מקיר אל קיר. למרות האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים המשותפים, היחס המסורתי באיראן לרוסיה הוא בבחינת חשדהו וחשדהו. בטהרן זוכרים עדיין את כיבושי רוסיה הצארית ואת התנהלותה הארוגנטית של רוסיה במלחמות העולם הראשונה והשנייה.
בנוסף, החוקה האיראנית איננה מתירה לכוחות זרים לעשות שימוש בשטחה גם בעתות שלום, כך שמדובר בתפוח אדמה פוליטי לוהט. וכאמור, מדובר בשנת בחירות. הדבר האחרון שהצמרת האיראנית מעוניינת לחשוף הוא אחריותה המשותפת להפצצות השטיח הרוסיות בסוריה, שגורמות לאלפים למות או לנוס על נפשם. זה פשוט לא נראה טוב.
בצמרת האיראנית הגיבו במהירות. שר ההגנה האיראני הוציא הודעה נזעמת שלפיה ההתנהלות הרוסית היא "בגידה באמון", לא פחות. בהמשך עוּדן הנוסח ל"הרוסים מתרברבים ומתנהגים בצורה לא ג'נטלמנית". כך הגיע שיתוף הפעולה לקצו שלושה ימים לאחר שהחל. בניסיון למזער נזקים הסביר דובר משרד החוץ האיראני כי "זו הייתה משימה ספציפית, והיא הסתיימה". הרוסים לא התרגשו יתר על המידה. כבר למחרת הועברה לאיראן ולעיראק בקשה רשמית ממשרד ההגנה הרוסי להשתמש בשטחן האווירי, כדי לשגר טילי שיוט מעל הים הכספי לעבר סוריה. ניחשתם נכון, גם הידיעה הזו הועברה על ידי 'אינטרפקס'.
עוד לפני הפרשה הזו אפשר היה לראות שהזירה בטהרן מתחממת לקראת המרוץ לנשיאות. אפיזודה אחת שכבר נרשמה היא המכתב הביזארי ששיגר לפני שלושה שבועות נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, לנשיא ארה"ב ברק אובמה. במכתב ביקש אחמדינג'אד לתקן את פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי מאפריל האחרון שקבעה כי קורבנות הפיגוע במגורי המארינס בביירות ב-1983 יוכלו לקבל פיצויים מקרנות איראניות שכספיהן הוקפאו.
"אני מאוד מציע לך לא לתת להכפשה ההיסטורית ולתקרית המרה להיות רשומה תחת שמך", כתב אחמדינג'אד לאובמה, במכתב שהועבר דרך שגרירות שווייץ בטהרן המייצגת את האינטרסים האמריקאיים באיראן. הסכום הכולל של הכסף המוקפא בקרנות האיראניות מוערך בשני מיליארד דולר. האיראנים ציפו בשנה החולפת כי הכסף יופשר, אך "למרות ההבטחות לשיפור היחסים", כתב אחמדינג'אד, "אותה מדיניות עוינת נמשכת".
המכתב התפרש באיראן ומחוצה לה כסימן לכך שאחמדינג'אד מתכוון להכריז בקרוב באופן רשמי על מועמדותו לכהונה נוספת. אם למישהו היה נדמה שעם סיום כהונתו לפני שלוש שנים הפך מכחיש השואה והאסלאמיסט הקיצוני להערת שוליים בהיסטוריה, המציאות טופחת כעת על פניו. לאחרונה מרבה אחמדינג'אד להופיע בעצרות פומביות, והוא נהנה מפופולריות מסוימת בקרב השכבות החלשות באיראן. אם מועצת שומרי החוקה האיראנית תאשר את מועמדותו לכהונה נוספת, המרוץ לנשיאות איראן יקבל נופך ביזארי בהחלט.
אבל תחושת הדז'ה-וו שמביא אחמדינג'אד למרוץ מתגמדת לעומת הקמפיין נגד אחיו הצעיר של נשיא איראן, חוסיין פרידון, קמפיין שהוא איתות אזהרה לרוחאני עצמו. האח הצעיר הוא יועצו ואיש סודו של הנשיא, והשניים קרובים מאוד. במהלך שיחות הגרעין בז'נבה שימש חוסיין פרידון כעיניו ואוזניו של רוחאני. ובכל זאת, כבר חודשיים שרוחאני נאלץ להרחיק את עצמו מאחיו.
בתחילת יולי פרץ באיראן מגה-סקנדל כאשר התברר כי בכירים בענף הבנקאות הממשלתית ובמשרד האנרגיה קיבלו משכורות עתק. מתנגדי רוחאני מקרב השמרנים מיהרו להצביע על אחיו של הנשיא, חוסיין פרידון, כמי שעומד מאחורי המינויים של אותם מקורבים. הזעם הציבורי גאה במיוחד על רקע המצב הכלכלי הקשה באיראן, למרות הסכם הגרעין. מתברר שעל אף הסרת הסנקציות, החברות המערביות אינן ממהרות לעשות עסקים עם הרפובליקה האסלאמית.
כדור השלג המשפחתי החל להתגלגל במהירות, והוא הפך לאיום גלוי כאשר ראש בית הדין המהפכני בטהרן התייחס לשמועות על אחיו של הנשיא ואמר כי פרידון אכן מעורב ב"רשת בנקאות מושחתת", וכי "על הנשיא רוחאני להיות זהיר בבחירת אנשיו ולהרחיק מסביבתו קשרים לא בריאים - גם אם מדובר באחיו - ומהר". כדי שלא יישאר מקום לספק בנוגע לכוונתו המדויקת קבע ראש בית הדין המהפכני כי "על הנשיא רוחאני לבקש מבית המשפט להשית עונש כבד על אחיו. מאסר עולם לכל הפחות".
אז בטהרן לא בדיוק מקפידים על הליכי משפט הוגן. אבל אם זה נראה לכם חלק מהיקום הנפרד בטהרן, תחשבו שוב. אחת הקריאות הפופולריות בוועידת המפלגה הרפובליקנית בארה"ב הייתה לזרוק את הילארי לכלא. רק השבוע הודיע דונלד טראמפ, האיש שעל פי תחקיר ה'ניו-יורק טיימס' חייב 650 מיליון דולר, שאם ייבחר ימנה תובע מיוחד שיחקור את השחיתות של הילארי. "ה-FBI ומשרד המשפטים טייחו את פרשת המיילים של קלינטון, ואי אפשר לבטוח בהם שיחקרו פשעים חדשים שלה", האשים טראמפ, וקבע כי על משרד המשפטים, שנחשף בקלקלתו כזרוע פוליטית של הבית הלבן, להקצות תובע מיוחד לנושא זה.
אבל פרשת המיילים היא לא הבעיה החמורה ביותר כרגע של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות. הבעיה הדוחקת של קלינטון הם תחקירים של ה'ניו-יורק טיימס' וסוכנות הידיעות איי-פי, לצד סבב חדש ומביך של מיילים מהשרת הפרטי שלה. קוקטייל רעיל המייצר תמונה שלפיה "קלינטון וצוותה התייחסו למחלקת המדינה כאל זרוע של 'קרן קלינטון'", כפי שהגדיר זאת ראש הארגון הרפובליקני 'Judicial Watch'.
תחקיר של סוכנות הידיעות איי-פי הראה כי למעלה ממחצית הגופים הפרטיים שנפגשו עם קלינטון במהלך כהונתה כמזכירת המדינה הם גם תורמים רשומים לקרן קלינטון. מתוכם כ-140 אזרחים אמריקאים פרטיים שרשמו צ'קים בסך כולל של 156 מיליון לטובת קרן הצדקה המשפחתית. 170 מיליון דולר נוספים הגיעו מממשלות זרות, לא כולן דמוקרטיות. נסיך בחריין למשל תרם למטרות הנאצלות של קרן קלינטון 32 מיליון דולר. וזו לא התרומה הכי בעייתית.
זה גם לא סוף המיילים. השבוע הורה השופט הפדרלי העוסק בתיק המיילים של קלינטון לשחרר את יתרת התכתובות לפני הבחירות. מה שאומר שלמועמדת צפויה מבוכה של ממש סמוך לסוף המרוץ. פרשת המיילים של קלינטון נמשכת כבר למעלה משנה, ו-15 אלף התכתבויות ומסמכים מתקופתה כמזכירת המדינה שעליהם לא דיווחה כבר נחשפו. ועדיין, הרושם הוא שהחלקים המביכים יותר רק מתחילים לצאת.
מי שצופה בעניין במרוץ לבית הלבן הוא כמובן נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. ואם בפרשת המיילים אין לקלינטון את מי להאשים אלא את עצמה, בפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית החשודים העיקריים הם האקרים רוסים בשירות הקרמלין. כך גם ביחס לנוזקה שהציעו למכירה בשבוע שעבר האקרים אלמונים, שככל הנראה הצליחו לחדור למחשבי ה-NSA - הסוכנות לביטחון לאומי.
ההערכות מדברות על כך שאכן צבא של האקרים רוסים בשירות הקרמלין פועל להביך את קלינטון והדמוקרטים, מתוך הנחה שטראמפ כנשיא יהיה נוח יותר למניפולציות של הקרמלין. לא רק בגלל התבטאויותיו הקודמות בעד פוטין, אלא גם כי חלק גדול מהונו ממונף באמצעות הלוואות על ידי אוליגרכים רוסים. כאמור, על פי תחקיר ה'ניו-יורק טיימס' טראמפ חייב לא פחות מ-650 מיליון דולר. חלק גדול מהכסף הזה מקורו בהלוואות ממזרח אירופה.
בעוד הרוסים זורעים מהומה ואי-ודאות בתהליך הדמוקרטי בארה"ב, האמריקאים לא טומנים ידם בצלחת ומנסים לערער את מעגל הכוח סביב פוטין, ולא רק באמצעות הידוק הסנקציות. קחו למשל ריאיון שפורסם בעיתון הרוסי 'איזבסטיה' עם אלה בוט, אשתו של סוחר הנשק הרוסי ויקטור בוט, הידוע בכינויו 'סוחר המוות'.
בוט, היושב בכלא בניו-יורק, הוסגר לארה"ב מתאילנד לפני שלוש שנים ונשפט ל-25 שנות מאסר על שורת עבירות הכוללת תמיכה בארגון טרור, הונאה, הלבנת הון, סחר בלתי-חוקי בנשק וקשירת קשר למכירת טילים ומטוסים. מגוון הלקוחות שלו נע בין אל-קאעידהלחיזבאללה ועוד כמה דיקטטורים אפריקנים. הסרט 'שר המלחמה' בכיכובו של ניקולס קייג' מבוסס על עלילותיו של בוט.
הנקודה היא שבוט לא היה בדיוק סוחר נשק פרטי. האופרציה שלו הייתה מבוססת על קשריו לצמרת השלטון הרוסי. בריאיון ל'איזבסטיה' אמרה אלה בוט כי הרשויות בארה"ב הציעו לבעלה להמיר את עונשו לשנתיים ולהעניק לו ולמשפחתו מקלט בארה"ב, אם רק יעיד על חלקו של איגור סצ'ין באופרציה ויאפשר לשלטונות ארה"ב להגיש נגדו תביעה. סצ'ין עומד בראש חברת הנפט הרוסית הגדולה 'רוסנפט', שהכנסותיה הן עמוד השדרה של התקציב הרוסי.
מדובר באיש רב עוצמה, מהקרובים ביותר לנשיא רוסיה. בתפקידו הקודם היה סגן ראש ממשלת רוסיה. ההיכרות שלו עם בוט החלה עוד בימי המלחמה הקרה, כאשר שניהם שירתו באנגולה כמתרגמים. האם בוט העיד נגד סצ'ין? בוודאי שלא. כל מטרת הריאיון הייתה להעביר את המסר: לא בגדתי.
בוט יודע על מה הוא מדבר. בכתבה שפורסמה השבוע ב'ניו-יורק טיימס' מופיעה רשימת אישים שבמהלך השנים האחרונות הורעלו, נהרגו בתאונות או מתו בנסיבות משונות. המשותף לכולם הוא היותם פעילים נגד הקרמלין. השמות המוכרים יותר הם העיתונאית אנה פוליטקובסקיה, הסוכן אלכסיי ליטוויננקו שהורעל בפולוניום, וחושף השחיתויות הרוסי סרגיי מגניצקי שמת מהזנחה רפואית בכלא. בוט מקווה שבעתיד הוא יוחלף ויחזור לארצו. אולי תחת ממשל טראמפ, מי יודע. בכל אופן, הנקודה היא סצ'ין.
בשבועות האחרונים החל פוטין להחליף את האנשים המקורבים לו בקאדר של אנשים חדשים, צעירים יותר. הוא אמנם פופולרי מאוד ברוסיה, אבל במפלגתו הרבה פחות. אין לו באמת מתחרים לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות, והדרך היחידה להעמיד פנים של התחדשות זה להחליף את האנשים סביבו. סצ'ין לא הוחלף, וספק אם זה יקרה. אבל אפילו הוא איכשהו מתנדנד. כך האמריקאים מחזירים לרוסים במעורבות משלהם בענייניה של מוסקבה.
לכאורה מדובר בשלושה מרוצים שונים ונפרדים לנשיאות בשלוש יבשות שונות. בארה"ב, ברוסיה ובאיראן. אך בין השחקנים במרוץ מתנהל שיח אגרסיבי ואינטנסיבי, החורג מכל מה שידענו עד כה. והמסר, לפחות בדיאלוג המוזר בין רוסיה לארה"ב, הוא שלקרמלין יש כעת יכולת לחבל לא רק במרוץ לנשיאות בארה"ב אלא בבחירות עצמן. אם צבא של האקרים רוסים יחדור למכשירי ההצבעה האלקטרונית בארה"ב, התוצאה תהיה כאוס פוליטי וכלכלי. האם לאמריקאים יש תשובה לאיום הזה? ממש לא בטוח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם